כנס תשתיות
"ישראל בדרך למשבר פסולת חסר תקדים"
כך התריעה בפאנל "עתיד התשתיות בישראל" יעל סלומון ממינהל התכנון. לדבריה, "עוד שנה נגמרות עתודות ההטמנה ואין מקום יותר". גלעד אושרי, ראש מערך עסקים גדולים ותשתיות בבנק לאומי, הזהיר כי ללא תיאום בין הרגולטורים והסרת מגבלות על הבנקים, מימון פרויקט הענק של המטרו ייתקל בקשיים
ישראל נדרשת להשקעות נרחבות בתשתיות לאומיות, אך פערי תכנון, חסמים רגולטוריים והתערבות פוליטית מקשים ועשויים להקשות על קידומן. אלה היו כמה מהסוגיות המרכזיות שעלו בפאנל "עתיד התשתיות בישראל: התוכניות, ההזדמנויות והאתגרים לבניית תשתיות לאומיות קריטיות", בהנחיית עמיר קורץ מכלכליסט, שבו השתתפו סמנכ"לית תשתיות במנהל התכנון יעל סלומון; גלעד אושרי שמכהן כראש מערך עסקים גדולים ותשתיות בבנק לאומי; זיו שדה, סמנכ"ל הזכיינות והתשתיות בדן תחבורה; אייל בן דדו סמנכ"ל פיתוח במקורות; וארז חסדאי שמכהן כסמנכ"ל חטיבת כלכלה ורגולציה בבזק.
"ישראל עובדת בסוג של אוברדראפט", הזהיר גלעד אושרי, מבנק לאומי. לדבריו, "מסתכלים על הצרכים של עשר השנים הקודמות ולא על הצרכים העתידיים", וכיוון שפיתוח תשתיות אורך שנים ארוכות, התוצאה היא פיגור מתמשך. עם זאת, אושרי ציין כי גם בשנים הקשות האחרונות נמשכה התקדמות המכרזים, בין היתר בזכות מאמצי החשב הכללי שלא לדחותם.
יעל סלומון, ממינהל התכנון, הצביעה על תחום הפסולת כאחד האתגרים הדחופים ביותר בתחום התשתיות בישראל. "עוד שנה נגמרות עתודות ההטמנה ואין מקום יותר. לוקח עשור לפתח מתקן הטמנה נוסף", הזהירה. לדבריה, העובדה שמרבית אתרי ההטמנה נמצאים בדרום מרחיקה את הבעיה מהמודעות הציבורית. סלומון ציינה כי רשות הרישוי הארצית הורחבה וכיום מטפלת ברישוי תשתיות ובהסרת חסמים, לרבות בתחומי האנרגיה, האגירה והפסולת. כדוגמה להתקדמות הזכירה היתר שאושר השבוע לתחנת הכוח שורק שמצטרף לפרויקטי אנרגיה נוספים שכבר קודמו ועברו תהליכי אישור שונים. הן בתחום האנרגיה הקונבנציונלית והן באנרגיה המתחדשת. סלומון הדגישה את חשיבות שיתוף הפעולה עם המגזר הפרטי, ולדבריה, כניסת יזמים פרטיים לתחומי החשמל והאנרגיה הסולארית האיצה את התפתחותם, ושיתוף פעולה דומה יכול לסייע בקידום תשתיות נוספות.
אחד הפרויקטים המרכזיים שעלו בדיון היה המטרו בגוש דן. אושרי מבנק לאומי הזהיר כי היקפו העצום מחייב היערכות יוצאת דופן: "נראה שאין הפנמה עד כמה מדובר במגה-פרויקט. זה למעשה שילוב של כמה פרויקטים במקביל, ואולי הוא גדול על מדינת ישראל". לדבריו, ללא תיאום בין הרגולטורים, בין היתר בהיערכות פיננסית כוללת, מימוש הפרויקט ייתקל בקשיים. בין היתר בשל הנחיות רגולטוריות שמקשות.
