כנס לידר הון פרטי
מפקד נאט"ו לשעבר: "ארה"ב כבר לא תוכל לסייע בכל עימות בעולם"
בכנס Israel Private Markets Summit של לידר הון פרטי, הגנרל (בדימוס) כריסטופר קאבולי, שכיום שותף בקרן Valor Equity Partners, הזהיר כי בעלות בריתה של ארה"ב יצטרכו לפתח בעצמן יכולות מודיעין, תקיפה ארוכת טווח, פיקוד ושליטה והגנה מפני טילים בליסטיים. לדבריו, רוסיה עשויה להיות מוכנה לעימות נוסף באירופה בתוך ארבע עד שש שנים
במשך עשרות שנים בנו ארה"ב ובעלות בריתה את צבאותיהן סביב מספר קטן יחסית של כלי נשק מתקדמים ויקרים במיוחד. לדברי הגנרל (בדימוס) כריסטופר קאבולי, לשעבר המפקד העליון של כוחות נאט"ו באירופה, המודל הזה נתקל בבעיה חשבונית פשוטה. "אם צריך טיל שעולה 2 מיליון דולר כדי להפיל כטב"ם שעולה 20 אלף דולר, אז אנחנו נמצאים במצב שאינו ישים כלכלית", אמר.
קאבולי, שכיום משמש שותף בקרן ההשקעות Valor Equity Partners, השתתף בשיחה עם חואן סבטר, שותף ונשיא משותף בקרן, במסגרת כנס Israel Private Markets Summit של לידר הון פרטי, הכנס השנתי המרכזי של שוק ההשקעות האלטרנטיביות המוסדי, שנערך השבוע במרכז פרס לשלום ולחדשנות בתל אביב.
קאבולי שימש בעבר גם כמפקד פיקוד אירופה של צבא ארה"ב (EUCOM), וכאיש הקשר המרכזי של הצבא האמריקאי בכל הנוגע לסיוע לאוקראינה. הוא תיאר שלוש מגמות שמשנות את תמונת האיומים העולמית. ראשית, "היריבים המסורתיים שלנו נותרו יריבים, אבל הם משתפים פעולה יותר ויותר". לדבריו, איראן, רוסיה, סין וצפון קוריאה משתפות כיום פעולה בשדה הקרב, לרבות חיילים צפון קוריאנים שנלחמים באוקראינה. "זו רמת תיאום שלא ראינו בעבר", אמר.
שנית, הטכנולוגיה המסחרית הזולה מאפשרת למדינות ולקבוצות שבעבר היו מוגבלות ביכולתן לתקוף מטרות מרוחקות בדיוק רב. התוצאה, לדבריו, היא שהיחס בין עלות התקיפה לעלות ההגנה פועל כעת לרעת ארה"ב ובעלות בריתה. שלישית, המוסדות וההסכמים שבעבר סייעו לנהל מתיחויות בין מדינות איבדו מסמכותם, ומדינות מרגישות כיום "שהן יותר לבדן" ונדרשות לדאוג לעצמן בתחום הביטחוני.
לדברי קאבולי, המלחמה באוקראינה חשפה עד כמה בסיס התעשייה הביטחונית במערב לא היה ערוך למלחמה בהיקף כזה. כלי הנשק שפותחו אחרי המלחמה הקרה היו מתקדמים, אך קשים לייצור, יקרים ומצויים בכמויות קטנות. "מלחמה מודרנית, מלחמה בהיקף נרחב, מכלה את התחמושת ואת אמצעי הלחימה האלה הרבה יותר מהר מכפי שהיינו ערוכים לייצר אותם", אמר.
כאשר החליטו מנהיגי נאט"ו להגדיל את החימוש של הברית, התוכניות שקאבולי גיבש בתפקידו כמפקד העליון של כוחות נאט"ו באירופה הפכו למעשה ל"רשימת הקניות של נאט"ו" – וגם אז התברר כי התעשייה הביטחונית אינה מסוגלת לספק את הכמויות הנדרשות.
