כנס ישראל 2.0
"ההייטק צריך את הפריפריה לא פחות משהיא צריכה אותו"
את הדברים אמרה עליזה בלוך - לשעבר ראש עיריית בית שמש וכיום נשיאת המרכז הישראלי למדעים, בפאנל שנערך במסגרת כנס ישראל 2.0 של כלכליסט וארגון אנו באנו, בהנחיית כתב כלכליסט, אמיתי גזית. בפאנל השתתפו גם יוחנן מאלי - מנכ"ל המשרד לפיתוח הנגב והגליל, ויוסי ידין - סמנכ"ל מכירות גלובלי באגורה טכנולוגיות נדל"ן
"ההייטק צריך את הפריפריה לא פחות משהפריפריה צריכה אותו", כך אמרה עליזה בלוך - לשעבר ראש עיריית בית שמש וכיום נשיאת המרכז הישראלי למדעים, בפאנל שנערך במסגרת כנס ישראל 2.0 של כלכליסט וארגון אנו באנו, בהנחיית כתב כלכליסט, אמיתי גזית. בפאנל השתתפו גם יוחנן מאלי - מנכ"ל המשרד לפיתוח הנגב והגליל, ויוסי ידין - סמנכ"ל מכירות גלובלי באגורה טכנולוגיות נדל"ן.
מאלי התייחס לתוכנית החדשה של המדינה להשקיע 2 מילארד שקל בעיר באר שבע: "לא היה קל להעביר את ההחלטה, היום אנחנו מיצרים את האקו-סיסטם שתאפשר את המינוף, בונים מכון כמו MIT בבוסטון ומקדמים את החדשנות, וזה מסתכם בעיקר בהשקעה בתשתיות. כשאתה מאפשר לרופא שבבוקר עובד בסורוקה להשקיע בערב את זמנו במחקר במעבדת חקר מתקדמת, אתה מאפשר לנו להתפתח".
מה יש להייטק לחפש בפרפריה?
עליזה בלוך: "מי שמסתכל על האולם הזה מבין מה ההייטק מחמיץ. יש כאן אנשים מדהימים אבל מאוד דומים, אין גיוון. ההייטק צריך את הפריפריה לא פחות משהפריפריה צריכה אותו. כולנו מבינים ששולחנות קבלת ההחלטות יותר איכותיים כשהם מגוונים, עם חשיבה שונה ודרך אחרת. אני לא רוצה שאתם (ההייטק) תצילו את הצפון או הדרום, אלא את עצמכם. קודמיי בפאנל אמרו שישקיעו בהייטק בפריפריה כשיהיו תשתיות ונגישות. אני גדלתי בקריית גת, אני מכירה את השיח הזה, אבל אם הם יגיעו לפריפריה, יעבדו, ישתו קפה ויחזרו הביתה - הם מפסידים. אם הילדים שלהם לא יגדלו עם ילדי קריית גת, הם מפסידים, כי הם לא מכירים עוד עולמות תוכן. אם הם יוצרים ערבוב הם ירוויחו יותר, אנחנו צריכים הייטק מגוון ועשיר. חלק מהאתגרים שדיברו עליהם, כמו פוליטיקה, זה קורה כי במידה מסוימת הפוליטיקה שלנו הפכה לחומה מגזרית וקבוצתית. כולנו גרים בגטאות מסוגים שונים, רואים אנשים שדומים לנו, קוראים פיד ברשתות החברתיות שדומות לנו ולא מבינים שיש אנשים אחרים בעולם, למרות שכולנו מאוד ליברלים. נכון שצריך תשתיות, אבל את אותו זמן שמשקיעים על הכבישים מוטב להשקיע בפיתוח ועשייה. אם יהיו לנו יותר מקומות מגוונים, נרוויח יותר הון אנושי. אני לא מאמינה בדם כחול, השכל מחולק שווה בשווה".
