מהפכת ה-AI
"הרבה יותר חשוב לגייס היום בן אדם סקרן, מאשר מישהו עם רקע בתכנות"
אילן טוויג, מייסד משותף של Navan (לשעבר TripActions), סיפר בראיון שנערך בשבוע ה־AI של גוגל וכלכליסט על "ניסוי" יוצא דופן שערכה החברה. במסגרת הניסוי, גויס צוות שלם של ג'וניורים - בלי שום דרישת בסיס של רקע בתכנות. הנחת המוצא: מהפיכת הוייב קודינג "הרגה" את הצורך בידע מוקדם בתכנות. התוצאה: אחד הצוותים החזקים ביותר שנבנו בחברה. "הרבה יותר חשוב לגייס בן אדם שהוא סקרן, מוכוון מטרה, רעב ורוצה להצליח", אומר טוויג
"היום הרבה יותר חשוב לגייס בן אדם שהוא סקרן, מוכוון מטרה ורוצה להצליח מאשר אדם עם רקע בתכנות", כך אמר אילן טוויג, מייסד משותף של Navan, בראיון שנערך במסגרת שבוע ה־AI של גוגל וכלכליסט. טוויג התייחס לניסוי יוצא דופן שערכה החברה - ובמסגרתו היא ניסתה להבין כיצד ייראו הג'וניורים של עידן ה־AI.
"לפני חצי שנה בערך, קלוד קוד פרץ, ושמתי לב לזה שהוא מתחיל לייצר קוד די מורכב באיכות גבוהה", סיפר טוויג. "מה שעבר לי בראש זה בעצם מה התפקיד של הג'וניורים. במקום ללכת על אנשים שלמדו לקודד ולמדו מדעי המחשב, חשבתי על לחפש אנשים מכל הפקולטות, פשוט אנשים סקרנים, חכמים, רעבים וחדורי מטרה, בלי שום רקע בהכרח בתכנות, ולראות מה אפשר להשיג עם סוג כזה של טאלנט יחד עם הכלים החדשים.
"זה עניין אותי כי בתור CTO אני חייב לשים לב לטכנולוגיות ולראות איך טכנולוגיה יכולה לשפר את המוצר ואת החברה", המשיך טוויג. "העולם משתנה, וצריך להכיר בזה ולהתארגן בהתאם. אם אני עכשיו 'פותח' הרבה יותר רחב, זה יאפשר לנו כחברה לגייס הרבה יותר טאלנטים".
מה היו תוצאות הניסוי, מי האנשים שפנו אליכם?
טוויג: "פרסמנו את המודעה לשעה וחצי, ומיד סגרנו אותה כי אחרי שעה וחצי בערך כבר היו כ־2,000 פניות מכל הפקולטות. גם אנשים בלי תואר, גם אנשים עם תואר במדעי המחשב, וגם אנשים שלא למדו מדעי המחשב. ניסינו גם להבין - איך לנהל את הדבר הזה (את המועמדים שפנו לחברה - ח"ג). גם פה היינו צריכים לחשוב מחדש. הבאנו אותם למשרד בבאצ'ים של 20, 30, 40 ו־50 אנשים ונתנו להם תרגיל. 'תעשה מה שאתה רוצה בשביל לפתור את התרגיל הזה'. התרגיל היה לממש אייג'נט שיכול להזמין טיסות בשיחה. לא ציפינו שיפתרו הכול, אבל רצינו לראות כמה הם יכולים לחשוב ולהתקדם. את הטובים ביותר לקחנו".
בעצם אנחנו מדברים על צוות של כמה אנשים?
טוויג: "היום הם צוות של בערך שמונה או תשעה אנשים".
וכולם בלי שום רקע בתכנות?
טוויג: "לא כולם, לחלק יש רקע. אבל כולם חכמים, סקרנים, רעבים וחדורי מטרה. זה אני כן יכול להגיד לך. אין הבדל לעומת בוגרים של מדעי המחשב. הם כולם מאוד מאוד מאוד טובים, ודרך אגב, זה הצוות שפיתח את האפשרות להזמין טיסות, מלונות, כלי רכב ורכבות – כל מה שאתה רק רוצה – באמצעות שיחה".
אמרת לי בשיחה מוקדמת שקיימנו שזה אחד הצוותים הכי חזקים שלכם.
טוויג: "זה אחד הצוותים הכי חזקים. הם זזים בקצב מטורף. הם כן צריכים עזרה של סיניורים, ואפשר לדבר על העניין הזה, אבל הפיילוט מאוד מאוד מאוד מוצלח, ואני עכשיו הולך להרחיב אותו לעוד שלושה עד ארבעה צוותים סביב העולם, לא רק בישראל".
