Work After Work
"דמוקרטיה ליברלית זה ניסוי זמני בהיסטוריה, שיכול להיגמר בעשור הקרוב"
כך לדברי אלון פנקס, לשעבר הקונסול הכללי בניו יורק, בפאנל בכנס Work After Work של כלכליסט ו-KPMG. דינה פסקא-רז, שותפה וראש מערך הטכנולוגיה ב-KPMG ישראל, על היציבות בעולם עסקי משתנה: "הקבוע היחיד זה טבע האדם, כל החברות המובילות בנויות על צורך אנושי בסיסי"
"הסיפור של דמוקרטיה ליברלית הוא ניסוי זמני בהיסטוריה, הוא יכול להיגמר בעשור הקרוב", כך אמר אלון פנקס, לשעבר הקונסול הכללי בניו יורק, בפאנל בהנחיית מאיר אורבך בכנס Work After Work של כלכליסט ו-KPMG, שנערך אתמול (יום רביעי) בערב. לדברי פנקס, הסדר העולמי המוכר שגדלנו עליו מאז 1945 נמצא בתהליך שינוי עמוק, והדמוקרטיה הליברלית שאיפשרה אותו עלולה להגיע לקיצה בעשור הקרוב.
בפאנל השתתפו גם דינה פסקא-רז, שותפה וראש מערך הטכנולוגיה של KPMG ישראל, ויוראי פיינמסר, מייסד שותף בקרן Disruptive AI. הפאנל עסק בהשפעת הבינה המלאכותית על השוק העולמי, באי הוודאות הגיאופוליטית שיוצר טראמפ, בעתיד הדמוקרטיה הליברלית ובאופן שארגונים מתמודדים עם מהפיכת ה-AI בתקופת חוסר יציבות פוליטית.
אלון, נדיר שבן אדם אחד כמו נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מסוגל ליצור חוסר ודאות שמזעזע את העולם בציוץ אחד ברשת החברתית.
אלון פנקס: "כן, אבל זו לא כל התמונה. טראמפ הוא המאיץ של השינוי, לא הגורם לו. הסדר העולמי משתנה ויש בו הרבה יותר גורמים מאיש אחד. יש אי ודאות גיאופוליטית על עתיד הבריתות של ארה"ב עם יפן מול סין, על עתיד טייוואן ונאט"ו. ויש אי ודאות כלכלית על שרשראות אספקה ויחסי ארה"ב-סין".
לדברי פנקס, "אי ודאות זה לא תמיד דבר רע - היא גם יוצרת אפשרויות שאתה לא מעלה בדעתך, כמו המהפכה התעשייתית או מהפיכת ה-AI".
יוראי, אתה מתמחה ב-AI. פעמים רבות העולם לא מבין עד כמה הבינה המלאכותית יוצרת חוסר ודאות, ואנחנו רק בתחילת הדרך.
פיינמסר: "זו מהפכה טכנולוגית שפוגשת את כולנו בכל רגע נתון. זה מכריח אותנו לשנות הרגלים והתנהגות. כשאתה מכניס AI אתה מגדיל את חוסר הוודאות ואת חוסר השליטה שלנו כבני אדם".
פיינמסר תיאר דוגמה אישית: "הבן שלי בן 9. אתמול בדרך למיטה הוא פתח את הלפטופ שלו ואמר לילה טוב ל-Perplexity (מנוע חיפוש מבוסס בינה מלאכותית – ח"ג). המחשב שאל אותו על מחר, הילד אמר שיש לו מבחן באנגלית - ונשאר 20 דקות עם הבוט שנתן לו קטעי קריאה לפני המבחן. זה פוגש את החיים שלנו ומפתיע אותנו במצבים חדשים שלא פגשנו".
דינה, את עובדת הרבה עם ארגונים ושומעת על הפחדים שלהם. מה הדאגה הגדולה שלהם כשמדברים איתם, ה-AI או המכסים של טראמפ?
דינה פסקא-רז: "תקופות של חוסר ודאות מייצרות הזדמנויות, אבל ברמה האישית זה קשה לנו. אל"ף בי"ת של ניהול זה תוכנית לחמש שנים. היום זה כמעט בלתי אפשרי. הארגונים שאני פוגשת מתמודדים עם שני אתגרים - האתגר הטכנולוגי של הטמעת AI והאתגר הגיאופוליטי של השינויים בסחר הבינלאומי. הם רוצים לנצל הזדמנויות, אבל גם מפחדים מהלא נודע".
דינה, ארגון יכול היום לתכנן תוכנית לטווח ארוך ולחתום עליה?
דינה פסקא-רז: "הקבוע היחיד זה טבע האדם. כל החברות המובילות בנויות על מענה לצורך אנושי בסיסי. מטא - תקשורת, נטפליקס - תוכן, אמזון - מוצרים מהירים הביתה. זה לא ישתנה. אבל אתה חייב לשמור על גמישות - להניח הנחות ולהתאים אותן כל הזמן, גם בגלל הגיאופוליטיקה וגם בגלל ה-AI".
אלון, איך אנשים בתחום המדיני מתנהגים בתקופה כזאת?
