AI Week
"AI זה כמו עובד ג'וניור עם אמנזיה - צריך ללמד אותו כל פעם מחדש"
כך אמר אסף יונאי, VP ו-Head of AI Adoption ב-Wix, בפאנל שעסק בהטמעת בינה מלאכותית בארגונים, במסגרת שבוע ה-AI של כלכליסט ו-Commit. לדברי אסף מסחרי, יזם סדרתי ושותף-מנהל ב-Team8: "ארגונים גדולים צריכים לחשוב מראש איפה הם רוצים AI ואיפה לא"
"זה לא האם עושים את זה - אלא איך עושים את זה. כדי לייצר שינוי משמעותי בפרק זמן קצר, בתור הנהלה צריך קודם כול להחליט שאתה 'all in' בתהליך של הטמעת AI בארגון", כך אמרה סיתוון אמיר, VP Product ב-Monday.com, בפאנל במסגרת שבוע ה-AI של כלכליסט ו-Commit, שעסק בהטמעת טכנולוגיות בינה מלאכותית בארגונים.
אמיר סיפרה כי "לפני כמעט תשעה חודשים עשינו עצירה מוחלטת של כל הארגון לחודש שלם, שקראנו לו 'AI Month'. החלטנו שלא עושים שום דבר חוץ מלהתעסק ב-AI על כל גווניו". המהלך, לדבריה, לא היה רק טכנולוגי, אלא תודעתי: "לא רצינו לחכות שהשינוי יקרה לנו - רצינו להוביל אותו".
בפאנל השתתפו לצד אמיר גם תמוז דובנוב, מייסד ו-CTO ב-Autonomy AI, אסף יונאי, VP ו-Head of AI Adoption ב-Wix, ואסף מסחרי, יזם סדרתי, מומחה AI ושותף-מנהל ב-Team8. יונאי תיאר גישה שונה אך משלימה: "זה התחיל מיוזמה מההנהלה, אבל היא הגיעה בשתי חזיתות - גם הרצון לייצר מוצרים מבוססי AI, וגם ההבנה שהשטח כבר משתמש ואנחנו צריכים לעזור לו להגיע למקומות הנכונים".
Wix השקיעה בהדרכות שממוקדות במיינדסט, לצד בניית תשתיות אחידות. "אנחנו רוצים שאנשים ישתמשו נכון - כולל הגנות שצריך לעשות", אמר יונאי. "מקומות שפעם היינו צריכים להפעיל שמונה דיסציפלינות - היום מספיק ארבעה, ואולי בעתיד שתיים. זה לא אומר שפחות אנשים עובדים, אלא שאפשר לייצר המון value עם פחות אינטראקציות".
אסף מסחרי, שמלווה גם סטארט־אפים וגם ארגונים גדולים, הבחין בהבדלים בגישות: "בסטארט־אפים זה יותר bottom-up - זה מגיע מהאנשים עצמם. ארגונים גדולים צריכים לחשוב מראש איפה הם רוצים AI, איפה לא, ואיפה זה באמת מייצר ROI".
לדבריו, דווקא בגלל הפשטות היחסית של הכלים, גם ארגונים גדולים יכולים לאמץ אותם במהירות - אם רק יכוונו נכון. "בתחום הבריאות, למשל, לא מנסים להחליף את הרופא, אלא פעולות פשוטות. זו תעשייה שבה 50% מהתקשורת עדיין נעשית בפקס - אז AI יכול לתת value מיידי".
תמוז דובנוב הזהיר מפני שימוש לא נכון בכלים: "אם אתה משתמש בזה נכון - זה יכול להיות וואו. אם אתה משתמש בזה נאיבית - זה עלול להזיק. אני מכיר מנהלי טכנולוגיה שאומרים: 'הכלי AI מכניס לי זבל בקוד בקצב מסחרר'". לדבריו, הפער בין משתמשים מתחילים למתקדמים עצום.
