כנס ישראל 2.0
"אם אנשים ישכילו למנף את כלי ה-AI הם יעבדו בצורה יותר חכמה"
את הדברים אמרה תחיה זילברמן, סמנכ"לית בכירה למשאבי אנוש ישראל ופיתוח טכנולוגיות גלובלי בסייברארק בכנס ישראל 2.0 של כלכליסט וארגון אנו באנו. בפאנל בו השתתפה השתתפו גם: רינת זילברשטיין, סגנית נשיא בחברת AT&T ומנכ"לית מרכז המו"פ בישראל; רולא נאסר בשאראת, מנכ"לית קימה אלבי, לשעבר סמנכ"לית ב-GM; ועינב חיים סייג, מנכ"לית Place-IL
"יש לנו פלטפורמה שפותחת דלת לשילוב אוכלוסיות בייצוג חסר", סיפרה עינב חיים סייג, מנכ"לית Place-IL בכנס ישראל 2.0 של כלכליסט וארגון אנו באנו. "קמנו לפני שלוש שנים כמיזם טכנולוגי חברתי ובנינו שותפויות עם 160 חברות, עם גוגל כשותפה מייסדת. יש לנו תהליך מיון שמנטרל הטיות תרבותיות ומשלב כלים שעוזרים לנו לבחון מעומדים לפי מיומנויות. יש לנו מערך של מיון ושילוב של מועמדים שמותאם לתהליכי גיוס בחברות. אנחנו עובדים הדוק עם התעשיה כדי לשלב מועמדים בהייטק".
בשלוש שנים האחרונות Place-IL שילבו מעל 275 טאלנטים מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל, אלא שבשנה האחרונה חל שינוי בעקבות ה-AI. "אנחנו רואים שרף הכניסה להייטק מאוד עלה. לחברות רבות אין משאבים להשקיע בהכשרת ג'וניורים. זה הופך להיות שבר לאוכלוסיות שלנו ואנחנו עובדים כדי לגשר. שם המשחק הוא יעילות. מעסיקים מחפשים אנשים שהם עובדים מעולים ומיומנים מday one וזה מה שאנחנו צריכים לתת למועמדים שלנו".
בפאנל בו השתתפה חיים סייג השתתפו גם: רינת זילברשטיין, סגנית נשיא בחברת AT&T ומנכ"לית מרכז המו"פ בישראל; רולא נאסר בשאראת, מנכ"לית קימה אלבי, לשעבר סמנכ"לית ב-GM; ותחיה זילברמן, סמנכ"לית בכירה למשאבי אנוש ישראל ופיתוח טכנולוגיות גלובלי, סייברארק.
רינת, איך החברות יכולות להתחבר ולעשות את זה?
"שילוב ותרומה בהרחבת השוויון, המגדרי או אוכלוסיות מאזורים שונים זה עניין של אסרטגיה ונדרשת השקעה. יש לנו שלושה רבדים שאנחנו עוסקים בהם: ראשית בתחום הגיוס - אנחנו עובדים עם PLACE IL ,מאתרים אנשים, ממנטרים בעמותות שונות, ממנטרים נשים באוניברסיטה ונשים באוניברסיטה ובערוצים נוספים, כדי לייצר שוויון תעסוקתי בתהליך הגיוס. לדעתי AI הוא מתנה כי הוא מנגיש הזדמנויות ומאפשר את היכולת ללמוד ולהתאמן על ראיון ולקבל פידבק והוא מעין עוזר אישי.
"הדבר השני שאנו עוסקים בו הוא מה קורה אחרי שמגייסים, כלומר הכשרה בכניסה לעבודה. אנחנו משקיעים בג'וניורים כמעט שנתיים, כשמחצית מהזמן מוקדש ללמידה וצמיחה. גם בנושא הקידום, הרבה חברות קולטות אנשים שנשארים בעמדות זוטרות, אז שוויון הזדמנויות גם בעולם התעסוקה עצמו. גם כאן AI הוא בוסטר. שלישית, תרומה טכנולוגית לרשויות מקומיות או עמותות, אנחנו שבע שנים עושים "פרו בונו" טכנולוגי וזה הדבר שאנחנו מאמינים שאנחנו יודעים הכי טוב לתת. למשל הקמת פלטפורמה לחלוקה מיטבית של תרופות או מערכת ניוווט לילדים עם מוגבלויות. זו עוד דרך להגיע לאוכלוסיות שונות ומגזרים שונים, לאו דווקא דרך גיוס לתוך החברות".
תחיה, אתם זיהיתם נקודה בצפון שצריכה אתכם והלכתם איתה. ספרי לנו.
