הסטארטאפים המבטיחים
עצמאות וחדשנות הן הדרך
אודי מוקדי שהשלים בפברואר האחרון מסע יזמי של 26 שנה עם מכירת סייברארק לפאלו אלטו, תמורת 25 מיליארד דולר - מסמן את היעד הבא של ההייטק הישראלי: מעבר לסייבר, אל עבר גיוון טכנולוגי וחינוך בפריפריה
במסע יזמי יש הרבה רגעים שנחרטים בזיכרון, לעיתים הם קשים ומורכבים, אבל פה ושם יש גם רגעים קטנים של נחת. בסייברארק היו לנו לא מעט כאלה. אחד מהם למשל, היה כשהחברה הופיעה ברשימת 50 הסטארטאפים המבטיחים של כלכליסט. שלחנו את הכתבה לעובדים, למשפחה, וללקוחות, והרגשנו גאווה אמיתית, הכרה בדרך שעשינו ובעתיד שמצפה לנו. היינו אז צוות קטן עם חלום גדול, ידענו שעוד הרבה עבודה לפנינו, אבל היתה בנו אמונה עמוקה שאנחנו יכולים לבנות משהו גדול באמת.
מאז עברנו הרבה מאוד אבני דרך וכבשנו הרבה פסגות: מהימים הראשונים כסטארטאפ צעיר, דרך הנפקה בנאסד"ק, רכישות מוצלחות — רובן של חברות ישראליות — תהליך סקייל־אפ מואץ, עשרת אלפים לקוחות, חציית רף המיליארד דולר בהכנסות, ועד למעמד של חברת הסייבר הישראלית הגדולה בנאסד"ק. לבסוף, גם אקזיט השני בגודלו בהיסטוריה של ההייטק הישראלי. לא תכננו להימכר אבל זה כבר סיפור למאמר אחר.
בכל שלב הצבנו לעצמנו רף חדש — טכנולוגי ועסקי — והמשכנו לטפס. הדרך הזו לא הייתה ליניארית ולא פשוטה. לאורך השנים התמודדנו עם משברים שהגדירו כל פעם מחדש את חוקי המשחק: משבר הדוט.קום של שנת 2000, המשבר הפיננסי הגלובלי של 2008, מגפת הקורונה, ובשנים האחרונות גם מציאות קשוחה של מלחמה, בחזית ובעורף. כל אחד מאלה דרש מאיתנו לעצור לרגע, לחשב מסלול מחדש, ולהוכיח עמידות — לא רק עסקית, אלא גם אנושית. יותר מכל אני גאה בתרבות הארגונית שנבנתה בסייברארק ובצוות המסור עם יותר מאלף עובדים בישראל, חדורי משימה ואחווה שהפיצו חדשנות טכנולוגית וגם דוגמא אישית ללקוחות ולצוות שלנו ברחבי העולם.
ההייטק הישראלי כולו נמצא לאחרונה באחת התקופות המאתגרות שידע. מצד אחד, יש מאמץ אדיר להראות לעולם שאנחנו כאן, פועלים, "מדלוורים", מתקדמים. מצד שני, הקשיים הם אמיתיים וחסרי תקדים: מגבלות טיסה שמקשות על משקיעים ולקוחות להגיע לישראל ועל החברות לצאת החוצה, עבודה תחת אש, מילואים, תנודתיות כלכלית, ומעל לכל — עומס נפשי כבד על עובדים, מנהלים ומשפחות.
דור חדש של חדשנות
אני לא זוכר תקופה מורכבת כל כך. ובכל זאת — ואולי דווקא בגלל זה — החוסן של ההייטק הישראלי ממשיך להפתיע. יש משהו יוצא דופן ביכולת של אנשים כאן להמשיך ליצור, לבנות ולהתקדם גם בתנאים הכי לא פשוטים. ההון האנושי הישראלי הוא לא רק נכס, הוא מנוע צמיחה שאין לו תחליף.
בתוך כל זה, חשוב גם להרים את הראש ולהביט קדימה, לתכנן את השנים הבאות: הסייבר הישראלי הוא סיפור הצלחה אדיר — יציב, בשל, מוערך בעולם. אני רואה זאת שוב ושוב, גם בכנסים בינלאומיים וגם בשיחות עם לקוחות בעולם: לא משנה הרקע או הדעה הפוליטית, מי שמחפש הגנה אפקטיבית וניסיון מוכח, פונה לישראל. וגם המשקיעים נוהרים לסייבר הישראלי מכל עבר.
דווקא מתוך ההצלחה הזו עולה שאלה חשובה: האם נכון שמדינה שלמה תבנה את עתידה בעיקר על סקטור אחד?
