כנס כלכליסט
"אם עלות מהנדס באירלנד נמוכה ב-20%, זה חלק מהשיקול שלנו איפה להתרחב"
כך אמר אילון רשף, מייסד משותף ו־CPO בגונג, בכנס העתיד הפיננסי של כלכליסט ומגדל; ניל קורני, מנכ"ל סיטיבנק ישראל: "אם הייתי אומר לקולגות שלי שתהיה פה מלחמה במשך 3 שנים, ונראה את השקל והבורסה מזנקים, הם היו חושבים שאני אידיוט"; אייל פודהורצר, מייסד ומנכ"ל אקונרג'י: "הון הוא לא צוואר הבקבוק. האתגר הוא לפתח פרויקטים שיוכלו להתחבר מהר לרשת החשמל"
"אם מהנדס שלנו באירלנד עולה 20% פחות, ברור שזה חלק מהשיקול איפה להתרחב", כך אמר אילון רשף, מייסד משותף ו־CPO בגונג, בפאנל שנערך במסגרת כנס העתיד הפיננסי של כלכליסט ומגדל בהנחיית עמיר קורץ. בפאנל השתתפו גם ניל קורני, מנכ"ל סיטיבנק ישראל; אייל פודהורצר, מייסד ומנכ"ל אקונרג'י; ותמי מזאל שחר, מנכ"לית חברת המחשוב הקוונטי Qubit IL.
ניל, איך סיטיבנק רואה היום את ישראל מנקודת המבט של גוף פיננסי גלובלי?
ניל קורני: "מה שראינו בשלוש השנים האחרונות, מאז 7 באוקטובר, הוא יוצא דופן. אם הייתי אומר לקולגות שלי שתהיה פה מלחמה במשך שלוש שנים, ובמקביל נראה את השקל מתחזק, את הבורסה מזנקת ואת ישראל סוגרת עסקאות ענק בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים - הם היו חושבים שאני אידיוט. אני חושב שהחוסן שהמדינה הראתה והעובדה שהיום אנחנו נמצאים במצב הרבה יותר טוב ממה שהיינו ב־7 באוקטובר, גורמים לכך שהמשקיעים מסתכלים על ישראל ורוצים להשקיע עוד ועוד".
מה סיטיבנק עושה כדי לעודד את השוק הישראלי?
קורני: "אנחנו כאן כבר 25 שנה ופועלים בכמעט 100 מדינות. אנחנו מחברים בין חברות ישראליות לעולם ובין חברות בינלאומיות לישראל. ההנהלה שלנו ממשיכה להשקיע כאן, ולפני 12 שנה הקמנו בישראל את מרכז הפיתוח הגדול ביותר של סיטי מחוץ לארצות הברית, שבו עובדים כיום כ־300 מפתחים".
מהפכת ה־AI לא מחליפה אותם?
קורני: "כמו כולם, גם אצלנו יש ירידה מסוימת במספר אנשי הטכנולוגיה, אבל מה שיש בישראל הוא ייחודי. העלות כאן גבוהה יותר, אבל האיכות היא משהו אחר. אנחנו מצליחים לעשות כאן דברים בצורה טובה יותר".
אילון, אתם בגונג מפתחים כלים מבוססי AI לעולמות המכירה. מה צפוי לקרות בשוק העבודה?
אילון רשף: "השמועות על החלפת אנשים על ידי AI מוקדמות מאוד. בסוף זו טכנולוגיה, וטכנולוגיה תמיד יצרה הזדמנויות לפרודוקטיביות. בגונג אנחנו משרתים ארגוני מכירות. איש מכירות שמשתמש בכלים האלה יכול למכור יותר. ברוב המקצועות זה עובד כך. זו תוספת כוח, סוג של סופר־פאוור לעובד, בין אם הוא מתכנת ובין אם הוא איש מכירות. רק בקצוות אנחנו רואים מקצועות שנעלמים".
תמי מזאל שחר, מנכ"לית חברת המחשוב הקוונטי Qubit IL: "ישראל חייבת לחזור להיות מדינה של תשתיות וחומרה"
התחזקות השקל מול הדולר משפיעה על חברות טכנולוגיה שמעסיקות עובדים בישראל. איך אתם מרגישים את זה?
רשף: "ההכנסות שלנו מגיעות בדולרים וחלק גדול מההוצאות שלנו הן בשקלים בישראל. זה מייקר את העלויות בכ־20%. לא העלינו את המחירים ללקוחות ב־20%. למזלנו אנחנו חברה שצומחת ביותר מ־50% בשנה, ולכן אנחנו יכולים לחיות עם השינוי הזה. יש חברות שעבורן תוספת של 15% בעלויות השכר היא משהו שהן לא יכולות לספוג".
מה זה אומר מבחינת ההחלטה היכן להרחיב פעילות?
רשף: "זה בוודאי חלק מהשיקול. בסוף אנחנו רוצים את המהנדסים הכי טובים, אבל אם מהנדס שלנו באירלנד עולה 20% פחות, ברור שזה חלק מהשיקול איפה להתרחב. אנחנו אחראים לבעלי המניות שלנו לבנות את החברה היעילה ביותר".
רשף הדגיש כי לצד שיקולי העלות, גונג ממשיכה להתרחב בישראל ומגייסת יותר ממאה עובדים למרכז הפיתוח המקומי.
