ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לוותר על התעשייה המסורתית בעידן ה-AI
פועלות כאן אלפי חברות תעשייה מסורתית שמכירות היטב את השוק הגלובלי אך מתמודדות עם אתגרים של פריון, תחרותיות ומחסור בכוח אדם מקצועי. אם נדע להנגיש את טכנולוגיות ה-AI גם למפעלים בפריפריה ולא רק למרכזי הפיתוח בתל אביב - נוכל לייצר קפיצת מדרגה אמיתית בכלכלה הישראלית
בזמן שהעולם כולו מדבר על מהפכת הבינה המלאכותית, נדמה כי בישראל השיח הציבורי עדיין מתמקד בעיקר בענף ההייטק. אלא שהפוטנציאל האמיתי טמון גם בתעשייה המסורתית – זו שמעסיקה מאות אלפי ישראלים, פועלת בפריפריה, ותורמת תרומה משמעותית לחוסן החברתי והכלכלי של המדינה. היום, יותר מאי פעם, יש לנו הזדמנות היסטורית להצעיד את התעשייה הזו קדימה באמצעות שילוב מושכל של טכנולוגיות AI באופן שיאפשר יתרונות תחרותיים גלובליים.
שילוב מדיניות ממשלתית נבונה, השקעה בהכשרת עובדים, ושיתופי פעולה בין מגזרים, הפכו את התעשייה המסורתית למנוע צמיחה דינמי. כך למשל קורה בבמדינות כמו דרום קוריאה וגרמניה. יונדאי וסמסונג בדרום קוריאה, Bosch ו-Siemens בגרמניה – כולן הוכיחו שבינה מלאכותית יכולה להעלות את הפריון, לקצר זמני ייצור, לשפר איכות ולחסוך בעלויות.
הדוגמאות הללו מגובות בנתונים רשמיים: ירידה של עשרות אחוזים בהשבתת פסי ייצור, קיצור זמני פיתוח, וחיסכון של מיליוני דולרים בשנה. גם בתחומים כמו פיננסים, בריאות וחקלאות, AI כבר מביא ערך מוכח – בין אם בזיהוי הונאות בזמן אמת, חיזוי עומסים במערכת הבריאות, או חקלאות מדויקת שמביאה לתפוקות גבוהות יותר.
המייחד את ישראל הוא שילוב נדיר של יצירתיות, גמישות מחשבתית, תרבות של פתרון בעיות, ואקוסיסטם של חדשנות מהמתקדמים בעולם. לצד זאת, פועלות כאן אלפי חברות תעשייה מסורתית, רובן קטנות ובינוניות, שמכירות היטב את השוק הגלובלי אך מתמודדות עם אתגרים של פריון, תחרותיות ומחסור בכוח אדם מקצועי. כאן בדיוק טמונה ההזדמנות: אם נדע להנגיש את טכנולוגיות ה--AI גם למפעלים בפריפריה, לא רק למרכזי הפיתוח בתל אביב, נוכל לייצר קפיצת מדרגה אמיתית בכלכלה הישראלית.
בשורה גדולה מגיעה מהמדיניות הממשלתית החדשה. רשות החדשנות, הגוף האחראי בישראל לקידום חדשנות, השיקה לאחרונה מסלולי תמיכה ייעודיים לתעשייה המסורתית. מדובר במענקים של מיליוני שקלים, ליווי מקצועי, ותמרוץ משמעותי לפעילות באזורים מועדפים. מסלול מאיצי מו"פ, לדוגמה, מאפשר לחברות לקבל ליווי טכנולוגי ועסקי מהשלב הרעיוני ועד החדירה לשווקים. קרנות מו"פ נוספות מסייעות בפיתוח אב-טיפוס, ניסויים טכנולוגיים, ואפילו בהקמת קווי ייצור חדשניים. כל אלה מגובים בתקציבים נדיבים, לוחות זמנים ברורים, ומדיניות שמבוססת על ניסיון עולמי מוכח – כפי שניתן לראות במסמכים הרשמיים של רשות החדשנות ובדיווחים פומביים.
אימוץ טכנולוגיות מתקדמות בתעשייה המסורתית לא רק שיתרום לפריון, לתעסוקה וליציבות החברתית – אלא גם יחזק את תעשיית ההייטק הישראלית. כאשר חברות תעשייה מסורתית מאמצות ,AI הן יוצרות צורך בפתרונות מותאמים, מעודדות פיתוחים טכנולוגיים ייחודיים, ומקדמות שיתופי פעולה בין מגזרים. תהליכים אלו מעשירים את האקו-סיסטם הישראלי, מעודדים חדשנות, ומרחיבים את בסיס הידע וההון האנושי במשק כולו. כך, נוצרת סינרגיה שבה כל מגזר תורם ומרוויח – בדיוק כפי שנעשה במדינות מובילות באירופה ובאסיה. מיזמים, סטרטאפים ואף מחקרים אקדמיים זקוקים לסביבה עשירה במידע, אתגרים וצורך עסקי - ״pain points״, אותם תוכל לשרת בפתרונות יצירתיים.
הצורך לגשר בין ה startup nation ובין התעשייה הקלאסית אינו נשאר יתום. אנו עדים לצמיחה במתווכי טכנולוגיה, יועצים ומטמיעים הפועלים מחד לתמוך בארגונים הצמאים לשילוב בינה מלאכותית ומתקשים בצעדיהם הראשונים ומצד שני לבגר ולהתאים טכנולוגיות הכוללות מן הסתם פלטפורמות רחבות גלובאליות (מבית google, Microsoft, AWS וכו׳) יחד עם פתרונות ומוצרים, פרי ההייטק הישראלי. בשכבת התיווך, נפתח מקום לאלפי משרות במקצועות החדשים : מטמיע AI , Code Viber, Workflow Engineer, Agents Architect ועוד. מקצועות אלו מהווים דלת כניסה להייטק, גם לחסרי רקע טכנולוגי או בעלי רקע / ניסיון מופחתים ביחס למקצועות התוכנה וההנדסה המסורתיים.
ההזדמנות של ישראל היא כפולה: מצד אחד, להצעיד את התעשייה המקומית לעידן הדיגיטלי, להעלות את הפריון ולשפר את התחרותיות הגלובלית; מצד שני, לחזק את הפריפריה, להגדיל את התעסוקה ולצמצם פערים חברתיים. היתרון הישראלי טמון לא רק בטכנולוגיה, אלא גם באנשים – ביכולת להסתגל, ללמוד מהר, ולשתף פעולה בין מגזרים. אם נשלב בין מדיניות ממשלתית תומכת, הנהלות אמיצות בתעשייה, והשקעה בהכשרת עובדים – נוכל להפוך את התעשייה המסורתית למנוע צמיחה אמיתי בעידן הבינה המלאכותית. העולם כבר הוכיח שזה אפשרי. עכשיו זה הזמן של ישראל – לא להישאר מאחור, אלא להוביל.
מורן מסד הדר היא שותפת ביקורת הייטק ב-Deloitte ישראל; יוראי פיינמסר הוא מייסד שותף בקרן Disruptive AI