זיו שדה, סמנכ"ל הזכיינות והתשתיות בדן תחבורה, הגדיר את המטרו כפרויקט דגל של החברה. לדבריו, ישראל מפגרת בעשרות שנים בפיתוח תשתיות התחבורה, והפקקים הם אחת התוצאות הבולטות לכך. דן נערכת להשתתפות בפרויקט המטרו ובמקביל מעורבת בפיתוח הרכבות הקלות והנתיבים המהירים בגוש דן. שדה ציין כי ב-2027 צפוי הנתיב המהיר להיפתח גם לכלי רכב מרובי נוסעים, מהלך שעשוי לשנות את הרגלי הנהיגה. עם זאת, לדבריו, הפתרון אינו טמון בפרויקט בודד אלא במערכת משולבת של מטרו, רכבות קלות ונתיבים מהירים, שתציע מהירות, אמינות וחיבוריות ורק כך תוכל לעודד מעבר מהרכב הפרטי לתחבורה ציבורית. על הכניסה לתחומי תשתית נוספים שיש בהם חוסר אמר שדה: ״כל התחומים שיש בהם חוסר אנחנו מכוונים אליהם - 90% מצי האוטובוסים שלנו חשמליים, ואנחנו נהיה צרכן אנרגיה משמעותי, ומכאן גם הכניסה לתחום האנרגיה".
בתחום המים הציג אייל בן דוד, סמנכ"ל פיתוח במקורות, שני אתגרים מרכזיים: קליטת מים ממתקני התפלה חדשים והבטחת אמינות האספקה. לדבריו, מקורות נערכת לקליטת תפוקת המים שיניב מתקן ההתפלה בגליל המערבי שצפוי להתחיל לפעול בתקופה הקרובה, ונערכת גם לחיבור של פרויקטי התפלה נוספים. זאת, לצד מאמץ להביא לחיבור אזורים שעדיין אינם מחוברים למערכת הארצית, כשהוא ציין את רמת הגולן והערבה כדוגמה לכך. בן דוד הדגיש גם את חשיבות שימור יכולת הפקת המים מהאקוויפרים, במיוחד לנוכח אירועי פריחת אצות שהשביתו מתקני התפלה והמחישו את הסיכון שבהסתמכות על מקור אספקה יחיד.
ארז חסדאי, סמנכ"ל חטיבת כלכלה ורגולציה בבזק, התייחס לפער בין תשתיות האינטרנט הנייח והסלולרי בישראל. לדבריו, ישראל נמצאת במקום מוביל בעולם בחיבור לאינטרנט מהיר, אך מדורגת במקום ה-67 בתקשורת הסלולרית. "קיבלנו מחירים מאוד נמוכים בשוק הסלולר, אבל יש לזה מחיר בפיגור הטכנולוגי", אמר. חסדאי הדגיש כי פריסת הסיבים האופטיים אינה סוף הדרך, וכי ההתפתחות הטכנולוגית מחייבת השקעות מתמשכות ורגולציה יציבה שתעודד אותן.
לקראת סיום הדיון עלתה גם השפעת הפוליטיקה על קידום התשתיות. סלומון הודתה כי לצד עיכובים בירוקרטיים ותפעוליים קיימים גם מקרים שבהם פרויקטים נעצרים מסיבות פוליטיות. בן דוד הצביע במיוחד על התנגדויות של רשויות מקומיות לפרויקטים בשטחן, כאשר ראשי רשויות מעכבים פרויקטים מתפיסה צרה של NIMBY (Not in my back yard).
אושרי הזהיר כי שינוי כללי המשחק הרגולטוריים תוך כדי ביצוע הפרויקטים פוגע בוודאות הנדרשת למממנים. לדבריו, התוצאה היא צמצום השקעות או דרישה לתשואות גבוהות יותר, שמייקרת בסופו של דבר את השירותים לציבור. "כמה שפחות לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק", סיכם.