"אחרי ה-7 באוקטובר עצרנו לחשוב מה יכולה וצריכה להיות התרומה הכי משמעותית שלנו כארגון טכנולוגי מוביל ואיפה אנחנו יכולים לתרום. השקענו מחשבה רבה וחקר והחלטנו להשקיע בצפון כי ראינו שתושבים מתקשים לחזור לבתים. התחברנו לגברת רעיה שטראוס והצוות שלה מרוח הגליל ועוד שותפים ועמותות. שוחחנו עם תושבים ועמותות באזור והבנו שהדבר הכי משמעותי וחשוב לתושבים כדי לחזור זה החינוך, שיהיו מוסדות חינוך ראויים לתושבים. הבנו שאנחנו יכולים למנף את החזוקה הטכנולוגית שלנו ואת הכוח לשנות. אנחנו רואים בחינוך טכנולוגי מנוף לצמצום פערים. חברנו לעיריית נהריה והקמנו בית AI שמשמש את כל תושבי הגליל, ומעבר למטרה המשותפת של כולם שיותר נוער בפריפריה ישלים בגרות טכנולוגית, אנחנו רואים בזה חזון עם השותפים שלנו לצמצם את הפערים. זה פרויקט שיצא לדרך. פתחנו לנוער חלון לעולם שלם של הייטק. הם יכולים לחלום כמו נער ונערה במרכז בלי מגבלה. אנחנו מאמינים שגם מי שלא יבחר בעתיד במקצוע של תוכנה, עדיין העולם הדיגיטלי הולך ומשתלט על כל תחומי החיים והחשיפה הטכנולוגית חשובה כי היא המפתח להצלחה".
רולא, עזבת משרה בכירה בהייטק והקמת חברה לייעוץ עסקי שמתמקד בזיהוי האוכלוסיות האלה. מאין הגיע הרצון לשינוי ומה החבר השלך מציעה?
"אני עובדת היום יותר קשה כי אני מאמינה שכדי שתוכל לעשות משהו בעולם אתה צריך לייצר ערך. כשה-AI עולה וכבר אין שכר ועובדים צריך שיזמים יחשבו איך מייצרים ערך לכלכלה הישראלית ולעצמם. אנחנו אומרים שאם אנחנו משתמשים ב-AI כמנטור אישי בכיס וככלי ליזמות, אז עם כלים ניהוליים נכונים אני יכולה לייצר מציאות חדשה. החברה שלי נותנת מעטפת שחובקת ומאפשרת אקו סיסטם חדש שנקרא מנהיגות יזמית ניהולית ומשלבת הכשרות ופיתוח למנהיגות עם כלים מקצועיים כשהמטרה היא לפתח עוד ערך גם לכלכלה וגם לאנשים".
"המחסור הכי גדול היום זה זה סניורים כי מקבלים פחות ג'וניורים לעבודה. מה שחשוב לנו כמדינה וכלכלה זה להבין את הערך של איך אני מקפיץ ג'וניור להיות סניור באמצעות AI".
האקדמיה לא במשחק בכלל. יש לנו כבר היום פער גדול בין איך שיוצא בוגר תואר ראשון לשוק העבודה ו-AI עוד מגדיל את פער. איך אתם מתגייסים לטובת הסיפור?
עינב: "פתחנו תכנית סטודנטים מדהימה. אוכלוסייה פילסה את דרכה לאוניברסיטה במאמץ קשה ובסוף שנה שנייה לתואר הם לא בכיוון. אני מסתכלת על אוכלוסיות שלנו שלא קמו בבוקר לבית שמתכנתים בו ואנחנו צריכים להנגיש להם את האפשרויות האדירות שיש. זה יכול לקרות רק אם התעשייה תכווין את הילד שרוצה להשתלב בגוגל מה הוא צריך לעשות. צריכים יחד לשרטט את המסלול החדש שעובר דרך רכישת מיומנויות AI לתוך שוק העבודה החדש.
תחיה: "הבינה המלאכותית משנה את העולם ופוגשים אותה בכל מקום. היום אנחנו שואלים את העובדים לא מה אתה יודע עכשיו אלא כמה מהר אתה יכול ללמוד את הדבר הבא. אנחנו מיישמים את זה עם העובדים שלנו בכלים שאנחנו נותנים להם ובגישה שלהם לכלי AI וכמה זה חשוב. זו החובה שלהם להקדיש זמן להתפתחות שלהם להכיר את מנועי הצמיחה . לפני שבוע גייסנו 30 ג'וניורים חסרי ניסיון והכשרנו אותם. זה מדהים לראות איך בזמן כל כך קצר חבר'ה צעירים עם קליטה מהירה ופוטנציאל לומדים ונכנסים לעבודה בצוותים. זו הדרך שלנו להצמיח את דור העתיד של החברה מתוך החברה. אנחנו כמובן עדיין מגייסים סניורים אבל גם דואגים לעתיד".
"AI לא הולך להחליף אנשים, אבל אם אנשים ישכילו למנף את כלי ה-AI הם יעבדו בצורה יותר חכמה ויפנו לעצמם זמן ליותר חשיבה אנושית ויצירתית וזה מסר לכולנו. אם נהיה יותר פתוחים, אמיצים ופורצי דרך ונשכיל לעשות את השינוי אז הדרך העתידית פתוחה וההון האנושי ממש לא הולך להיעלם".
לסיום פנתה זילברשטיין לראשי הרשויות המקומיות: "הדבר הזה לא צריך להתחיל באוניברסיטה ולא בשוק התעסוקה. יש לנו הזדמנות פז לחנך דור, שבעצם גדל עם ה-AI ביד, בדיוק כמו שהם נולדו לעולם שיש בו סמארטפונים. כשהדור הזה יגיע לאוניברסיטה הוא לא יצטרך ללמוד את הטכנולוגיה הזו – הוא כבר חי את ה-AI. ככה בעצם נגדל את הג'וניורים שהם כבר יהיו הכי מאסטרים בשימוש כלי AI. זו הזדמנות של ההורים לאתגר את הילדים שלנו, אבל גם אחריות של המערכת החינוכית".
