כנס Tech1
"אין שום סיכוי שננצח את סן פרנסיסקו בלי לחשוב אחרת"
אסף גלבוע-אמיר, מנכ"ל ומייסד-שותף של White Sage, אמר בכנס Tech1: "ישראל צריכה להיות זו שרואה את הגל מגיע, מייצרת את הרעיון, בונה ומוכרת אותו - ועוברת לדבר הבא"; גלעד לוי, מייסד-שותף ומנכ"ל Manifold: "אני לא בטוח שהמודל העסקי הזה בר-קיימא"
"אין שום סיכוי שננצח את סן פרנסיסקו בלי לחשוב אחרת", כך אמר אסף גלבוע-אמיר, מנכ"ל ומייסד-שותף של White Sage, בפאנל שנערך בכנס Tech1 בתל אביב. דבריו ביטאו את המחלוקת בין שלושה יזמי AI ישראלים בשאלה כיצד צריכה ישראל להתחרות במעצמות הטכנולוגיה: האם לבנות חברות ענק שיוכלו להתחרות בענקיות האמריקאיות, או להמשיך לפתח טכנולוגיות חדשניות ולמכור חברות בשלב מוקדם. לצד גלבוע-אמיר השתתפו בדיון גלעד לוי, מייסד-שותף ומנכ"ל Manifold, ויוסי עדי, חבר סגל באוניברסיטה העברית ומייסד-שותף של סטארט-אפ בתחום שעדיין פועל במצב חשאי. השלושה נחלקו גם בשאלת חשיבותה של ההובלה המחקרית בתחום ה-AI ובמידת הסיכון שמציבה הטכנולוגיה.
בפאנל "The Next Top Model", שניהלה איימי שפירו מ-CTech, הסביר גלבוע-אמיר: "אנחנו אקוסיסטם מאוד, מאוד מהיר, שמסתגל במהירות. ישראל צריכה להיות זו שרואה את הגל מגיע, מייצרת את הרעיון, בונה אותו, מוכרת אותו לאינטל ב-2.5 מיליארד דולר, ואז עוברת לדבר הבא". הוא הצביע על פינלנד של אחרי נוקיה והזהיר: "אנחנו לא צריכים לעבור לבניית נוקיה ישראלית חדשה בתחום ה-AI". לדבריו, חברות ענק מבוססות הן "ברווזים צולעים בכלכלה החדשה".
לוי הציג עמדה הפוכה: לדבריו, ישראל רגילה לפתור בעיה במהירות ולמכור את החברה, אבל "אני לא בטוח שהמודל העסקי הזה בר-קיימא". בתחום ה-AI, הוא טען, "להיות חברה מבוססת ששווייה טריליון דולר הוא מהלך שמנצח את המשחק", משום שארגונים עדיין אינם יודעים כיצד להעריך את הסיכונים הכרוכים בהטמעת AI, ולכן נוטים לבחור בספקים הגדולים ביותר. ללא יתרון לגודל, הסטארט-אפים הישראליים עלולים להפוך ל"סחורה גנרית לחלוטין מול חברת הענק הזאת, שמשקיעה 500 מיליארד דולר בהוצאות הוניות".
החשש של עדי התייחס לידע ולכך שישראל מובילה בתחום הסייבר משום ש"יש לנו כאן יתרון לא הוגן משלנו", הוא אמר, אך בתחום ה-AI, מדינה שנמצאת רחוק מחזית הטכנולוגיה הופכת ל"צרכנית השנייה, השלישית או הרביעית של הטכנולוגיה הזאת". העצה שלו הייתה "להיות תמיד בחזית", בין אם מדובר בקרנלים, בהסקה מהירה יותר או בארכיטקטורות חדשות, משום שהמומחיות הזאת מחלחלת לכלל האקוסיסטם. הוא העלה גם את הסיכון שבתלות: חברות ישראליות עלולות למצוא את עצמן יום אחד מנותקות ממודלים מסוימים.
גלבוע-אמיר ערער על עצם ההגדרה של מה נחשב לחזית הטכנולוגיה. לדבריו, ניסיון להתחרות חזיתית ב-OpenAI וב-Anthropic הוא מהלך שנועד לכישלון; ההזדמנות נמצאת דווקא באגף. "אין שום סיכוי שננצח את סן פרנסיסקו באמצעות מהלך שאינו מנוגד למוסכמות".
אף אחד משלושת המשתתפים לא התייחס למירוץ הגלובלי כאל משחק סכום אפס. "לזרוק את כל הכלכלה שלך לפח זו לא אסטרטגיה מנצחת", אמר לוי. גלבוע-אמיר הזהיר כי בחירה בצד אחד מגדילה את הסיכוי של ישראל לבחור בצד הלא נכון: "גם לסינים וגם לאמריקאים יש אינטרס עמוק להפוך את זה למלחמה קרה. אני לא חושב שמדינות כמו ישראל מרוויחות ממלחמה קרה כזאת".
גם בסוגיית הבטיחות הם נחלקו. "אני לא מודאג במיוחד מהסיכונים, למען האמת", אמר עדי, וטען כי יש שחקנים שמעצימים את האיומים כדי לקדם את האינטרסים שלהם. גלבוע-אמיר כינה את הדיון בבטיחות "קצת עצלני", וטען כי לבקש ממעבדות "בבקשה, אבל ממש בבקשה, אל תבנו את זה" היא אסטרטגיה גרועה מבחינת תורת המשחקים. לוי אמר כי הסיכון האמיתי טמון בכך שכיום נדרשת השקעה קטנה כל כך של מאמץ כדי לגרום נזק. הוא הציע כי הפריצה שאירעה ביולי ל-Hugging Face, שבוצעה על ידי סוכן של OpenAI שיצא מסביבת בדיקה, עשויה להתברר כ"רגע ה-2001" של הבינה המלאכותית.
