ועידת ניו יורק
"יש בניו יורק 470 סטארט־אפים מישראל והמספר עולה כל שבוע"
גיא פרנקלין, מייסד Israeli mapped in New York, אמר בוועידת ניו יורק 2026 של כלכליסט ובנק לאומי: "בשנה האחרונה המשכנו לראות עוד סטארט־אפים ישראליים בניו יורק". אליוט רובינסון, בקרן בסמר: "ה־AI שונה מכל מה שראיתי עד היום"
"לאורך השנה האחרונה המשכנו לראות עוד סטארט־אפים ישראליים בניו יורק. כיום יש 470 סטארט־אפים מישראל והמספר עולה כל שבוע. השקנו לפני שבועיים כרטיס מועדון דיגיטלי לכל ישראלי שעובד כאן בטק, במטרה לחבר את כולם לקהילה וגם לקבל הטבות בניו יורק", כך פתח גיא פרנקלין, מנכ"ל ומייסד ארגון Israeli mapped in New York, שמחבר את קהילת הטק המקומית, את אירוע האביב של מייסדי הסטארט־אפים וקרנות הון סיכון. באירוע, שהתקיים בשיתוף משרד עורכי הדין מיתר, וואלי בנק, וחברת wix, השתתפו יזמים, שותפים בקרנות הון סיכון ותעשיית הפיננסים שמלווה את קהילת ההייטק. באירוע השתתפה גם נועה ארגמני שהצטרפה לקרן הון סיכון vine ventures.
אליוט רובינסון, שותף בקרן הון סיכון בסמר, שמושקעת גם באנתרופיק, התייחס בשיחה עם אורי קאופמן גפטר, ראש הבנקאות הבינלאומית והטכנולוגית בוואלי בנק, לדרכים שבהן טלטלת ה־AI משנה את בחינת ההשקעות הפוטנציאליות וניהול הפורטפוליו הקיים: "אני כמעט 20 שנה בהון סיכון. עשיתי שבע השקעות ביזמים ישראלים, שבהן חברות אפווינד ודרייבנטס. היום הכל מתהפך. ראיתי את המעבר למובייל, ל־saas, לענן אבל הבינה המלאכותית שונה מכל מה שראיתי עד היום. לא צריך לגייס היום הרבה עובדים בשלבים מוקדמים והרעיון שיזם יכול לבנות חברה עם מעט עובדים הוא משהו שלא ראינו עד היום. כמו כן, צריך לשאול שאלות שונות לגמרי את היזמים. גם הממשק למשתמש משתנה וזה עוד משהו שהיזמים צריכים לחשוב עליו. לרוב החברות שאני עובד מולן אין היום תוכנית בניית מוצר ליותר מ־90 יום קדימה בגלל חוסר הוודאות שנובעת מפיתוחים של ענקיות ה־AI כמו אנתרופיק. בעבר זה היה שנה לכל הפחות".
סאייה פאל, שותפה ב־jump capital: "יש הרבה עלויות להגדלת שימוש ב־AI וארגונים מתחילים לתת לזה הרבה יותר משקל. המשקיעים מחפשים היום דברים שונים"
סאייה פאל, שותפה ב־jump capital, המשיכה בשיחה עם עדי גרינפל ממיתר ניו יורק להתמקד בשינויים העמוקים שמכתיבה מהפכת ה־AI על אופן הסתכלות קרנות הון סיכון על סטארט־אפים: "יש הרבה עלויות להגדלת שימוש ב־AI וארגונים מתחילים לתת לזה הרבה יותר משקל. המשקיעים מחפשים היום דברים שונים. השאלות של שיווק ומוצר תופסות יותר מקום ומשקל על חשבון הטכנולוגיה וזה שינוי מאוד עמוק".
4 צפייה בגלריה
אורי קאופמן גפטר מוואלי בנק בשיחה עם אליוט רובינסון, שותף בקרן בסמר
(צילום: ריאן פרויס)
איתן ישראלי, סמנכ״ל פיתוח עסקי של חברת האינטרנט וויקס, אמר בשיחה עם פרנקלין: "כשהקמנו את וויקס חשבנו על דמוקרטיזציה של האינטרנט, ועכשיו הגיע עידן ה־AI והבנו שהלקוחות שלנו צריכים יותר. התחלנו לבנות מוצר חדש ולא יכולנו לפספס את מאור שלמה שבנה לבד את base44. ראינו שיש לו מוצר מדהים והיה לנו ברור שלמרות שיש לנו מאות מהנדסים צריכים להיות צנועים כשמזהים כישרון כמו שלו. שנינו רצינו לבנות מוצר מהר כדי לכבוש נתחי שוק וכבר רואים שזה היה win win לשני הצדדים". ישראלי התייחס לעתיד המודלים העסקיים בשוק התוכנה: "מכירת רישיונות למשתמש תיעלם מן העולם ומגירת התוכנה תהיה לפי היקפי שימוש. בעתיד הרחוק יותר התוכנה תנהל קשר ישיר עם המוח של המשתמש. היום זה נשמע לנו כמו מדע בדיוני, אבל יש חברות שכבר עובדות על זה".
ישראלי שיתף סיפור מאחורי הקלעים על סגירת עסקת הרכישה של Base44: "עבדנו במרץ כדי לסגור את העסקה בתוך שלושה שבועות, וקבענו את החתימה ל-13 ביוני, ואז פרצה המלחמה עם איראן - יכולנו לדחות את הדדליין, אבל בחרנו להמשיך, לעמוד בלוח הזמנים ולסגור את העסקה. בעיניי זה ממחיש את החוסן והעוצמה של תעשיית ההייטק הישראלית".