אלון פנקס: "אין גיאופוליטיקה בלי כלכלה, ואין כלכלה בלי גיאופוליטיקה - זה נכון מאז האימפריה הרומית. כולנו גדלנו בעולם של 'פאקס אמרקינה' מ-1945 - השלום לאורך פרק זמן כה ממושך, מערכת בינלאומית מבוססת כללים עם האו"ם, הבנק הבינלאומי וקרן המטבע, שבה ארה"ב הובילה את העולם. זה לא השתנה כשברה"מ התפרקה, אבל זה כן משתנה עכשיו".
פנקס ניסה להסביר: "זה משתנה לא רק בגלל הצמיחה של סין. התמ"ג האמריקאי הוא 30 טריליון דולר, הסיני 18-19 טריליון, אבל בתחומי רובוטיקה ו-AI קריטיים - הסינים מקדימים את ארה"ב. נכנס גם אלמנט נוסף - חברות הטק הגדולות. היום השליטה מבוזרת. השליטה בשרשראות האספקה ובטכנולוגיות לא מצויות רק בידיהם של טראמפ וארה"ב, אלא גם בידי סין, האיחוד האירופי ו-4-5 חברות הטק הגדולות".
יוראי, זה נשמע מפחיד. בוא נדבר רגע מנקודת המבט שלך כמשקיע, עד כמה אפשר להשקיע כשקיימת ודאות מצומצמת כל כך?
יוראי פיינמסר: "זה באמת הופך להיות מאוד קשה, בין היתר כי הרבה דברים הפכו נגישים לכל אחד. אם כל אחד יכול לבנות כל מה שהוא רוצה עם AI, אז מה הערך הייחודי שסטארט-אפ שמושקעים בו משאבים רבים יכול להציע? קל לייצר לו תחרות ולבנות לו מתחרים".
פיינמסר הסביר את הקריטריונים שלו להשקעה: "אני מחפש צוותים שיודעים לחיות בחוסר ודאות ולהתאים את המוצר שלהם במהירות כי לא יודעים מה יקרה מחר. אני צריך צוות קומנדו שיודע לנוע מהר וביעילות, ולהגיב מהר לתחרות".
פיינמסר השתמש באנלוגיה היסטורית: "יש פה Gold Rush, מירוץ הזהב של ה-AI. כמו במירוץ הזהב של קליפורניה, כל אחד שואל איפה אני ב-AI, ואיך אני יכול לקבל משהו מזה. אז אני מחפש תעשיות שעוזרות למי שמחפש את הזהב".
פנקס הוסיף נקודת מבט מפתיעה: "מי שיקבע את סדר העדיפויות וינהל יהיה ה-AI, ולא האנשים שיצרו את ה-AI. הבינה המלאכותית הרבה יותר מתקדמת מהאנשים שיצרו אותה".
דינה, איך ארגונים יודעים מה לבחור בכל מה שקשור ל-AI?
דינה פסקא-רז: "ארגונים מנסים להתנסות ולראות איפה יש תהליכים רפטטיביים שהם עתירי כוח אדם. עם AI אפשר להוריד דרמטית עלויות ולייעל תהליכים. יש לחץ מבורדים - תביאו לנו AI ופתרונות, אבל אף אחד לא רוצה לנפח עלויות. זה איזון מורכב כי אתה מכניס כלי חדש".
פסקא-רז שיתפה בדאגה אישית: "אני מאוד מוטרדת. הילדים שלי חושבים מה ללמוד באוניברסיטה ואני לא יודעת מה להגיד להם. הדאגה היא בין היתר מה יהיה עתיד הג'וניורים והעתיד של מקצועות קיימים בכלל. ארגונים מחפשים לראות איך מייעלים תהליכים שיכולים להראות ROI גדול".
שאלה אחרונה, אלון – יש נקודת End Game? אם דיברנו על AI, נגיע לאיזושהי נקודת איזון בפוליטיקה?
אלון פנקס: "הסיפור של דמוקרטיה ליברלית שאיפשרה את הפאקס אמריקנה - הוא ניסוי זמני בהיסטוריה, פחות מ-100 שנה. לוקחים את זה כמובן מאליו, אבל זה לא מובן מאליו. יש מצב שאנחנו הולכים לעידןשונה לגמרי. הסיפור הזה יכול להיגמר ב-10 השנים הקרובות".
יוראי, אתה רואה איזשהו End Game ל-AI שבו הוא יפסיק להתפתח אקספוננציאלית?
יורא פיינמסר: "נקודה דרמטית עבור ה-AI היא סינגולריות – נקודה שבה מכונות ייצרו מכונות. אני לא יודע מה יקרה אחר כך. נושא נוסף קשור ל- AGI- בינה מלאכותית כללית שמתנהגת כמו בני אדם. אבל מה שיגיע קודם הוא שה-AI יבין את המציאות כמו שצריך. תהיה למכונה מודעות עמוקה - היא עוד לא תהיה כמו בן אדם, אבל היא תוכל לתפוס את המציאות. כבר מדברים על הנקודה הזאת".
פנקס סיים: "אם חצי מהעולם המערבי רואה בנשיא סין שי ג'ינפינג אדם שקול ומאוזן יותר מנשיא ארה"ב, זה אומר לך לאן אנחנו הולכים בשנים הקרובות".
