סגור
טק עצמאות - מאיר בינג, פרופ׳ אלישי עזרא צור
(צילום: נמרוד גליקמן, צילום ושידור: Streame)
טק עצמאות

"לאוניברסיטה הפתוחה יש יכולת ופוטנציאל לעשות בישראל מהפיכות"

מנכ"ל האוניברסיטה הפתוחה מאיר בינג אמר באירוע טק עצמאות של כלכליסט: "באוניברסיטה רגילה צריך לבנות פקולטה ולהקים בניינים במשך שנים כדי להוסיף כמה מאות סטודנטים, היכולת שלנו לעשות Scale Up ולגדול היא כמעט מיידית". פרופ' אלישי עזרא צור, דיקן הלימודים האקדמיים וראש התוכנית לתואר שני בלמידת מכונה באוניברסיטה: "האוניברסיטה במקום מיטבי בשביל לנצל את מהפיכת ה-AI"

"לאוניברסיטהפתוחה יש יכולת ופוטנציאל לעשות בישראל מהפיכות", כך אמר מאיר בינג, מנכ"ל האוניברסיטה הפתוחה באירוע טק עצמאות של כלכליסט בשיתוף בנק לאומי ופלייטיקה שנערך על חוף הים של יפו אתמול (א').
לדברי בינג, "אם באוניברסיטה רגילה צריך לבנות פקולטה ולהקים בניינים במשך שנים כדי להוסיף כמה מאות סטודנטים, אצלנו היכולת לגדול ולעשות Scale Up היא כמעט מיידית".
בפאנל שהנחתה מעין מנלה מכלכליסט השתתף פרט לבינג גם פרופ' אלישי עזרא צור, דיקן הלימודים האקדמיים וראש התוכנית לתואר שני בלמידת מכונה באוניברסיטה.
מאיר, אנחנו בשנה מאתגרת מבחינת הסטודנטים, רבים מהם מילואימניקים שבין שירות אחד לאחר צריכים ללמוד. איך אתה רואה את התפקיד הרחב יותר של האוניברסיטה ככלי למימוש מדיניות לאומית?
בינג: "אלו באמת ימים לא פשוטים, ורק בימים האחרונים התבשרנו על עשרות אלפי מגויסים בצו 8. באוניברסיטה הפתוחה יש אלפי נפגעי חרבות ברזל, וגם אלפי סטודנטים שעשו מאות ימי מילואים. האוניברסיטה הפתוחה ככלי למימוש מדיניות לאומית מחזיקה ביכולת ובפוטנציאל לחולל מהפיכות בישראל, בין אם זה בצבא ובין אם זה בחברה החרדית שאנחנו מתאימים לה מאוד. אפשר ללמוד בכל מקום, ואנחנו מגיעים לכל מקום בארץ שמזמינים אותנו אליו, ולכן יכולים לתת מענה למשימות לאומיות".
לדברי בינג, "אם המדינה החליטה שההייטק זה הקטר שלוקח את הכלכלה קדימה, אנחנו מתאימים לכך. אם באוניברסיטה רגילה צריך לבנות פקולטה ולהקים בניינים כדי להוסיף כמה מאות סטודנטים, אצלנו היכולת לגדול ולעשות Scale Up היא כמעט מיידית ומאוד גדולה. הצורה שלנו מאפשרת לנו לתת מענה ולצמוח בצורה משמעותית, בין אם זה בתוך בסיס של הצבא או לסטודנטים שלומדים בניו יורק".
מה קורה עם הסטודנטים שלכם אחרי שהם מסיימים, איך הם משתלבים בתעשייה?
מאיר: "רק לאחרונה עודכנו הנתונים של משרד העבודה והלמ"ס והראו ששכר הסטודנטים בפתוחה הכי גבוה אחרי 5 שנים. רואים שכמות הסטודנטים של מדעי המחשב הולכת וגדלה והבוגרים משתלבים מצוין".
אלישי, אתם משלבים AI באופן פעיל בהוראה. מה למדתם מהניסוי שערכתם עם חיילי המילואים בנושא, והאם ה-AI משנה את האופן שבו אתם בונים קורסים?
אלישי: "מאיר דיבר על סקיילאביליות וזה דבר שמאוד חשוב לנו, אבל גם לשמור על הסטנדרט האקדמי הגבוה, שבוגרים שלנו יוכלו להוביל את המשק, מאוד חשוב לנו. בעולם של ה-AI אני חושב שכולנו צריכים להתמקד מחדש - גם התעשייה, גם החברות הציבוריות וגם האוניברסיטאות. האוניברסיטה הפתוחה ממוקמת במקום כמעט מיטבי בשביל לנצל את מהפיכת ה-AI לטובת הסטודנטים. גם להצליח להניע את הסקיילאביליות של האוניברסיטה, אבל גם לשמור על הסטנדרט הגבוה. האתגר שלנו הוא להבין איך להיות רלוונטיים עבור חלקים רחבים באוכלוסייה אבל לשמור על איכות גבוהה של הוראה ולהתאים את ההוראה לצרכים של הסטודנטים".
לדברי עזרא-צור, "מה שאנחנו עושים הוא להשתמש בעובדה שחומרי הלימוד שלנו דיגיטליים. אנחנו יודעים בדיוק איך קורס מתחיל ואיך הוא נגמר אצלנו וזה מאפשר לנו להשתמש ביכולות AI כדי ללמד סטודנטים בצורה מתקדמת. באחד מפרויקטי הדגל שלנו, ששם דגש על בינה מלאכותית, סטודנט יכול להירשם בצורה גמישה, ללמוד בקצב שלו, יש לו מנחה אנושי ומרכז הוראה אנושי, ובאמצעות ה-AI הוא יכול להתקדם בחומר, גם ללמוד לעומק את החומר וגם בסוף להתקדם בקצב שלו ועל פי יכולותיו.
"לקחנו את המודל הזה וייעדנו אותו למילואימניקים שעשו 200 ימי מילואים", ממשיך עזרא-צור. "בדיוק אותם סטודנטים שהולכים לצבא, חוזרים לשלושה שבועות וצריכים בזמן הזה לדחוס הרבה לימודים, ושוב מגויסים לסבב נוסף. המודל הזה מאפשר להם להיבחן מתי שהם רוצים. זו מהפיכה בדרך שבה אנחנו עושים אקדמיה וזו בשורה אדירה של הפתוחה לאופן שבו אפשר לעשות אקדמיה איכותית במדינת ישראל".