ועידת לונדון
"היזמים הישראלים צריכים להסתכל על בריטניה כשוק נוסף לפעילות שלהם"
כך לדברי מנכ”לית לאומיטק מיה אייזן צפריר בוועידת Mind the Tech London במסגרת שולחן עגול בנושא אסטרטגיות חדירה לשוק האירופאי והבריטי. אורת בנימיני, מייסדת שותפה ו-COO של חברת REKKI: "זה שוק קטן יותר אבל הוא מאפשר לדעת במהירות אם מה שאתה עושה עובד או לא"
“מה שמעניין אצל יזמים ישראלים זה שהם הולכים לארה”ב כמעט באוטומט בתכנון שלהם. זה לא צריך להיות המקרה ואנחנו רוצים ללמד אותם שאפשר להסתכל על בריטניה כשוק משני לפעילות שלהם”, כך פתחה אתמול מנכ”לית לאומיטק מיה אייזן צפריר את השולחן העגול בנושא אסטרטגיות חדירה לשוק האירופאי והבריטי בוועידת Mind the Tech London 2025 של כלכליסט ובנק לאומי.
מתן ספרן, הנספח הכלכלי בשגרירות ישראל בבריטניה ציין בפני הנוכחים כי “הקהל הבריטי הוא קהל שמרן. מהניסיון שלי, חברות צריכות לבוא עם בגרות מסוימת בהשוואה לשווקים אחרים וצריכה להיות להם פה שלוחה או נציג מקומי שיוכל לעזור להם לדבר בשפה המקומית”.
אורת בנימיני, מייסדת שותפה ו-COO של חברת REKKI אמרה: “מה שבולט בבריטניה לעומת שווקים אחרים, זה הערך הבריטי של הוגנות – בדרכם שלהם – הם יגידו לכם את הדעה האמיתית שלהם. בניגוד למקומות אחרים, פה אתה יודע מהר מאוד איפה אתה עומד. זה שוק קטן יותר אבל הוא מאפשר במהירות גבוהה יותר לדעת אם מה שאתה עושה עובד או לא”.
נועם מילס, מנכ״לית ומייסדת שותפה ב-PANAX ציינה ש”השוק הבריטי טוב יותר מהאמריקאי במובן שכדי להיות חברה גדולה בארה”ב אתה צריך להשקיע הרבה יותר. כמו כן, הגלובליזציה בבריטניה חזקה יותר מאשר בארה”ב. יתרון נוסף הוא בקרדביליות שניתנת פה. מהניסיון שלי, הכניסה לבריטניה אפשרה לשים את הרגל בדלת. זה מאפשר לבדוק את הפוטנציאל האמיתי של החברה שלך”.
דביר הופמן, מנכ”ל COMMBOX, הוסיף: “יש דברים שצריך לקחת בחשבון כשאתה בא לבריטניה והם נוגעים לרגולציה השונה ולוועדי עובדים. בשאלה בין בריטניה לבין ארה”ב – ארה”ב מביאה ערך גבוה אבל עם סיכון גבוה והישראלים מאוד רוצים את זה. זה אומר שצריך להשקיע שם זמן מוכפל במכירות ובשיווק. אם אתה מצליח לייצר שם הצלחה אז היא הופכת להצלחה בכל ארה”ב. בבריטניה ובאירופה זה לא אותו דבר”.
במענה לשאלת אייזן צפריר על התחומים החמים בבריטניה חוץ מפינטק אמר הופמן: “אני חושב שבתחום החינוך וגם בתחום ההלת’קר אבל זה בא עם מחיר מאוד גבוה. זה מצריך מאמץ גבוה אבל ברגע שאתה מצליח זה מלווה בתקציבים גדולים ובצרכים גדולים”.
רועי אזולאי, מייסד שותף ו-COO של Cynomi, חלק עם היזמים את התובנות שלו לגבי עיתוי הכניסה לשוק הבריטי: “זה מאוד תלוי בשלב שבו החברה נמצאת. בשלבים מאוחרים של החברה השוק הבריטי יכול להיות מאוד טוב עבורכם”. אזולאי המשיך והוסיף: “אני מייעץ לחברות שמגיעות לפה לא להסתמך על עסקה אחת שעשיתם, לא משנה כמה היא גדולה. אלא להבין באמת את השוק”.
“לאנשים יש פה סבלנות לאנשים ממקומות שונים. אבל הם רוצים לדעת שהם יכולים להרים טלפון אליך כיזם או לבכיר בהנהלה ולקבל מענה. אסור להמעיט בצורך של לדבר בשפה המקומית. כשהלכנו לארה”ב הנחנו שהם יודעים לדבר אנגלית אבל הם מדברים אנגלית אמריקאית ואני חושב שיש ערך גדול לזה שאתה יודע לחיות ולנשום את השפה המקומית. ההבנה של הטרמינולוגיה והיכולת לדבר את השפה של הלקוח בעלת ערך גבוה”, אמרה בנימיני.
“גם להבדלי השעות יש חשיבות גדולה בהבדלים בין ארה”ב לישראל. זה משמעותי גם לתמיכה ללקוחות ובשעות הפעילות”, הוסיפה מילס.
ספרן מהשגרירות הישראלית דיבר על האפשרות של גיוסי הון של ישראלים בלונדון בעת הנוכחית ובכלל: “יזמים ישראליים מגיעים לפעמים לא מוכנים. הם מעריכים את עצמם ביתר. הם מעריכים בחסר את הבגרות של המשקיעים הבריטייים. לונדון היא גלובלית. כיום אנחנו רואים יותר הצלחות עם משקיעים אסטרטגיים. המשקיעים האלה פחות מסתכלים על שינויים גיאופוליטיים”.
אזולאי חלק בעוד תובנה מהפעילות שלו בלונדון: התרחבות לשוק הבריטי לא חייבת להיות רק לצורך מכירות. יש לנו פה צוות פיתוח שעובד מול הצוות שלנו בישראל וזה מייצר לנו איזון מופלא. אני הייתי מציע לאנשים לבחון פה אפשרויות מעבר למכירות”.
