הוועידה הכלכלית
ענת לוין: "חסרה רווחיות שתצדיק את היקף ההשקעות ב-AI"
לדברי מנכ"לית בלאקרוק ישראל בוועידה הכלכלית הלאומית, ההערכות הן שההשקעות בתחום יגיעו ל-6–8 טריליון דולר עד שנת 2030, אולם עדיין לא ברור אם החברות יצליחו לייצר תשואה שתצדיק סכומים כה משמעותיים. יפעת אורון מנכ"לית בלאקסטון ישראל: "עולמות האנרגיה מזוהים כצווארי בקבוק, בתחום העברת החשמל. מי שיפתח את צוואר הבקבוק – ינצח"
גל ההשקעות האדיר בתחום הבינה המלאכותית ממשיך להוביל את שוקי ההון בעולם, אך מאחורי ההתלהבות מסתתרות גם שאלות מהותיות לגבי היכולת של החברות להצדיק את שוויין ואת היקף ההשקעות חסר התקדים. כך עולה משיחה שקיימו מנכ"לית בלאקרוק ישראל, ענת לוין, ומנכ"לית בלקסטון ישראל, יפעת אורון, במסגרת פאנל בהנחיית סופי שולמן בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט, בנק לאומי וכלל.
לדברי לוין, הבינה המלאכותית הפכה למנוע המרכזי של העליות בשוקי המניות בארצות הברית, אך גם למוקד של ריכוזיות חריגה ברווחי החברות. "ה-AI מאפיל על הכול", אמרה. "הרווחיות המדהימה בשווקים האמריקאיים מאוד ריכוזית ובעיקר סביב ה-AI, ולכן השאלה היא איזה ביקוש זה פוגש וכמה הוא יהיה ארוך ומתמשך".
לדבריה, ההערכות הן שההשקעות בתחום יגיעו ל-6–8 טריליון דולר עד שנת 2030, אולם עדיין לא ברור אם החברות יצליחו לייצר תשואה שתצדיק סכומים כה משמעותיים. "בדקנו את הרווחיות של החברות וגילינו שחסרה רווחיות שתצדיק את ההשקעה, ולכן יש סימן שאלה אם ההשקעות יצדיקו את עצמן", אמרה.
לוין הוסיפה כי גם מבט היסטורי אינו מספק תשובה חד-משמעית. "הסתכלנו 150 שנה אחורה ובמהלכן היו מהפכות ששינו את האנושות, אבל קצב הצמיחה נותר סביב 2% בשנה. כדי לסגור את הפער מול ההשקעות הנדרשות הוא צריך לעלות ל-3.5%, ויש סימן שאלה אם זה אפשרי". לדבריה, קיים סיכוי שכך יקרה אם הטכנולוגיה תסייע להאיץ את הצמיחה. היא הדגישה כי תפקידם של המשקיעים הוא לזהות את אותן חברות שיוכלו לתרגם את החדשנות לרווחיות לאורך זמן.
אורון הציגה את נקודת המבט של בלקסטון, שהייתה מהמשקיעות הבולטות בתשתיות התומכות במהפכת ה-AI. היא הזכירה את רכישת חברת הדאטה סנטרים על ידי הקרן בכ-10 מיליארד דולר, לצד השקעות נוספות ברכישת חברות דאטה סנטרים ביפן ובשווקים אחרים, ואת הצמיחה החזקה בביקושים לפעילויותיהן, ואמרה כי הביקוש לתשתיות ממשיך לעלות על ההיצע.
"אנחנו מבינים שהביקוש גדול על ההיצע ואין היום יכולות לספק אותו. השוק כיום הוא של כ-100 ג'יגה-ואט דאטה סנטרים, והביקוש כפול מכך ומגיע ל-200 ג'יגה-ואט", אמרה. עם זאת, הדגישה כי שרשרת הערך של ה-AI רחבה בהרבה מהקמת מרכזי נתונים בלבד וכוללת גם השקעות באנרגיה, בתשתיות חשמל ובחברות תוכנה.
לדבריה, אחת ההשלכות של המהפכה הטכנולוגית היא שהמודלים המסורתיים להערכת השקעות הפכו לפחות אפקטיביים. "המודלים הישנים פחות רלוונטיים ויותר קשה לצפות את העתיד. אנחנו רואים חברות שצומחות מאפס ל-100 במהירות שיא, בתוך פחות משנה. המצב מוביל לכך שיהיו הרבה חברות שמשקיעים בהן מעבר לשווי, אבל יש גם חברות שהמצב בהן הוא הפוך".
לוין הסכימה כי האתגר המרכזי כיום אינו בזיהוי המגמה אלא בבחירת המנצחות. "הרווחיות היום של החברות מאוד ריכוזית ונעשית בקצבים מאוד גבוהים. למשקיע נותרה השאלה האם הוא יודע לפגוע בשמות שיצמחו לעומת אלה שלא".
גם לוין וגם אורון הצביעו על צווארי בקבוק משמעותיים שעלולים להשפיע על קצב התפתחות התחום. לוין הזכירה את הלחץ הגובר על משאבי אנרגיה, התשתיות וגם מבחינת ההון הנדרש להשקעות, בעוד אורון הדגישה את האתגרים מצד עולמות האנרגיה. "עולמות האנרגיה מזוהים כצווארי בקבוק, בתחום העברת החשמל. זה אומר שמי שיפתח את צוואר הבקבוק – ינצח".
במקביל, העריכה אורון כי אימוץ הבינה המלאכותית בעולם התוכנה עדיין נמצא בשלב מוקדם יחסית. לדבריה, בלקסטון מעדיפה להשקיע רק לאחר שניתן לזהות שימוש חוזר ומתמשך בטכנולוגיה מצד לקוחות, ולא רק התלהבות ראשונית.
לסיום התייחסו השתיים גם לנעשה בישראל וליכולת שלה להמשיך למשוך הון בינלאומי בתקופה של אי-ודאות ביטחונית. אורון הודתה כי "לא ניתן להתעלם מהגיאופוליטיקה", אך הדגישה כי "היו בתקופה האחרונה עסקאות שלא משקפות מדינה במלחמה". לדבריה, יתרונותיה של ישראל נובעים משילוב של צמיחה דמוגרפית, תעשיית הייטק מפותחת ויכולות בתחומי השבבים, הסייבר והתעשיות הביטחוניות.
גם לוין ביקשה להדגיש את מחויבותה של בלאקרוק לשוק המקומי. לדבריה, החברה מסייעת זה שנים למשקיעים ישראלים לפעול בשווקים הגלובליים, אך במקביל השקיעה כ-41 מיליארד דולר בכלכלה הישראלית. "זה לא הואט בכלל בשנים האחרונות", אמרה. "יש כאן חברות יציבות וגדולות שטובות גם בהשוואה בינלאומית".