ממה בעצם נבע הצורך בניסוי הזה?
טוויג: "הצורך הזה נבע מכך שהעולם משתנה, ואני בתור CTO מרגיש שאנחנו חייבים לעשות אדפטציה. זה לא רק לשלב טכנולוגיות AI במוצר או בהתייעלות הפנימית שלנו, זה גם איך אנחנו עובדים כחברה. אני מאוד מאוד מאמין שההגדרה של טאלנט משתנה בהתאם למציאות. אם עד לפני חצי שנה ג'וניור בפיתוח היה חייב לדעת לפתח, אחרת הוא היה פער מאוד גדול בינו לבין הקולגות שלו, היום הצורך הזה כבר לא חשוב. הרבה יותר חשוב לגייס בן אדם שיודע לעבוד עם הכלים האלה, שהוא סקרן, שהוא driven או מוכוון מטרה ומאוד מאוד מאוד רעב ורוצה להצליח. אלה תכונות הרבה יותר חשובות ומשמעותיות לג'וניורים היום. 'אני יודע ג'אווה ויש לי ניסיון בג'אווה' – הניסיון הזה אצל ג'וניור כבר לא כל כך רלוונטי".
אחת הטענות נגד ה־AI היא שהוא הולך לחסל את הג'וניורים, ואז בעצם לא יהיו לנו סיניורים. אתה מסכים עם הטענה הזו?
טוויג: "כן ולא. קודם כל לגבי הג'וניורים, זה לא שלא צריך אותם, צריך ג'וניורים אחרים, זה כבר אני משוכנע. ועכשיו מה זה סיניור? סיניור זה מישהו שהיה פעם ג'וניור, והוא פשוט צבר הרבה ידע וניסיון. הוא מכיר את המוצרים ואת הארכיטקטורה. אז יגדל דור חדש של סיניורים שהם יהיו הרבה יותר מתאימים לעולם, והם יהיו רעבים. היום חלק מהסיניורים קשה להם לעשות את האדפטציה ל־AI. לא כולם עושים את זה, ומי שלא עושה את זה נהיה לא רלוונטי. אז הג'וניורים האלה, די מובטח לי כמעסיק שהם יהיו רלוונטיים. זה פשוט דור חדש של סיניורים".
בוא נעשה ככה זום אאוט למבט יותר כולל ונסתכל רגע על שוק העבודה בכלל. תוך חמש־עשר שנים הולכים להיות המוני מובטלים זועמים?
טוויג: "קודם כל קשה לחזות את העתיד. לדעתי, בחמש השנים הקרובות לא נראה המוני מובטלים זועמים. גם בעשר השנים הקרובות אני לא כל כך חושב. אני חושב שיקרה משהו, אבל זה יקרה בעיקר בגלל רובוטיקה. כי אז באמת המון תפקידים של הבריסטות שיש כאן, ולקפל כביסה ולחלוב פרות, וחקלאות – הכול בעצם. שם תהיה בעיה יותר קשה".
"אם זה יקרה ואנשים יהיו ברחובות, זו תהיה טעות של כל הממשלות. אני חושב שלא צריך להיות גאון בשביל להבין שמתישהו זה יקרה, בין עשר ל־20 שנה נגיד. אם הממשלות יעשו את מה שצריך לעשות, אז הם לא יהיו ברחובות. תהיה להם עבודה אחרת והעבודה הזאת תהיה חסרת משמעות. היא לא תתרום לעולם יותר מדי, אבל היא תשמור על הסדר החברתי".
בעצם זו תהיה עבודה פיקטיבית?
טוויג: "כן, עבודה פיקטיבית. אני מאוד חושב שזה יקרה".
לסיום, אנחנו מדברים על ג'וניורים. תן לנו טיפ אחד משמעותי במיוחד לג'וניורים או למי שהולך להיות ג'וניור.
טוויג: "בהנחה שאני באמת חושב שהדור של הג'וניורים מתחלף, הדגש הוא יותר על סקרנות ועל להיות driven וחדור מטרה. אני חושב שאם אתה ג'וניור, ואתה מרגיש שהשתלטת על איזושהי טכנולוגיה, על קלוד קוד, ואתה נמצא בתחושה הזאת יותר מחודש - תחושה של נינוחות - אתה עושה משהו לא בסדר. העולם משתנה. זה יותר הבעיה של הסיניור. אתה בתור ג'וניור חייב תמיד להרגיש חוסר נוחות. פעם בחודש, 12 פעמים בשנה. ואם לא – יחליף אותך ג'וניור אחר שיהיה סקרן יותר ממך. "מזיזים לנו את הגבינה וצריך להתמודד עם זה", סיכם טוויג.
