מפת הכסף
"הלקוח כבר לא נאמן לבנק אחד כל החיים, הוא מחפש את המוצר הטוב ביותר עבורו"
מנכ"ל בנק ירושלים יאיר קפלן סיפר על השינוי במערכת הבנקאית: "הלקוח עושה שופינג ולא מפחד להעביר פעילות בין גופים". הוא התייחס גם להשפעות הריבית והמלחמה ודן בדרכים לעידוד התחרות בתחום
“הלקוח כבר לא נאמן לבנק אחד כל החיים — הוא מחפש את המוצר הטוב ביותר עבורו”, כך קבע מנכ"ל בנק ירושלים יאיר קפלן בריאיון עם אמיר פרגר מכלכליסט במסגרת יום השידורים "מפת הכסף: אשראי, חיסכון ומה שביניהם". השניים דנו באתגרים, הסיכונים והשינויים בעולמות האשראי והמימון, ונגעו, בין היתר, בהרגלי הצריכה הפיננסיים, השפעת המלחמה על הביקוש לאשראי והסיכונים בענף הנדל"ן, עידוד התחרות בשוק הבנקאי והקשר עם יועצי המשכנתאות.
קפלן הסביר כי “הלקוח היום מתנהג כמו צרכן לכל דבר. הוא עושה שופינג בין בנקים וגופים חוץ־בנקאיים, מחפש פתרונות מותאמים אישית ולא מפחד להעביר פעילות בין גופים שונים”.
הוא ציין כי מגמת הדיגיטציה, שהחלה בקורונה והתחזקה מאז פרוץ המלחמה, שינתה את האופן שבו הציבור צורך שירותים פיננסיים. “לקוחות מחפשים פתרונות נגישים, מהירים ומבוססי דאטה. כך אצלנו, למשל, אפשר לפתוח פיקדון בדיגיטל בלי לפתוח חשבון עו"ש, ואנחנו רואים יותר לקוחות שפועלים כך, בלי להגיע פיזית לסניף”.
על רקע העלייה בפופולריות של הקרנות הכספיות, קפלן ביקש להדגיש כי לא מדובר בהכרח בתחליף מלא לפיקדונות הבנקאיים. לדבריו, “קרן כספית מתאימה למי שזקוק לנזילות יומית ורוצה חלופה לעו"ש, אבל לקוח שמעדיף ודאות וריבית קבועה לתקופה ארוכה יותר עשוי למצוא יתרון דווקא בפיקדון בנקאי”.
קפלן התייחס גם להשפעת מצב המלחמה שנמשך כבר קרוב לשלוש שנים על הביקוש לאשראי במשק: “לפני המלחמה רוב האשראי נועד לצמיחה ולהשקעות. היום אנחנו רואים הרבה יותר ביקוש לאשראי שמיועד לאפשר לצרכנים לגשר על פערי תזרים, למחזר חובות ולהקטין את ההחזרים החודשיים. עסקים ולקוחות פרטיים מחפשים בעיקר יציבות ויכולת לעבור את התקופה”.
על הגברת התחרות בבנקים: "כשלקוחות יבינו שאפשר לנהל מוצרים פיננסיים בלי להעביר את העו"ש - התחרות תגדל"
באשר למדיניות הריבית של בנק ישראל, קפלן אינו צופה חזרה לריבית האפסית. “מה שראינו בעשור הקודם היה אנומליה. אם תהיה רגיעה ביטחונית נראה כנראה ירידת ריבית, אבל לא דרמטית. מה שחשוב יותר הוא כיוון הציפיות — אם השוק יאמין שהריבית בדרך למטה, זה יכול להחזיר את המשק למסלול צמיחה”.
ביחס לענף הנדל"ן, קפלן ציין כי הסביבה הנוכחית, שמאופיינת בריבית גבוהה, מחסור בפועלים ועלייה במחירי התשומות, מגדילה את הסיכון בעיקר עבור יזמים קטנים וחברות ממונפות. “נראה יותר מיזוגים ורכישות בענף”, העריך, והדגיש שהסיכון עבור המערכת הבנקאית אינו גבוה מפני שהיא “חזקה, מפוקחת ובעלת כושר ספיגה גבוה”.
קפלן התייחס לתחום ייעוץ המשכנתאות. לדבריו, כ־70%-60% מהמשכנתאות בישראל נעשות בליווי יועץ, אך התחום עדיין אינו מוסדר בחוק. “כל אחד יכול להציג את עצמו כיועץ משכנתאות, בלי הכשרה או פיקוח”. בהמשך לכך הוא גם ציין נקודה בעייתית לתפיסתו: “יש גופים חוץ־בנקאיים שמתגמלים יועצים בדרכים שאסורות על הבנקים. זה עלול ליצור ניגודי עניינים ולפגוע בצרכן”. על כן קפלן הביע תמיכה בחוק שמקדם ח"כ יעקב אשר להסדרת התחום. נציין בהקשר זה כי בסמוך למועד הריאיון התייחסה רשות שוק ההון לסוגיה, וקבעה כי חברות האשראי החוץ־בנקאי לא יוכלו עוד לתגמל את יועצי המשכנתאות על הפניית לקוחות לקבלת הלוואה.
בכל הנוגע לתחרות במערכת הבנקאית, קפלן הסביר כי לעמדתו, “הבעיה היא לא רק רגולציה, אלא גם מודעות צרכנית. ברגע שהלקוחות יבינו שאפשר לנהל פיקדונות ומוצרים פיננסיים גם בלי להעביר את חשבון העו"ש, התחרות תגדל”. לדבריו, הדרך לשוק בנקאי תחרותי יותר עוברת גם דרך הגברת “ההוגנות והשקיפות” בו, וכך שלקוחות קטנים יקבלו תנאים דומים לאלה של לקוחות גדולים — בלי צורך במיקוח מול הבנק, והוא ציין כי בנק ירושלים כבר נוהג כך.
