סגור
מתקן התפלה פלמחים
מתקן התפלה בפלמחים (ארכיון) (צילום: עמית שעל)

לצד המתקן שהקמתו מתעכבת: המדינה מקדמת מתקן התפלה נוסף בצפון

משרד האוצר פרסם את שלב המיון המוקדם במכרז להקמת מתקן התפלה שני בגליל המערבי, שייצר כ-100 מיליון מ"ק מים בשנה. המתקן יוקם דרומית לנהריה, בסמוך למתקן שהקמתו מתעכבת ושאמור היה להתחיל לפעול ב-2025. המהלך הוא חלק מתוכנית ממשלתית להגדלת כושר ההתפלה בישראל מכ-800 מיליון מ"ק בשנה כיום ל-1.5 מיליארד מ"ק בעשור הבא

משרד האוצר פתח היום (ב') בהליך המכרזי להקמת מתקן התפלה נוסף בגליל המערבי, שיהיה בעל כושר ייצור של כ-100 מיליון מ"ק מים בשנה. ועדת המכרזים המיוחדת להתפלת מי ים באגף החשבת הכללית פרסמה את מסמכי המיון המוקדם (PQ) למכרז הבינלאומי, שבמסגרתו ייבחר זכיין לתכנון, מימון, הקמה והפעלה של המתקן. מדובר במתקן שני שיוקם באזור, בסמוך למתקן התפלה שכבר נמצא בשלבי הקמה מתקדמים.
המתקן החדש מתוכנן לקום מדרום לנהריה, בהתאם לתוכנית תשתית לאומית 90. עם השלמת שני המתקנים, צפוי כושר ההתפלה הכולל באתר להגיע לכ-200 מיליון מ"ק בשנה. המים המותפלים מיועדים לאספקה לצפון הארץ ולהשתלבות במערכת המים הארצית.
המתקן הראשון בגליל המערבי מוקם על ידי חברת IDE, שזכתה במכרז להקמתו בנובמבר 2022. על פי תנאי המכרז המקורי, החברה אמורה לייצר כ-100 מיליון מ"ק מים בשנה, והמדינה התחייבה לשלם לה כ-1.75 שקל למ"ק. ואולם, הפרויקט סבל מעיכובים משמעותיים, ומועד תחילת אספקת המים נדחה מהיעד המקורי שנקבע ל-2025. בהודעת האוצר הנוכחית לא צוין מועד להפעלת המתקן השני.
הקמת המתקן הנוסף היא חלק מתוכנית ממשלתית להגדלת כושר ההתפלה בישראל מכ-800 מיליון מ"ק בשנה כיום לכ-1.5 מיליארד מ"ק בשנה בתחילת עד אמצע העשור הבא - גידול של כ-87.5%. במסגרת התוכנית מקדמת המדינה גם את השלמת המתקן הראשון בגליל המערבי, את שדרוג והרחבת מתקן ההתפלה באשקלון ואת הקמת מתקן ההתפלה החדש בעמק חפר.
באוגוסט האחרון פרסם משרד האוצר את מסמכי המיון המוקדם למכרז להקמת מתקן ההתפלה בעמק חפר, שעלותו, יחד עם תחנת כוח מתוכננת שתפעל באמצעות גז טבעי, מוערכת ב-5 עד 6 מיליארד שקל. אלא שקידום הפרויקט נתקל בהתנגדות מצד המועצה האזורית עמק חפר, שעתרה בספטמבר לבית המשפט בדרישה לעצור את הליכי המכרז עד להכרעה בהתנגדויות לתוכנית.
לפי משרד האוצר ורשות המים, הרחבת מערך ההתפלה נועדה להתמודד עם הגידול בביקוש למים בעקבות גידול האוכלוסייה ושינויי האקלים, לצמצם את התלות במקורות מים טבעיים ולשפר את יכולת אספקת המים בתקופות משבר. פיזור מתקני ההתפלה לאורך חופי ישראל אמור גם לצמצם את התלות במתקנים בודדים במקרה של תקלה או השבתה. התוכנית מקודמת בהתאם להחלטת הממשלה מיוני 2026 להגדלת יעדי ההתפלה והרחבת מספר המתקנים המתוכננים.
המכרז להקמת המתקן השני בגליל המערבי יבוצע במתכונת של שותפות ציבורית-פרטית (PPP), והזכיין שייבחר יהיה אחראי לתכנון, למימון, להקמה, להפעלה ולתחזוקה של המתקן לתקופה של 25 שנה.
החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, אמרה כי "ביטחון המים של מדינת ישראל מחייב אותנו לתכנן ולהקים היום את התשתיות שיידרשו גם בעוד עשרות שנים". לדבריה, המתקן הנוסף הוא חלק ממהלך להגדלת כושר ההתפלה ולהבטחת רציפות אספקת המים גם בתרחישי קיצון.
מנהל רשות המים, יחזקאל ליפשיץ, אמר כי הרחבת כושר ההתפלה תאפשר לשמר את מקורות המים הטבעיים ולחזק את עתודות המים של ישראל. לדבריו, "גיוון מקורות המים ופיזורם הגיאוגרפי הינם רכיבים חיוניים בניהול מאזן מים יציב ושמירה על איתנות תפעולית העומדת מול שלל התרחישים והאתגרים הפוקדים את המשק".