כנס תשתיות
"מה שבנינו במאה שנה נצטרך לבנות פי 1.5 תוך 25 שנה"
עדי חכמון, שותפה מייסדת ב-Energy nGrid, הזהירה בכנס תשתיות לאומיות של כלכליסט ובנק לאומי מפני הזינוק בביקוש לחשמל בשל התרחבות השימוש ב-AI וחישמול התחבורה. אליאב פולק, מנהל ההשקעות הראשי בקרן ג'נריישן קפיטל: "אי אפשר לקיים משק חשמל מודרני בלי שדרה חזקה של תחנות גז"
"מה שבנינו במאה שנה נצטרך לבנות פי 1.5 תוך 25 שנה כדי לענות על הגידול בביקוש", כך אמרה עדי חכמון, שותפה מייסדת ב-Energy nGrid, בפאנל שנערך במסגרת כנס תשתיות לאומיות של כלכליסט ובנק לאומי. את הפאנל הנחה אמיר פרגר מכלכליסט, והוא עסק באתגרים של משק החשמל בישראל לנוכח הביקושים הגוברים.
חכמון, השותפה המייסדת ב-Energy nGrid, פתחה במיפוי הצרכים העתידיים של משק החשמל: "יש עלייה גבוהה בדאטה סנטרים. שיעורי חדירה של AI לא ראינו באף מהפכה טכנולוגית, וזה אחד המנועים הכי גדולים לגידול בביקוש. גם בסקטור התחבורה, בישראל כל מכונית רביעית היא חשמלית, אגד עברה לאוטובוסים חשמליים, וגם מזג האוויר משפיע". לדבריה, השילוב של התרחבות הדאטה סנטרים והמעבר לאנרגיות מתחדשות מציב אתגרים חדשים. "אם נוסיף אנרגיה מתחדשת, היא צריכה הרבה מאוד רשת. אנחנו בפני עידן שלא היינו בו וצורך בתשתיות שלא פגשנו לפני. אלה אתגרים שגם אנחנו וגם בעולם מתמודדים איתם ולא ברור איך נפתור".
איתי בניאן, סמנכ"ל בכיר למימון תאגידי, מיזוגים ורכישות באנלייט, הוסיף כי גם חישמול מפעלים ותעשייה מגביר את הביקושים לחשמל.
אתם עובדים באירופה ובארצות הברית. האם מפת הביקושים שם שונה?
בניאן, סמנכ"ל בכיר באנלייט: "ברבעון האחרון ישראל היתה המגזר עם אחוז ההכנסות הגבוה ביותר. מגמות הביקושים ודינמיקת הרשת דומים בכל העולם. הביקושים עולים וגם ההיצע מגיב מהר. לרוב, רשת החשמל מפגרת מאחור, ויש צוואר בקבוק שגורם לעליית מחירים".
למשק החשמל הישראלי יש סיכונים או מאפיינים ייחודיים לעומת משקי חשמל אחרים?
בניאן, סמנכ"ל בכיר באנלייט: "בכל העולם הביקושים גוברים וצריך לענות עליהם עם הגדלת ההיצע וייצוב הרשת, שנעשה בעיקר על ידי אגירה. באירופה יש הרבה חדירה של אנרגיות מתחדשות, מה שמצריך עוד ייצוב של הרשת, בעיקר על ידי אגירה. ה-AI בארצות הברית מביא לעלייה מוגברת בביקושים. הייחוד של ישראל הוא בכך שהיא אי אנרגטי עם אוכלוסייה שצומחת בקצבים גבוהים. אנחנו צופים ביקושים של אגירה בישראל כאילו היתה מדינה של 40 מיליון איש".
חכמון, השותפה המייסדת ב-Energy nGrid: "האנרגיה המתחדשת בישראל היא כ-90% אנרגיית שמש, וזה מקשה על היכולת להפגיש את הביקוש וההיצע. שוק החשמל צריך בכל רגע נתון שהביקוש וההיצע ייפגשו, וזה אתגר שהופך לקשה. אגירה, יכולת ניהול ואופטימיזציה בכל רגע נתון הם הכלים שיסייעו להתמודד עם האתגר של מדינת ישראל, לצד הגידול בביקוש. אנחנו נהיה חייבים לפתח כלים של יציבות וגמישות שיאפשרו לנצל את הרשת שכבר קיימת".
אתם מחזיקים במגוון יכולות לייצור חשמל?
