סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
יו"ר בית הנבחרים האמריקאי ננסי פלוסי ונשיאת טייוואן צאי אינג-ווןצאי
יו"ר בית הנבחרים האמריקאי ננסי פלוסי ונשיאת טייוואן צאי אינג-וון (צילום: AP)

פרשנות
ביקור פלוסי בטייוואן הוא הזדמנות עבור שוק השבבים

מלבד ענייני הדיפלומטיה, הביקור של יו"ר בית הנבחרים האמריקאי שפך אור על אחת הבעיות העיקריות של עולם הטכנולוגיה - ההסתמכות הכמעט בלעדית שלו על יכולת ייצור השבבים של האי הקטן. תעשיות עתירות ידע הן צרכניות גדולות של שבבים, וחשוב לארה"ב להבטיח לעצמה גישה כמה שיותר חופשית ליכולת הייצור שלהם

יו''ר בית הנבחרים האמריקאי ננסי פלוסי סיימה היום (ד') ביקור בטייוואן ובו ביקשה להראות את עמדתה הנחרצת נגד סין ומדיניותה. אבל מלבד ענייני הדיפלומטיה והיחסים הבינלאומיים, הביקור שלה שפך מעט אור על אחת הבעיות העיקריות של עולם הטכנולוגיה - ההסתמכות הכמעט בלעדית שלו על יכולת ייצור השבבים של האי הקטן.
אחד מהמפגשים שלה היה בין היתר עם יו''ר TSMC, יצרנית השבבים הגדולה בטייוואן ובעולם כולו, מארק ליו. נושא השיחה העיקרי בין השניים היה העברת חוק Chips and Science act, שנועד לספק תקציבים לטובת תחומי הייצור והמו''פ במגוון תחומים.
בעולם השבבים, החוק שווה ליצרניות כ-52 מיליארד דולר בסובסידיות שונות. אינטל היא החברה האמריקאית העיקרית שתיהנה ממנו, אך לצידה יש גם את סמסונג וכמובן TSMC, שמסיימת בימים אלה את בניית מפעל השבבים הראשון שלה בארה"ב. כמובן שליו מעוניין שהחוק יכסה חלק מעלויות הקמת המפעל, שהחלו עוד לפני שהממשלה האמריקאית הציעה להעניק סבסוד כה נדיב לשחקניות התחום.
זמינות השבבים הוגבלה בשנים האחרונות עקב עליות הענק בדרישות למוצרי טכנולוגיה בחסות מגיפת הקורונה, אך לא רק - רוב המפעלים ממוקמים באסיה, וחלקם הגדול מספק שבבים למוצרי צריכה טכנולוגיים שמניעים את הכלכלה הסינית.
בארה"ב לעומת זאת העדיפו להעביר חלק ניכר מיכולת ייצור השבבים לסין בזכות מחירים נוחים ושרשרת אספקה גלובלית שעבדה היטב - עד השנה. כעת מתברר שכ-90% מיכולת הייצור הגלובלית ממוקמת בטייוואן, ומדובר בבעיה קשה מאוד עבור העולם המערבי.
סין מעוניינת להחזיר את טייוואן לשליטתה ביום מן הימים, והניסיון של רוסיה מול אוקראינה עושי להעניק לסינים רעיונות שבארה"ב לא ממש היו רוצים לראות מתממשים. ג'ו ביידן אף יצא בהצהרה לאחרונה שארה"ב תגיב בכוח על כל ניסיון להשתלט באלימות על טייוואן. אבל סין כיום אינה מדינה שניתן לזלזל בה, ולמרות הניסיון המר (עד כה) של הצבא הרוסי באוקראינה, ברור לכל שסין מסוגלת להתמודד עם מלחמה מול טייוואן באופן הרבה יותר יעיל.
הבנייה של מפעלים חדשים בארה"ב אמורה להרגיע את האמריקאים, אך לא ברור עד כמה מיכולת הייצור של TSMC תועבר לשם. החברה גם השקיעה בשנים האחרונות בבנייה של מפעלים חדשים בטייוואן עצמה, כולל קווי ייצור של שבבים מתקדמים בגדלים זעירים והולכים. המפעל באריזונה מיועד לייצר שבבים בגודל של 5 ננומטר - הסטנדרט כיום בתעשייה. אך סמסונג כבר הציגה מפעל שמסוגל לייצר בגדלים קטנים יותר - 4 ואפילו 3 ננומטר. ככל שהשבב קטן יותר, כך הוא חסכוני יותר וניתן להוסיף עליו יותר טרנזיסטורים, מה שמגביר את העוצמה שלו.
תעשיות עתירות ידע, אך גם תעשיית הרכב החשמלי והאוטונומי, כמו גם תעשיות האלקטרוניקה וכמובן הנשק, הן צרכניות גדולות של שבבים, וחשוב לארה"ב להבטיח לעצמה גישה כמה שיותר חופשית ליכולת הייצור שלהם.

סין עושה שרירים

אבל לא מדובר רק בשבבים - גם אם רוב הזרקורים היו מופנים לנושא הזה. כהסבר לבחירתה לבוא לביקור בטייוואן בעיתוי הנוכחי, חודשים ספורים לפני הוועידה של המפלגה הקומוניסטית הסינית שאמורה להאריך את כהונת הנשיא המכהן שי ג'ינפינג בפעם השלישית, היא חשפה שטייוואן נתונה מאז הודעתה על הביקור תחת סדרה של תקיפות סייבר. ביום שלישי בבוקר אתר הנשיא הטייוואני היה לא זמין - ומומחי סייבר העריכו שמדובר במתקפת מניעת שירות (DDoS) שנועדה להראות קצת מהשרירים הסיניים בתחום.
למרות הרטוריקה הלוחמנית שלה - שגם נענתה ברטוריקה לא פחות לוחמנית מצד סין - הנשיא ג'ו ביידן לא היה מאוד מרוצה מהיוזמה של פלוסי, שצפויה לעזוב את החיים הפוליטיים בקרוב. ביידן היה בהחלט מעדיף לראות את פלוסי נשארת בארה"ב ולא יוצאת למסע יח''צ שיש הסבורים כי נועד בעיקר להאדיר את המורשת הפוליטית שהיא תשאיר לאחר לכתה.
פלוסי מעולם לא הסתירה את הסתייגותה מסין ומניסיונותיה להפוך למעצמה עולמית על חשבון העולם המערבי ובעיקר ארה"ב. הסינים מצידם צריכים למצוא דרך להגיב בצורה חריפה ללא פגיעה אנושה בכלכלה שלהם, שעדיין מתבססת בעיקר על ייצור של מוצרים עבור מותגים מערביים.
ככל הנראה, העברת ייצור נכסים טכנולוגיים אסטרטגיים למדינות המערב תמשיך, ויכול להיות שאפילו נראה עדנה לתעשייה הישראלית, שהראתה את יכולותיה בדו"ח הרבעוני האחרון של אינטל, בו התברר שחטיבת מובילאיי הישראלית היתה זו שהציגה את הרווחיות הגבוהה ביותר.