כנס תשתיות
מנכ"ל משרד האנרגיה: "בסוף, הפתרון האמיתי לישראל הוא תחליפי אנרגיה״
יוסי דיין, מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות השתתף בשיחה עם רועי ברגמן מכלכליסט, במסגרת כנס תשתיות לאומיות של כלכליסט ובנק לאומי. לדבריו: "האנרגיות המתחדשות תורמות בכל היבט, בהקשר שלנו זו תרומה משמעותית לתקופת לחימה"
"הסיכוי לתרחיש עלטה בישראל הוא קלוש", כך אמר יוסי דיין, מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות בשיחה עם רועי ברגמן כלכליסט במסגרת כנס תשתיות לאומיות. "נכנסתי לתפקידי לפני המלחמה העצימה בצפון והתמודדנו עם קשיים, אפשרויות שהיו מונחות על השולחן שאני לא חושב שמישהו צפה. משרד האנרגיה התעשת מאוד מהר בתחילת הלחימה וגם בזמני בשנה האחרונה עשינו בחינה מתמדת של הכשלים, חלופות, אופציות, הפגיעה במשק האנרגיה. תרחיש העלטה המדובר, הסיכוי לדבר הזה קלוש".
האם אתה מרוצה מרמת הביטחון האנרגטי?
"אנחנו תמיד משתפרים ומתייעלים אבל בשנה האחרונה עשינו צעדים כבדי משקל לרבות אישור כמיליארד שקל למיגון וחלפים למתקני חשמל ואנרגיה. מיגנו במשק המים, הגדלנו מלאים, שיפרנו היערכות והקטנו את הסיכון בצורה דרמטית".
יש החלטת ממשלה לסגור את בתי הזיקוק בעוד חמש שנים כדי לפנות את האזור לבניית עיר חדשה, האם זו החלטה נכונה?
"יש החלטת ממשלה אבל זה לא אומר שאנחנו מוכרחים לקבל אותה ככתבה ולשונה. לדעתי התשובה היא שכן צריך לעשות חשיבה מחודשת שמביאה לסגירת בז"ן, הבנו על בשרינו שהדינמיות של בז"ן והיכולות להמיר דלקים ולזקק דלקים לפי צרכי משק האנרגיה באותה עת, הייתה לזה תרומה מכרעת לכך שלא היו חוסרים. אם לא מזקקים אז אמורים לייבא תזקיקים, שאין להם גמישות. במהלך השנה האחרונה הבנו שהתלות שלנו במדינות זרות ואפילו חברים לא בטוח שאפשר לסמוך עליה, צריך לעשות חשיבה מחודשת על מנת שניתן יהיה לתת מענה בעצמנו בזמני לחימה ופגעי טבע שעלולים לקרות".
איך משלבים אנרגיה חלופית באסטרטגיה הזו? יש מחשבות על אנרגיית גרעין?
"בסופו של יום זה הפתרון האמיתי תחליפי אנרגיה, האנרגיות המתחדשות. אני בהחלט חושב שזה הדבר הנכון להיבנות על משאבים טבעיים שיש לנו למכביר כמו אור שמש, זה תורם בכל היבט אבל בהקשר שלנו זו תרומה משמעותית לתקופת לחימה. היום מסתמכים על 20 נקודות של ייצור אנרגיה, אנרגיית שמש מבוזרת יותר והפגיעה פחות משמעותית ולא תלויות בשום פרמטר אנושי אלא רק מזג אוויר. בנוסף, יש יעד של 30% אנרגיות מתחדשות עד 2030, עמלים ושוקדים על תוכניות גם לעתיד. כמו שכולנו יודעים אחת הבעיות המרכזיות של אנרגיות מתחדשות היא רשת ההולכה אבל בסביבות 2027 – 2028 משק האנרגיה יהיה ערוך לקליטה מסיבית ש אנרגיות מתחדשות. ההשקעה באנרגיות מתחדשות היא דבר מאוד נכון מבחינה כלכלית".
"מבחינת אנרגיית גרעין, עד כמה שהנושא רגיש אני באופן אישי ומבחינת משרד האנרגיה סבור שזה הדור הבא של האנרגיות שצריך להיות בישראל ובעולם בכלל. כל ההפחדות בעקבות אסונות שהתרחשו היום זה פחות ריאלי ומשמעותי ובהקשר הבטיחותי היום אחת האנרגיות הבטוחות בעולם, מבחינת היעילות זה נמצא במקום טוב מאוד בפסגת הטבלה ולכן אנחנו היום עושים על מנת לקדם - גם אם לא בימינו - אנרגיית גרעין זו אנרגיה מתחייבת, מתבקשת וזה הדבר הבא".
ב-10-15 שנים האחרונות ישראל הפכה למעצמת גז טבעי. עם זאת, יש קיפאון בשנים האחרון באקספלורציה, קידוחים חדשים, אנחנו לא מסתכנים בהקטנת הרזרבות?
"ב-2022 היו קידוחים משמעותיים שהניבו תגליות והפקות גז, אנחנו כרגע יושבים בוועדה לבחינת מדיניות ייצוא משק הגז בשנים הקרובות ובין היתר בוחנים את צרכי משק האנרגיה לשנים הבאות, 20 ולמעלה מכך. בעינינו כל התרחישים שבחנו מצביעים על כך שחוסר לא יהיה אפילו עם מלאי הגז הקיים. וזה בתרחישים המחמירים ביותר.
"בצד ההיצע ואין לנו מה לדאוג גם בהיצע הקיים. יש לנו יכולת גם לספק וגם את הרזרבות לשנות את דעתנו בהמשך ולאפשר ייצוא. ללא ייצוא לא תהיה היתכנות. את הייצוא לא מאפשרים כדי להיטיב עם החברות אלא כדי להבטיח שיהיו מתעניינים גלובליים ודבר שני הייצוא הזה מסבסד הלכה למעשה את המחיר של הגז בישראל".
חלק גדול מהעבודה זה מו"פ וטכנולוגיות חדשות, עם תקציבים מצומצמים איך משקיעים בטכנולוגיות חדשות?
"היה רצון מצד המדינה לסגור את יחידת המדען הראשי של משרד האנרגיה, כבר בתחילת דרכי אמרתי שזה לא יקרה במשמרת שלי. אנחנו חייבים את הדבר הזה, זה היתרון היחסי של ישראל בעולם זה היכולות שלה על מחקר ופיתוח הסכומים לא מספיקים, אני חושב שאין מודעות לחשיבות של הדבר הזה. ההשקעה הממשלתית במו"פ היא 0.004% מהתמ"ג, שזה 1 חלק 20 מהממוצע ב-OECD".
