כנס Tech1
"פעם אף אחד לא התעניין בדיפנס טק - היום ישראל היא מעבדת ניסויים"
בפאנל בכנס TECH1 סיפר נועם פרידמן מ-Airis Labs, שגייסה 60 מיליון דולר, על המהפך בגישת המשקיעים: "כיום המשקיעים ממש רודפים אחרינו"; המשתתפים בכנס דנו בדור הבא של הרחפנים האוטונומיים, בשילוב AI בשדה הקרב ובצורך להגן על תשתיות קריטיות גם תחת מתקפה; רועי אברהמי, מנהל החדשנות בנמל אשדוד: "תשתיות קריטיות הפכו לחלק בלתי נפרד מהחזית"
"אם בגיוס הסיד כמעט ולא ספרו אותנו והיה קשה לגייס לדיפנס טק, כיום המשקיעים ממש רודפים אחרינו", כך אמר נועם פרידמן, ממייסדי חברת Airis Labs, בפאנל שעסק בעתיד תעשיית הדיפנס טק הישראלית בכנס Tech1. בפתח הדיון התייחס מנחה הפאנל אבי גיל לשינוי שעברה התעשייה הביטחונית בשנים האחרונות. "פעם, כשדיברת על דיפנס טק (Defense Tech), אף אחד לא באמת התעניין", אמר. לדבריו, בעקבות המלחמה הפכה ישראל למעבדת ניסויים חיה עבור התעשייה, וכעת עולה השאלה אם הצמיחה בתחום תימשך ואם עדיין יש מקום לחברות חדשות.
ואכן, אחת החברות שממחישות את השינוי היא אותה Airis Labs של פרידמן, המפתחת טכנולוגיית בינה מלאכותית לניתוח מידע חזותי והפקת תובנות מודיעיניות בזמן אמת. החברה נחשפה במאי האחרון לאחר שגייסה 60 מיליון דולר, ועד אז פעלה מתחת לרדאר. פרידמן הסביר כי החשאיות לא הייתה חלק מאסטרטגיה מתוכננת, אלא תוצאה של נסיבות ותזמון.
"סבב הסיד שלנו היה ב-2023, ומיד לאחר מכן פרצה המלחמה. נכנסנו ישר לשטח והטמענו את המערכת. תוך כדי קרו הרבה דברים בעולם ופחדנו להיחשף בעיתוי לא נכון", סיפר פרידמן. לדבריו, גם לאחר שהחברה התבססה, מגבלות הסודיות הקשו עליה לחשוף את פעילותה. "בסופו של דבר חשפנו את הגיוס כי בעולם שלנו אין הרבה דברים שניתן לדבר עליהם בגלל הסודיות, וזה היה בערך הניוז היחיד שיכולנו לשתף". הוא הוסיף כי החשיפה חיונית גם לגיוס עובדים, לנוכח התחרות העזה על כוח אדם איכותי בתעשיית הדיפנס טק.
גם אמיר ליבוביץ', ששירת בתפקידי פיקוד בצבא ובמפא"ת לפני שהקים את Orca Innovation, תיאר כיצד הצרכים המבצעיים הובילו לפיתוח טכנולוגיות חדשות. לדבריו, החברה הוקמה מתוך שני אתגרים מרכזיים: הקושי לפענח בזמן אמת פעילות חשודה בשטח, והפער בין קצב השינויים בשדה הקרב לבין תהליכי הפיתוח המסורתיים.
"ראינו הרבה מאוד פעילויות חשודות בשטח בלי יכולת אמיתית לפענח אותן בזמן אמת", אמר ליבוביץ'. "היו לנו בעיות רבות בשטח, וכאשר ניסינו לפתור אותן בדרך הישנה והמסורתית, הבנו שהכל משתנה כל הזמן והפיתוח האיטי כבר לא רלוונטי". לדבריו, האתגר המרכזי הוא לזהות במדויק את הצרכים המבצעיים ולפתח עבורם פתרונות מתאימים.
הצורך בפיתוח מהיר, המבוסס על התנסות בתנאי שטח אמיתיים, עלה גם בדבריו של פרידמן. "אנחנו מביאים טכנולוגיה שחדשה לכולם - וגם ללקוחות שלנו. מכיוון שאנחנו מוגבלים במשאבים, הדרך היחידה שלנו לנצח היא המגע הקרוב והיומיומי עם הלקוחות. הם רוצים אותנו קרוב אליהם, וזה בדיוק המקרה שבו החיכוך המיידי והחיבור ההדוק איתם יוצרים לנו יתרון תחרותי".