אייל, בוא נעבור לעולם האנרגיה. איפה נמצאות ההזדמנויות הגדולות כיום?
אייל פודהורצר: "כל הפעילות שלנו נמצאת באירופה. כדי להבין את גודל ההזדמנות צריך להסתכל על הביקוש לחשמל. אנחנו בפתח של מהפכה. ב־20 השנים הקרובות הביקוש לחשמל צפוי להכפיל את עצמו.
"אם בעבר ההשקעות באנרגיה מתחדשת נועדו בעיקר להחליף מקורות אנרגיה מזהמים, כיום הביקוש לחשמל גדל במהירות, בין היתר בגלל AI ומרכזי נתונים. במקביל, אירופה מאיצה השקעות בתשתיות אנרגיה כדי לחזק את העצמאות האנרגטית שלה".
הביקוש לחשמל ימשיך לגדול גם בשנים הקרובות?
פודהורצר: "הביקוש לחשמל גדל בצורה מאוד משמעותית, ובמקביל אנחנו ממשיכים לראות מעבר מאנרגיות מזהמות לאנרגיות מתחדשות. היום, מבחינת עלות־תועלת, במקרים רבים כבר זול יותר להקים מתקני אנרגיה מתחדשת מאשר מתקנים המבוססים על אנרגיה מזהמת".
איפה נמצאים האתגרים המרכזיים?
פודהורצר: "האתגר הראשון הוא רשת החשמל. אפשר להקים מתקנים סולאריים, אבל החשמל צריך להגיע למקומות שבהם יש ביקוש. זה מחייב השקעות אדירות בתשתיות הולכה. האתגר השני הוא אגירת אנרגיה. אנרגיה מתחדשת לא מיוצרת תמיד בשעות שבהן יש ביקוש. לכן תחום האגירה הופך לקריטי, וחלק משמעותי מהפורטפוליו שלנו נמצא שם".
תמי, בשיחה המקדימה איתך אמרת שהמהפכה הגדולה הבאה אולי בכלל לא תהיה AI.
תמי מזאל שחר: "המילה קוונטום עדיין נשמעת רחוקה, אבל זו אשליה. כבר היום ממשלות וארגונים אוספים ושומרים מידע מתוך הבנה שבעוד כמה שנים מחשבים קוונטיים יוכלו לשבור חלק משיטות ההצפנה הקיימות. כל ענקיות הטכנולוגיה כבר שם, ובעולם הושקעו עשרות מיליארדי דולרים בתחום. גם לישראל יש הזדמנות להיות מובילה".
האם ישראל יכולה להתחרות בתחום הזה?
מזאל שחר: "לא תהיה לנו ברירה. כבר ראינו מקרים שבהם ממשלת ארה"ב הגבילה גישה לטכנולוגיות מתקדמות. אם לא יהיו לנו יכולות משלנו, פשוט לא תהיה לנו גישה אליהן. אנחנו צריכים לחזור להיות מדינה של תשתיות וחומרה – כי פשוט אין לנו ברירה. לא ימכרו לנו הכול. חייבים לבנות כאן יכולות עצמאיות".
ניל, איפה אתה רואה את ההזדמנויות בעולם הפיננסי?
קורני: "אנחנו רואים הזדמנויות גדולות גם ב־AI וגם בנכסים דיגיטליים. בישראל אנחנו מפתחים עבור סיטי העולמית חלק משמעותי מהתשתיות שמאפשרות שימוש בטוח בבינה מלאכותית. תחום נוסף הוא טוקניזציה, שמאפשרת לחברות להעביר כספים מסביב לעולם בצורה מהירה וזולה יותר. חלק מהפיתוחים האלה נעשים בישראל עבור סיטי העולמית".
אילון, איפה AI כבר מייצר היום ערך עסקי מדיד?
רשף: "כשמסתכלים על תחום מאוד ספציפי, כמו מכירות, קל לראות את התוצאות. אם איש מכירות סגר שבע עסקאות בשנה, בעזרת הכלים הנכונים הוא יכול לסגור שמונה. כשלוקחים בינה מלאכותית ומיישמים אותה בתוך דיסציפלינה מקצועית מוגדרת, הרבה יותר קל לראות תוצאות מדידות".
איך חברות צריכות להיערך למהפכות הטכנולוגיות הבאות?
רשף: "חברות טכנולוגיה מרגישות ראשונות כל שינוי. הן חייבות לשאול איך עובדים מהר יותר ואפקטיבי יותר באמצעות הטכנולוגיה החדשה".
מזאל שחר: "כל חברה צריכה אסטרטגיה לקראת המהפכה הבאה. בקוונטום יש גם הזדמנויות עצומות וגם סיכונים גדולים מאוד. מי שיידע להיערך מוקדם יוכל להוביל את השוק".
אייל, מה אתה רואה קדימה בעולם האנרגיה?
פודהורצר: "הביקוש לחשמל כבר כאן והוא רק הולך לגדול. מבחינתנו, הון הוא לא צוואר הבקבוק. האתגר הוא לפתח פרויקטים שיוכלו להתחבר מהר לרשת החשמל. היתרון שלנו הוא היכולת לפתח ולנהל את כל שרשרת הערך בעצמנו".