אחד האתגרים המרכזיים שעלה בפאנל הוא מדידת הצלחת ההטמעה. "מאוד קשה למדוד velocity", אמר יונאי. "AI הוא לא דטרמיניסטי - אם נכנס X, לא בטוח שייצא Y. אז אנחנו לא מודדים את הבוסט, אלא שואלים: האם אנחנו משתמשים נכון? האם הפתרונות שלנו איכותיים?". מסחרי הוסיף: "צריך לתאם ציפיות - מול העובדים, ההנהלה והבורד - ולבדוק את זה כל חודש מחדש".
הדיון נגע גם באתגרים בעבודה עם אייג'נטים. "AI זה כמו עובד ג'וניור עם אמנזיה", אמר יונאי. "צריך ללמד אותו כל פעם מחדש". דובנוב הרחיב: "אין לו common sense, אין tribal knowledge. לכן אנחנו בונים תשתיות שמדמות את הארגון - כדי שהאייג'נט יבין גם את מה שלא נאמר". אמיר הוסיפה כי הרבה מהעבודה היומיומית היא "ללמד ולהתרגל שאפשר להכניס AI לתוך המוצרים עצמם. זה יביא להאצה משמעותית באימוץ".
בסיום הפאנל, כל משתתף התבקש לתת טיפ אחד לארגון שמתחיל את דרכו עם AI. אמיר הדגישה כי הטמעת AI חייבת להיות מהלך אסטרטגי מונע על ידי ההנהלה, כיוון שדרישה מעובדים עסוקים ללמוד כלים חדשים בזמנם הפנוי אינה מספיקה ליצירת שינוי רדיקלי. המטרה היא לגרום לכל הארגון לאמץ שיטות עבודה חדשות ולהבטיח ש"אף אחד לא נשאר מאחור". בנוסף, היא ייעצה ליצור תפקידים ספציפיים להטמעת חדשנות וכלי AI ולזהות אנשים נלהבים פנימית כדי להפוך אותם ל"מנועים פנימיים". היא גם המליצה לקצר את מחסומי הרכש והחסמים המשפטיים כדי לאפשר אימוץ מהיר.
יונאי טען כי שינוי הטכנולוגיה חייב לכלול שלוש שכבות: טכנולוגית, תודעתית וארגונית, כאשר יש להתחיל בעבודה על המיינדסט, המוכנות התודעתית, של האנשים. הוא הציע להתייחס ל-AI כמו אל מפתח ג'וניור: הוא דורש אונבורדינג ותשתיות ופרויקטים מתועדים, כיוון ש"ה-AI אינו 100% טוב". יונאי המליץ "ללכת מכות עם האייג'נט" - לנסות, להיכשל ולהצליח - כדי להבין את גבולות היכולת שלו ולמצוא את "הנקודה המתוקה" (Sweet Spot) של שימוש (כגון יחס של 70% עם AI ו-30% ללא).
מסחרי התמקד בשאלה האם מטרת ה-AI היא להחליף אנשים או להפוך אותם ליעילים יותר. מבחינה טכנולוגית, הוא המליץ לתכנן את המוצר כדי למנוע תלות בספקית בינה מלאכותית אחת, והציע להתמודד עם מערכות מסורתיות (Legacy) על ידי שימוש בבוטים המדמים התנהגות אנושית (כמו למשל חיקוי של שימוש במקלדת ועכבר) במטרה לבצע אינטגרציה ללא אינטגרציה, ובכך להאריך את חיי המערכות הללו.
דובנוב ייעץ להטיל את הנטל על ה-AI, כך שסוכן ה-AI יתמודד עם המידע החלקי ו"העקום", במקום להכריח את המשתמש לשפר כל הזמן את דרכי השימוש שלו. כמו כן, הוא הדגיש כי יש להפעיל את ה-AI בקרב פרסונות נוספות מלבד מפתחים (כגון מנהלי מוצר ודיזיינרים) כדי למנוע יצירת "צוואר בקבוק" ארגוני.