"הייטק זה קודם כל אנשים", אמר יוסי ידין, "בעבודה שאני עושה ובפעילות החברתית שלי, אני פוגש המון אנשים שרוצים להשפיע ולהטיב עם אנשים שלא בהכרח במעגל המידי שלהם. אבל הרבה פעמים הם צריכים מסלול שיעזור להם להביא את זה לביטוי. יש לי שני בנים, אחד לוחם ואחד לקראת גיוס, כשהם מגיעים לצבא ורואים את כל המעגלים החברתיים מתערבבים, הם מבינים שאין ברירה אחרת, אנחנו חייבים ליצור ערבובים, גם בהייטק".
יוחנן מאלי התייחס לשילוב ההייטק ברשויות המקומיות ויוזמה חדשה של ארגון אנו באנו: "גילוי נאות, הייתי מנכ"ל עיריית בית שמש אצל עליזה, וכשעסקנו בפיתוח כלכלי שאלנו 'איפה הקשישים בעיר?' וראינו שמנהלים את הרישום בעט ודף. כאן באולם יש אנשים שמנהלים חברות בקדמה הראשונה של העולם, אך מקבלים שירותים בארגונים שמנהלים אופרציה בכלים בסיסיים. זה לא מספיק להעביר את החברה שלכם לעיר מסוימת, אתם צריכים להיות מעורבים באיך רושמים את הילד שלכם לבית הספר. איך העובדת שמשבצת אותו, וכנראה מרוויחה 8 אלף שקל בחודש, יכולה להיות יותר מקצועית ויעילה. היכולת להביא הון אנושי וטכנולוגיות לתוך המבנה המוניציפאלי, לתוך השדרה של עובדי העירייה, תגרום לשינוי. לא יעזור עוד מענק איזון, צריך לשנות ה-DNA הניהולי, יש שם פוטניאל אינסופי. בימים אלו אנחנו מקדמים עם 'אנו באנו' מיזם במסגרתו פנינו לרשויות ובדקנו את הצרכים. שאלו אותנו 'איך מאתרים הטרדה מינית במשפחה? איך מזהים צרכים? מה הפוטנציאל הנד"לני של רשות?'. לוקח לרשות שנים לבצע מיפוי כזה, אבל עם הכלים הנכונים הקצה הזה יותר מהיר. זה אומר לשנות את צורת החשיבה, לנהל את העיר אחרת. אי אפשר להוסיף מוקדנים ולענות לכל תושב במוקד 106, יש דרכים אחרות".
המחזור הראשון של התוכנית כולל 6 ערים. יוסי אתה כבר מוביל את הצוות הראשון, איך זה עובד?
"היום אנחנו עוזרים למועצה האזורית גליל עליון ומסייעים למשוך טכנולוגיה צבאית. הגענו לשם לפני שהתושבים התחילו לחזור ועשינו מיפוי צרכים. איך מחזירים את אמון התושבים? איך משפרים את המצב הכלכלי? מה עושים עם עסקים שקורסים בצפון? אחת מהבעית הקשות היתה שאין עובדים, חזרו בעיקר 'גרעינים', לא אלו שתורמים בהכנסה למועצה. הבנו שאם נעזור להניע מחדש את הכלכלה הכל ינוע בעקבותיה, כי הקטר של הכלכלה ימשוך את כל השאר. העלו הצעה של פוד טראק, שזה רעיון טוב אבל לא מספיק. עשינו סיעור מוחות, ועצם העובדה שאנחנו חושבי יחד עם עובדי הרשות זה כבר מכניס מימד חדש, מעניק להם דרך חשיבה חדשה וכלי עבודה מעולמות שהם לא הכירו".
"זה מדהים מה שאתם עושים", סיכמה בלוך, "אבל גם אתם חזרתם הביתה יותר מקצוענים ומוכשרים, כי גם אתם ראיתם עולם וראיתם תחומי תוכן אחרים ותפיסה אחרת של המציאות. חלק גדול מהסיפור זה ליצר חברה יותר בריאה, שבכל צומת דרכים יש אנשים שראו עוד עולמות. השכל הידע והאמת לא נמצאים במקום אחד. אם בכל צומת יש אנשים שמבינים את החוויה של תושב מטולה, מבינים את הצרכים. כשמבינים לעומק את הסיפור, מקבלים החלטות מתוך טוב לב וזה כבר סיפור אחר".
