כלכלת הזהב
"חדשנות זה לא קסם, זה להזיע עם חזון"
ד"ר יעל בנבנישתי דיברה בכנס כלכלת הזהב של כלכליסט וארגון קדם על פער הטמעת הטכנולוגיה בדיור המוגן: "קהל הולך וגדל אבל ההשקעות מעטות והקצב איטי, יש פער ענק בין פוטנציאל למימוש"
"חדשנות זה לא קסם, זה המון עבודה, אבל זה להזיע עם חזון", כך אמרה ד"ר יעל בנבנישתי, משנה למנכ"ל אינשורטק ישראל ומומחית גרונטולוגיה וחדשנות לגיל השלישי בכנס כלכלת הזהב של כלכליסט וארגון קדם.
בנבנישתי דיברה על תהליכי חדשנות ומענים חדשניים לאתגרי האוכלוסיה המבוגרת. "עולמות הביטוח והדיור מאוד מזכירים אחד את השני בנושא החדשנות, אלה שני ענפים מאוד שמרניים בגישה שמתעכבים בהטמעה של טכנולוגיות. בעולם הביטוח עשו קפיצה, אבל בדיור המוגן נשארנו עם פרדוקס, שמצד אחד יש המון קהל שהולך וגודל ומצד שני רואים מעט השקעות וקצב הטמעה איטי, יש פער ענק בין הפוטנציאל לבין המימוש בפועל".
אז איפה רואים טכנולוגיה לגיל השלישי?
בנבנישתי דיברה על שישה ורטיקלים: חיים עצמאיים, תקשורת ומעורבות חברתית, תחבורה, ניידות, נגישות לשירותי בריאות וקוגניציה. "יש כר נרחב להמון פעילויות ועם הפוטנציאל הגיעו הבעיות. סטארט-אפ צריך לתת מענה לשרשרת שרוצה להנות מהמוצר אבל לא כולם רוצים את אותו הדבר. אחד הכשלים של השוק הוא שאנחנו מחפשים מוצר מאוד מורכב. מעל הכל מרחפת האוריינות הדיגיטלית גם של הדייר וגם הצוות, המשפחה והמערכות הממשלתיות".
ואי אפשר לדבר על חדשנות בלי לדבר על AI. "מהפכת ה-AI יצרה מוצרים טכנולוגיים ופתרונות מאוד אישיים. רואים פרסונליזציה לכיוון הדייר וגם עם התפתחות השוק כל הזמן יש שינויים רגולטורים בצרכים של הבית עצמו. אנחנו רואים את השינויים בעולמות הבריאות, כולל רפואה מרחוק, בנושא משמעות – צמצום בדידות וקשרים חברתיים, ובחוסן הכלכלי – מוכנות כלכלית לגיל השלישי, ניהול תקציב ותעסוקה".
סקר שערך איגוד האינטרנט ב-2023 מראה שיפור של שימוש במוצרים טכנולוגיים בקרב בני 65 ומעלה, כולל גלישה בסלולרי, מחשב ביתי ועוד. מאז זה רק הולך ומשתפר. בנבנישתי נתנה דוגמאות: "המיכשור הלביש – שעון חכם לדייר מגביר את תחושת הביטחון והעצמאות, מספק מעקב מותאם אישית, חיסכון בזמן ובכוח אדם; רובוטים - בגיל השלישי מוטמעים בעיקר כלבים וחיות רובוטיות למתמודדים עם דמנציה. יש את רובין רובוט שמצלם ומסתובב בבית ואפשר דרכו גם להזעיק עזרה; עוזרות קוליות - סוכני AI שיכולים להפעיל. כמו למשל להזמין טיול לחו"ל; אפליקציות לאיכות חיים ולקוגניציה בין השאר לשמירה על משקל, ניהול חוסן כלכלי, המלצות תזונה בהתאם לתרופות ועוד".
בנבנישתי הסבירה שכל טכנולוגיה שתוטמע אצל הדייר תשרת גם את ההנהלה והצוות, כי היא תספק דאטה. "כשיש דאטה אפשר לקבל החלטות יותר חכמות לעתיד. בדיור המוגן יש מערכות ניהול ותפעול, כל דייר יכול לתקשר עם כל צוותי הבית, יש גיוס לקוחות חדשים ושימור הקיימים, התמיכות הטכנולוגיות נעשות על ידי אוואטרים ולא צריך לרדת לחפש עזרה. יש בתים חכמים שמנטרים את ההתנהגות. אבל אני רוצה להתייחס לבית חכם שחוסך בעלויות התפעול שתהיה תחזוקה מונעת – מזהה נזילות, שליטה על המזגנים ושליטה בבקרה".
כיצד מכניסים את החדשנות? בנבנישתי מדברת על ארבעה שלבים: שלב הזיהוי אחריו יוצאים לחפש פיתרון; בדיקת היתכנות טכנולוגית ומה זה דורש כולל לוחות זמנים, אתקיה, רגולציה; שלב הפיילוט שמודד תפעולית ושביעות רצון ושלב ההטמעה וההדרכה לדיירים ולמשפחות.
אז למה זה לא מצליח?
"כי יש התנגדות לשינוי תרבות וחדשנות זה שינוי תרבות. עובדים ומנהלים רגילים לעבוד כמו שעובדים, יש חוסר אמון ביכולות של יוזמות חדשות להיות מוטעמות ויש תחושת איום כי זה דרוש המון עבודה. חייבים ותמיכות של ההנהלה. ההנהלה חייבת לא רק לדבר חדשנות אלא להקצות משאבים ואנשים וכסף. יש נתק בין יחידות החדשנות לשטח. יחידת החדשנות חייבת לשבת בכל הישיבות ולהיות בחשיבה עתידית. כולם מחפשים פיתרון מושלם ואין פיתרון מושלם זה צריך לעבור התאמות".
