מנהיגות הדור הבא
הקברניטה הראשונה באל על: "אל תחששו מתפיסות חברתיות"
סמדר שכטר וסמג"ד קרקל סיפרו על ניפוץ תקרת הזכוכית ועל תגובת השטח
"נשים לא נופלות מגברים בשום אספקט", אמרו סמדר שכטר, הקברניטה הראשונה באל על, ורס"ן נ', סמג"ד קרקל, בשיחה עם דיאנה בחור ניר מכלכליסט בכנס מנהיגות הדור הבא.
קרקל הוא הגדוד המעורב הראשון בצה"ל. זכור במיוחד קרב הרואי של טנקיסטיות ב7.10 מהגדוד שלך.
רס"ן נ': "ב־7 באוקטובר גדוד קרקל התייצב בין הראשונים בעוטף עזה. המג"ד שלי לקחה את כל הגדוד, למרות שזה לא הגזרה שלנו, והעלתה אותנו צפונה להגיע ליישובי אשכול, למוצבי סופה וחולית, והצילה את היישובים שם.
"היו הרבה אנשים שאמרו דברים קשים על לוחמות שברגע האמת הן לא יתפקדו – אז מה שראינו ב7.10 שבמאני טיים לא רק עמדנו באיזשהו סף, אלא עשינו דברים שאנחנו עצמנו לא חשבנו שנוכל לעשות. דברים מדהימים שאינם פחותים מאף גדוד אחר בצה"ל".
נכנסת לתפקיד סמג"ד קרקל לפני שבעה חודשים ויש לך מג"דית. כמה זה נדיר?
"מאוד נדיר שתי נשים בתפקידים כאלה ביחד. בחיל שאני מגיעה ממנו לפחות אין כאלה וזה מיוחד, יש משהו שונה שיש בקשר בין נשים. קודם שירתתי ביהודה ושומרון והסיבה שרציתי להגיע לקרקל כי רציתי מפקדת אישה".
סמדר, איך הכל התחיל? מהיכן נולדה התשוקה להיות טייסת?
שכטר: "אצלי הכל התחיל מחלום של ילדה בת 12. הצד הטכני תמיד דיבר אליי. טסנו לדרום אפריקה, ביקשתי לבקר בתא הטייס ושאלתי הרבה שאלות. בהמשך והצבתי מטרה והגעתי אליה, זה היה לחלום ולהגיע. אני כבר 30 שנה בתחום, כשלפני 30 שנה עוד לא היה ברור שאוכל להגשים את החלום הזה".
כמה קשה היה להגיע לתפקיד ביחס לגבר? עוד לא הייתה דרך סלולה, לא היה בג"ץ אליס מילר בזמנך
"הגשתי מכתבים לרמטכ"ל ולכל גורם אפשרי כדי להיות טייסת בצבא וענו לי שאין לוחמות בצבא ולכן אין טייסות בחיל האוויר. אבל שמרו לי מקום בחיל האוויר וקראו לי ללשכת המפקד. הוא שאל לאיזה מבחנים אני רוצה ללכת ובחרתי פקידת מבצעים והייתי בטייסת קרב ומיד לאחר הצבא יצאתי להגשים חלום.
"לא הייתי יכולה להיות טייסת בחיל האוויר אבל כן להיות טייסת אזרחית ובתחילת דרכי אספתי מספיק רישיונות והסמכות, ודרך חברים הגיע הטייס הראשי של ארקיע שביקש ממני להגיש טפסים לתפקיד טייסת בארקיע. הייתי טייסת משנה ולאחר שנה וחצי הפכתי להיות הקפטנית הראשונה בארץ.
"לאחר התקופה בארקיע הגשתי בקשה להתקבל לאל על, שהיתה החלום הגדול שלי – ומאז אני כמעט 23 שנה באל על".
מה המסר לנשים שמתלבטות?
"אל תחששו מתפיסות חברתיות, לא לפחד מאורחות חיים. הבת שלי פה גם ותמיד כשחזרתי הביתה הייתי כל כולי של הילדות. הן זוכרות את איכות הזמן ולא את הכמות שלו. אין מספיק נשים בגלל תפיסות כאלה ואחרות".
רס"ן נ', מה השיא המקצועי בקריירה הצבאית שלך?
"יש הרבה רגעי שיא מחולקים בכל הגזרות: תפיסה של רחפן ממצרים עם 13 כלי נשק שהיו יכולים להגיע לארגוני טרור או לעצור מחבל כמה מטרים מצור יגאל או כוכב יאיר – זה התחושות הכי משמעותיות, אין יעוד משמעותי מזה. יש מעצרים שהייתי נכנסת אליהם עם מסיכת פנים ומוציאה את הצמה מול המחבל כדי שידע שעוצרת אותו בחורה. הם רואים את המין הנשי קצת שונה, אז פשוט דאגתי להוציא את הצמה החוצה".
מה השוני בין לוחמות ללוחמים?
"נשים לוחמות הן אחרות יש להן חשיבה מבצעית אחרת , הראיה שלהן אחרת. הטנקיסטיות שלנו הן טנקיסטיות כמו של פעם, שמות עץ ריח בטנק, והשילוב המנצח בין גברים לנשים הביא לנו את הניצחונות".
כשרואים לוחמת או שומעים במטוס קול של קברניטה יש כאלה שזה עדיין מוזר או שונה עבורם. מה דעתכן על זה?
רס"ן נ': "בחרתי להיכנס כמה פעמים לעזה עם גדודים רגילים והייתי כמה פעמים בכל פעימה ואז שמעתי תמיד תשבוחות אחרי כי הם רואים שאין דבר שונה ואני מקצועית כמוהם. נשים בתפקיד שלי הן השפעה בטיפות קטנות בתוך תהליך בועט".
שכטר: "יש 650 טייסים אבל רק שבע טייסות מתוכן שלוש קברניטות, אבל אנחנו צועדות קדימה וחייבות להשמיע את הקול הנשי שלנו בכל מגזר. אני שומעת הדים מצוות הקבינה על נוסעים ששומעים את קולי בטיסות ומוחאים לי כפיים. יש גם כאלה שלוחצים לי את היד אבל רק אחרי שנחתנו ביעד. אנחנו אומה צעירה, עשינו כברת דרך ואסור לנו לעצור".