הפתרון, לדבריו, מחייב שינוי ביחסים בין ממשלות לספקיות הנשק. במודל הישן, המבוסס על החזר עלויות בתוספת רווח, הצבאות הגדירו דרישות מפורטות מאוד והחברות דרשו מהממשלות לחלוק איתן את הסיכון. כיום, לעומת זאת, חברות לומדות את מאפייני הלחימה המודרנית, מפתחות מוצר תחילה ומציגות אותו לצבא. הגישה היא: "בואו ננסה אותו, נשפר ונעדכן אותו תוך כדי תנועה, נהפוך אותו למושלם יותר ואז נמכור לכם אותו". מערכות נשק מתקדמות ויקרות עדיין יהיו נחוצות, אמר, אך את רוב אמצעי הלחימה הזולים והזמינים בכמויות גדולות שצבאות זקוקים להם אפשר לפתח בדרך הזאת.
זו גם התזה שעומדת מאחורי קרן הביטחון הלאומי של Valor, שקאבולי חבר בוועדת ההשקעות שלה. סבטר אמר כי Valor מוכרת בעיקר בזכות הסיוע שהיא מעניקה לחברות בהקמת מפעלים ובהרחבת הייצור, והצביע על הקשר ארוך השנים של הקרן עם SpaceX. מייסד Valor, אנטוניו גרסיאס, אף יושב בדירקטוריון החברה.
אחת החברות בפורטפוליו של הקרן היא U-Force, יצרנית כטב"מים שנוסדה באוקראינה והתאגדה בבריטניה כדי לעקוף את מגבלות הייצוא האוקראיניות. החברה פנתה ל-Valor משום ש"מדובר בעסק עתיר השקעות הון", כפי שהסביר קאבולי. כיום היא מרחיבה את פעילות הייצור שלה מאתרים באוקראינה, בפורטוגל ובפולין גם לארה"ב.
כדי לצמצם את הסיכון שבהסתמכות על לקוח יחיד, Valor מחפשת חברות שמפתחות מוצרים בעלי שימושים צבאיים ואזרחיים כאחד, מוכרות גם ללקוחות מחוץ לפנטגון, ובמסגרת הקרן החדשה שלה נחשפות גם לתקציבי ביטחון של מדינות נוספות, ובהן ישראל. "אנחנו חושבים שכל הדברים האלה קושרים את העתיד של החברות שלנו לתקציבים שונים, ולא לתקציב אחד בלבד", אמר קאבולי. סבטר הוסיף כי שיתוף פעולה עם בעלות ברית הוא הכרחי: "אי אפשר להצליח בלי בעלות ברית, משום שצריך להגיע להיקף פעילות גדול מספיק".
קאבולי אמר כי ארה"ב בנתה במשך שנים את צבאה כך שיוכל להתמודד עם קונפליקט אזורי מרכזי אחד בכל פעם. כעת, לדבריו, היא נמצאת במצב מבני שבו "לא נוכל לסייע בכל עימות שמתרחש בעולם". לכן, בעלות הברית שלה יצטרכו לפתח בעצמן ארבע יכולות שארה"ב סיפקה להן בדרך כלל: מערכי מודיעין מקצה לקצה, לרבות איסוף מידע מהחלל; יכולות תקיפה מדויקת לטווחים ארוכים וסימון מטרות; מערכות פיקוד ושליטה המאפשרות תיאום בין בעלות הברית; ומערכי הגנה מפני טילים בליסטיים בהיקף נרחב יותר.
משך הזמן שנותר להיערכות תלוי באופי האיום. קאבולי העריך כי רוסיה עשויה לשקם את כוחות היבשה שלה ולפנות שוב לעבר אירופה בתוך ארבע עד שש שנים, וכי היא כבר מניחה את התשתית לכך באמצעות מערכה של פעולות חבלה. את האיום מצד סין, לדבריו, קשה יותר להעריך. לישראל, לעומת זאת, אין חלון זמן כזה.
"רק כדי להיות ברור, איום על ישראל קיים היום, היה קיים אתמול ויהיה קיים גם מחר", אמר.