בעיניי, התשובה ברורה. ההייטק הישראלי חייב גיוון - לא כסיסמה ולא כערך מופשט, אלא כצורך אסטרטגי, כלכלי וחברתי. לצד היתרון הישראלי המובהק בסייבר, אותו יש להמשיך ולטפח - במיוחד בעידן של מהפכת ה־AI ואתגרי האבטחה החדשים שהיא מביאה איתה — עלינו לאפשר גם לדור הבא של החדשנות לפרוח. והדור הזה כבר כאן.
העולם מתמודד כיום עם אתגרים עצומים — רפואיים, סביבתיים, ביטחוניים, חקלאיים ואנרגטיים — ובדיוק בתחומים הללו צומחות בישראל המצאות יוצאות דופן. חברות ביוטק שמפתחות טיפולים פורצי דרך לאתגרים רפואיים שנראו פעם בלתי פתירים, ואופק להארכת תוחלת ואיכות החיים, סטארטאפים בתחום האקלים שמציעים פתרונות לחיסכון וניהול משאבים, טכנולוגיות חקלאות ומזון שמבקשות להגדיר מחדש את הדרך שבה העולם ניזון, ולתת מענה לבעיות של רעב, בצורת, מחלות, ועוד. גם את מהפכת ה-AI ואת מהפכת המחשוב הקוואנטי אפשר למנף כדי להביא לפריצות דרך בתחומים האלה וליצור אפליקציות אחרות בעולמות האנטרפרייז וה־B2C.
יזמים צעירים בתחומים הללו, חלקם עוד לפני גיוס ראשון, מבקשים עצה, כיוון, או אישור לכך שהחלום שלהם בר־מימוש. בכל פעם מחדש אני מתרשם מחדש מעוצמת היצירתיות, מהאומץ לחשוב אחרת, ומהנכונות ללכת נגד הזרם. יש כאן פוטנציאל אדיר, מחוץ לגבולות המוכרים של הסייבר, ואנחנו צריכים לתת לו את התנאים לצמוח.
השקעה בפריפריה
ומעל הכל, עתיד ההייטק הישראלי תלוי בחינוך הטכנולוגי, וכאן אני רוצה לשים דגש על בני הנוער מהפריפריה, נושא שרק התחדד מאז המלחמה. ביוני 2025, החלטנו בסייברארק לעשות מהלך לטווח הארוך: בהשקעה של 4 מיליון שקלים מוקם יחד עם עיריית נהריה מרכז חינוכי טכנולוגי בגליל, שיכשיר את דור העתיד של אנשי סייבר ובינה מלאכותית בצפון. גם מרכז הפיתוח של סייברארק בבאר שבע קולט סטודנטים וצעירים מאוניברסיטת בן־גוריון והסביבה. אני מקווה לראות עוד הרבה יוזמות כאלה בארץ, בנוסף להשקעה של המדינה, כי זה מנוע הצמיחה האמיתי של כולנו. וכשמדברים על חינוך - לימודי ליבה הם הבסיס להייטק, ולמשק הישראלי בכלל, לכן כל ילדי ישראל זכאים, וחייבים לקבל אותם. בזה תלויים ההווה והעתיד של כלכלת ישראל – מדובר בסוגיה קיומית!
עצמאות, עבור חבות ויזמים, היא הבסיס לחדשנות. מהיום הראשון, בנינו את סייברארק מתוך מחשבה על חברה שתרוץ למרחקים ארוכים חברה ישראלית גלובלית, שיכולה להשקיע בחדשנות לאורך זמן. לאורך השנים, הבנתי שכחברה עצמאית השמיים הם הגבול, ושהאחריות לשמר עצמאות ומובילות כולה עלינו. הידיעה הזו היא זו שדחפה אותנו להמשיך ולחדש, להישאר תמיד צעד אחד קדימה. לא פעם בחרנו להשקיע בתחומים שעוד לא היו קיימים בשוק, להוביל מהלכים שדרשו חינוך שוק וסבלנות, ולבנות קטגוריות חדשות מאפס. זו לא תמיד הייתה הדרך הקלה, אבל היא הייתה הדרך הנכונה.
אני מביט לאחור בגאווה על המסע שעברנו, ומביט קדימה בתקווה על כל היזמים והיזמיות בישראל: תבנו חברות עצמאיות! תכוונו רחוק. אל תפחדו לחשוב בגדול, וגם לפעול בהתאם. אם וכאשר תגיעו לרגע האקזיט — תגיעו אליו מעמדת כוח, עם חברה שמבוססת על חדשנות אמיתית, עם ערך שנבנה לאורך זמן, ועם היכולת לבחור את הדרך שלכם.
כי בסופו של דבר, עצמאות וחדשנות אינן רק ערכים, הן הדרך.
אודי מוקדי הוא מייסד סייברארק, ולשעבר מנכ"ל ויו"ר החברה