אליאב פולק, שותף ומנהל השקעות ראשי בקרן ג'נריישן קפיטל: "יש צורך בגמישות גם בתוספת היצע וגם בייזום, ואחד הדברים שאנחנו עושים אצלנו בפאוורג'ן, זרוע האנרגיה של הקרן, זה לייצר את האיזון הזה על ידי שילוב בין טכנולוגיות שונות. אנחנו שחקן מאוד משמעותי בייצור החשמל הקונבנציונלי, אנחנו שחקן משמעותי במתחדשות, אנחנו שחקן משמעותי באגירה. אנחנו מחזיקים תחנות גזיות מסורתיות בהיקפים של כג'יגה וחצי. אנחנו נמצאים חזק גם באגירה, גם אגירה שאובה, וכל הזמן מגדילים את ההיצע המתחדש שלנו".
לדברי פולק, מנהל ההשקעות הראשי בקרן ג'נריישן קפיטל, המאפיינים הגיאוגרפיים של ישראל מחזקים את הצורך באגירה ובניהול חכם של הרשת. "לא רק שישראל היא אי אנרגטי, אלא גם אין פה רוח וכנראה שלא תהיה. זו מגבלה גיאוגרפית".
יש לנו מספיק קרקע כדי להקים תחנות כוח ושדות סולאריים?
חכמון, השותפה המייסדת ב-Energy nGrid: "במבט קדימה ברור שיש ויכוחים עד מתי הגז יספיק. לא יהיה מספיק גז כדי לתת את המענה. ברור שנצטרך להסתמך על עוד טכנולוגיות. סולרי יהיה חייב לעבור דרך דו-שימוש כדי שתהיה קרקע מספיקה לספק את הצרכים. חשוב שתהיה יכולת לקחת את מה שיש ולנצל אותו בצורה טובה יותר. 50% מהזמן לא משתמשים ב-50% ממה שיש למשק להציע. אם נדע לקחת את מה שקיים ולנצל אותו טוב יותר, נצטרך פחות קרקע וגז".
פולק, מנהל ההשקעות הראשי בקרן ג'נריישן קפיטל: "אין ספק שאי אפשר לקיים משק חשמל מודרני בלי שדרה חזקה של תחנות גז. כל עוד אין חידושים שמאפשרים לפעול אחרת, המדינה צריכה לדאוג שיהיה היצע גז בעתיד. אנחנו יוזמים עוד תחנות, וכל עוד מסתמכים רק על סולרי שעובד בקיץ בשמש, אי אפשר יהיה להתמודד עם צורכי משק החשמל בלי תחנות גז. אנחנו שם כדי לקדם טכנולוגיות, אבל כל עוד הטכנולוגיה לא עובדת רציף, אנחנו צריכים עוגן של גז במשק".
בניאן, סמנכ"ל בכיר באנלייט, הדגיש גם את חשיבות ביזור מקורות הייצור: "לא להיות תלוי במקורות קריטיים מרכזיים, גם מבחינה ביטחונית. גם נושא הדו-שימוש מאוד חשוב".
טכנולוגיות האגירה לא יכולות להחליף את הגז?
בניאן, סמנכ"ל בכיר באנלייט: "הן עונות על הרבה צרכים ומייצבות את הרשת בצורה זולה ומהירה יותר מאשר שימוש בגז. כל נושא האגירה הלך והשתכלל בשנים האחרונות והפך לאירוע יותר כלכלי. יש טכנולוגיות חדשות שמחכים לראות את האמינות שלהן, שנותנות מענה משמעותי. אפשר לפזר מתקני אגירה בחצרות הצרכנים ולעשות אגירה בשני צדי הרשת".
חכמון, השותפה המייסדת ב-Energy nGrid: "כדי שנוכל להסתמך על האגירה נצטרך לדעת לנהל רשת מאוד מורכבת ומבוזרת. זה לא רק כמה תחנות, אלא המון תחנות שמפוזרות, לצד ביקוש משתנה וגדל. האגירה חייבת להיות לא רק בצד הייצור אלא בצד הביקוש, ונהיה חייבים לפתח טכנולוגיות שיודעות להתאים בזמן נתון את מה שהאגירה נותנת. חייבים לחבר בין הביקוש להיצע".
פולק, מנהל ההשקעות הראשי בקרן ג'נריישן קפיטל: "החידושים בטכנולוגיות האגירה זה גיים צ'יינג'ר. עם זאת, כל החשמל שנכנס למערכת הזאת הוא חשמל סולרי והשטח מוגבל, לכן דו-שימוש זה חלק מהפתרון. האגירה יעילה, אבל החשמל בסוף נכנס לסוללות מאיפשהו".
"חווינו קפיצה טכנולוגית, וזה רק נעשה יותר קשה כי נהיה כאן יותר צפוף, בגלל חוקי תכנון ובנייה שמקשים על הקמה של תשתיות. הצרכים של המשק גדלים בסדרי גודל שלא חווינו", סיכמה חכמון, השותפה המייסדת ב-Energy nGrid.
