פרשנות
בקואליציה מאיצים את ועדת התקשורת בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי
היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, מזהירה שההצעה להקים ועדה מיוחדת שתקדם את חוק התקשורת של השר קרעי מלאה בכשלים. בקואליציה לא התרשמו, וימשיכו לקדם בוועדת הכנסת את הקמת הוועדה החדשה
ועדת הכנסת צפויה לדון מחר ואף לאשר את הקמתה של "ועדת תקשורת" – זאת בניגוד לעמדתה של היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק. שר התקשורת שלמה קרעי מבקש להקים "ועדת תקשורת", שתעקוף את יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן (הליכוד). קרעי וביטן מסוכסכים על רקע סירובו של ביטן בשנה האחרונה לקדם הצעות חוק שונות בתחום התקשורת. בין היתר מנע ביטן מקרעי לקדם הצעת חוק להפרטת תאגיד השידור הציבורי וכן את חוק השידורים של שר התקשורת, שבו הוא רואה כחוק הדגל של המשרד.
חוק השידורים של קרעי נועד במקור להתאים את האסדרה בתחום שידורי הטלוויזיה בישראל לעידן האינטרנט לאחר שלא עודכן במשך עשורים. אלא שבפועל, סעיפים בחוק מאיימים על חופש העיתונות ועל ההפרדה בין שיקולים מסחריים של ערוצי הטלוויזיה לשידורי החדשות. כך למשל, החוק מציע לבטל את החובה להחזיק בחברת חדשות עצמאית לערוצי הטלוויזיה המסחריים, שאמורה להרחיק את העבודה העיתונאית מהשיקולים המסחריים. אם תקום הוועדה, החוק צפוי להיות מאושר דרכה במסלול מזורז.
ההחלטה להקים את ועדת התקשורת היא של רה"מ בנימין נתניהו, במטרה לעקוף את ביטן ולקדם את "חוק השידורים" של קרעי, שהתקבל בתחילת נובמבר 2025 בקריאה הראשונה בכנסת. קרעי מבקש להציב בראש ועדת התקשורת את ח"כ גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד), ובקואליציה רוצים לחוקק את החוק במהירות, במקביל לדיוני חוק ההשתמטות וחוק התקציב ל־2026.
עמדתה של עו"ד אפיק התפרסמה היום. לפי אפיק, "בהתאם לתקנון הכנסת, הוועדה היחידה המוסמכת והמתאימה להכין את הצעת החוק הממשלתית (חוק השידורים, צ"ז) לקריאה השנייה והשלישית היא ועדת הכלכלה, זאת גם בהתאם לאמור בהצעת החוק הממשלתית עצמה וכלל החקיקה הקיימת בתחום התקשורת". לדבריה, "הוועדה המוסמכת היא ועדת הכלכלה ואין בנמצא נסיבות חריגות לקביעה אחרת. יתר על כן, ככל שוועדת הכנסת תחליט להקים ועדה אחרת, תהיה בכך חריגה משמעותית מההתנהלות של ועדת הכנסת באופן שגם יהווה פגם בהחלטת ועדת הכנסת".
עוד הדגישה אפיק כי "ככל שתוקם ועדה שמטרתה על פני הדברים תהא לעבוד בהלימה מלאה לשר התקשורת ולמדיניותו, הדבר יפגע אנושות בסמכויות הפיקוח של הכנסת בכלל ושל ועדת הכלכלה בפרט, ויחליש את כוחן ואת סמכויותיהן בעבודת החקיקה ובפרט מול הממשלה. בנוסף, גם העבודה המינהלית והמקצועית של הכנסת עלולה להיפגע כתוצאה מהקמתה של ועדת תקשורת, כאשר לא יעמדו לרשותה של אותה ועדה המומחיות והניסיון שצברו חברי הוועדה הקבועה והצוות המקצועי המלווה אותה".
גורמים בכנסת טוענים כי בכך ניתן להבין שאם ועדת הכנסת תחליט בניגוד לעמדת אפיק להקים ועדת תקשורת, אז החוק עשוי להיפסל בידי בג"ץ. "הצעת חוק השידורים היא בת 112 עמודים רחבה ומקיפה, חולשת על מספר רב של נושאים ותחומים ומבקשת לערוך שינוי משמעותי ותשתיתי באופן שבו מוסדר ומתנהל שוק התקשורת כיום. לאורך הצעת החוק הממשלתית ועדת הכנסת היחידה המוזכרת בה היא ועדת הכלכלה".
אפיק הוסיפה כי בשנים האחרונות כלל החוקים בתחום התקשורת נידונו והוכנו בוועדת הכלכלה. "בנוסף, רק בכנסת הנוכחית ועדת הכלכלה אישרה להצבעה בקריאה השנייה והשלישית שמונה הצעות חוק בתחום התקשורת", כתבה, "בנוסף, כיום מונחות על שולחנה של ועדת הכלכלה עוד שבע הצעות חוק פרטיות בתחום התקשורת, שכולן נמצאות בהליך אישור לקראת הצבעה בקריאה הראשונה, ובכולן קיימה הוועדה שבעה דיונים, כאשר מתחילת כהונתה של הכנסת הנוכחית כמעט ולא הובאו הצעות חוק ממשלתיות בתחום התקשורת לדיון בכנסת".
אפיק הדגישה כי "אכן לעתים אף שיש ועדה שהיא הוועדה המוסמכת לדון בהצעת החוק, ועדת הכנסת רשאית לשקול גם ועדה אחרת שתוכל לדון ולהכין את הצעת החוק. עם זאת, לאורך השנים דבר זה התאפשר במקרים שנתפסו חריגים ומטעמים מיוחדים".
"בקדנציה הנוכחית, יו"ר ועדת הכנסת ח"כ אופיר כץ (הליכוד) קבע שני תנאים מצטברים להעברת הצעת חוק לוועדה שאינה הוועדה המוסמכת: האחד, הסכמת יו"ר הוועדה המוסמכת, והשני, הסכמת הייעוץ המשפטי לכנסת. בעניינה של הצעת 'חוק השידורים' שני התנאים הללו לא מתקיימים".
גם ארגון העיתונאים והעיתונאיות מתנגדים נחרצות לקידום חוק השידורים. היום הארגון שלח פנייה דחופה לאפיק, לדבריו בטרם פנייתו לבג"ץ, שבו הביע התנגדותו להקמת הוועדה המיוחדת. בפנייתו באמצעות עו"ד אמיר בשה, כתב ארגון העיתונאים, כי "הרקע לדיון בוועדת הכנסת כאמור הוא בכוונה הפסולה להביא למסלול חקיקה פסול שיעקוף את ועדת הכלכלה.
"נזכיר כי בגין הצעת החוק כבר תלויים ועומדים הליכים בבית המשפט העליון, נוכח הפגמים המהותיים וחסרי התקדים בהליך גיבושה של הצעת חוק, בניגוד לכללי המשפט המנהלי, על אחת כמה וכמה בנוגע להצעת חוק שכוללת בחובה רפורמה שפוגעת בחשיבות הציבורית הגבוהה של חופש העיתונות".