אך הצורך בטכנולוגיות ביטחוניות מתקדמות אינו מוגבל רק לשדה הקרב. רועי אברהמי, מנהל החדשנות בנמל אשדוד, הסביר כי המציאות הביטחונית הפכה גם תשתיות אזרחיות לחלק מהחזית. "בעבר הייתה הפרדה ברורה בין החזית לבין הבית. כיום, תשתיות קריטיות כמו נמלים, תחנות גז ותחנות דלק הפכו לחלק בלתי נפרד מהחזית", אמר. לדבריו, האתגר אינו מסתכם בהגנה על מתקנים רגישים, אלא גם בשמירה על פעילותם במהלך מתקפה.
אברהמי סבור כי תשתיות קריטיות צריכות להיות שותפות בפיתוח הטכנולוגיות שנועדו להגן עליהן, ולא רק לקוחות שרוכשים מערכות מוכנות. "אנחנו בונים בנמל אשדוד פלטפורמת חדשנות עם קרן השקעות תאגידית, משקיעים בחברות ומהווים מקום להתנסות ולחיכוך בשטח", אמר. לדבריו, פעילות החדשנות של הנמל יכולה לסייע לחברות ישראליות לפתח מוצרים בסביבה תפעולית אמיתית ובהמשך גם לפתוח עבורן דלתות לתשתיות נוספות בעולם. "אנחנו הפלטפורמה לפיתוח ולבדיקת הטכנולוגיה שלהם".
נושא נוסף שעלה בפאנל הוא המעבר למערכות אוטונומיות והצורך לאזן בין יכולות מבצעיות מתקדמות לבין עלות הפעלתן. ליבוביץ' הסביר כי לאחר שהרחפנים הוכיחו את השפעתם על שדה הקרב, השלב הבא הוא פיתוח מערכות שיוכלו לתאם ולנהל מספר רב של רחפנים, גם כאשר הם מיוצרים בידי חברות שונות. "בדור הראשון הוכחנו שרחפנים משנים את שדה הקרב. כעת, בשלב הבא, השוק דורש פלטפורמה אחודה שמנהלת הרבה רחפנים מתעשיות ויצרנים שונים. אנחנו מייצרים פלטפורמה אחת שיודעת לחבר בין היצרנים השונים", אמר.
לצד זאת, לדבריו, נדרש שינוי גם באופן שבו בני אדם מפעילים מערכות אוטונומיות. "השאלה היא האם צריך אדם באמצע. כיום אנחנו משלבים אלמנטים אוטונומיים רבים לצד יכולות שליטה של אדם. בעתיד, האדם יהיה מעורב - אך הוא לא יצטרך לשלוט ידנית בכל פרט".
במבט לחמש השנים הבאות, המשתתפים העריכו כי מערכות אוטונומיות ובינה מלאכותית יתפסו מקום מרכזי עוד יותר בתעשייה הביטחונית. פרידמן הצביע על שני תחומים שטרם מימשו את מלוא הפוטנציאל שלהם בעולם המודיעין: סוכני AI, המסוגלים לבצע משימות באופן עצמאי, וניהול כמויות גדולות של מידע.
לדבריו, ככל שמספר האיומים גדל, עולה גם הצורך במערכות שיוכלו לנתח מידע ולפעול מעבר ליכולות האנושיות. "בעולם שבו יש לפעמים הרבה גאווה ורצון לשליטה אנושית, אם נדע להכניס מעבדים וסוכנים חכמים מעבר ליכולת האנושית - זה ישנה את כל הכללים".
אברהמי העריך כי גם בעולם התשתיות הקריטיות יידרשו בעתיד מערכות אוטונומיות שיוכלו לתקן תקלות, לתפעל מתקנים ולבצע משימות בזמן אמת, גם תחת אש. ליבוביץ' הדגיש כי למרות ההתקדמות הטכנולוגית, המרכיב האנושי ימשיך להיות משמעותי: "בסופו של דבר, המפתח הוא החיבור הנכון בין אדם למכונה. בשדה הקרב של העתיד, השילוב הזה הוא מה שיכריע".
בסיכום הפאנל התייחס גיל לשינוי במעמדה של התעשייה הביטחונית בקרב יזמים ישראלים. לדבריו, בעוד שבעבר יזמים רבים העדיפו לפנות לתחומים אחרים, כיום יוצאי יחידות מיוחדות, מודיעין וטכנולוגיה בוחרים להקים חברות דיפנס טק. "הרבה מאוד יוצאי יחידות מיוחדות, מודיעין וטכנולוגיה בוחרים לבוא לתעשייה שלנו כדי לפתח מוצרים וממש להציל חיים", אמר.
פרידמן הוסיף כי לצד השינוי בגישת היזמים, גם המשקיעים שינו לחלוטין את יחסם לתחום. בעוד שבתחילת הדרך היה קשה לגייס כסף לחברות דיפנס טק אך כיום, לדבריו, המשקיעים הם אלה שמחפשים את החברות.
