מקום 1
"אנחנו רוצים להיות גוגל, אפל או פייסבוק בתחום ה־AI"
מייסדי חברת Decart, דין לייטרסדורף ומשה שלו, לא יודעים עדיין מה יהיה המוצר שיגרום למיליארד משתמשים לנהור אליהם, אך בטוחים שהוא ישנה סדרי עולם. ככה זה כשבתוך פחות משנתיים כבר יש באמתחתם טכנולוגיה מהפכנית לייעול השימוש בשבבים של אנבידיה ומשחק מחשב פורץ דרך שהצליח להוציא גם מאלון מאסק ציוץ מתפעל
על אחד הקירות במסדרון של משרדי חברת הסטארט־אפ דקארט בתל אביב תלויה תמונה מטושטשת למדי של בחורה. התמונה הודפסה במדפסת פשוטה על דף A4 והדמות המצולמת בה איננה מוכרת לאף אחד פרט לשני מייסדי החברה, דין לייטרסדורף ומשה שלו. עבורם הבחורה בתמונה, ששמה הוא שרה, היא מעין סדין אדום שמזכיר להם כל יום מחדש מדוע הם שם.
"שרה היא אחת המשקיעות המובחרות והמצליחות בעולם. ברזומה שלה הרבה מאוד השקעות בשלבים מוקדמים בסטראט־אפים שהפכו להצלחות", מסבירים לייטרסדורף ושלו את פשר הקישוט התמוה שעל קיר המשרד.
"כשגייסנו את סבב הסיד באוגוסט האחרון דיברנו עם עשר קרנות. חצי מהן אמרו לנו, 'וואו זה מדהים, לא שמעתי על רעיון כזה עד היום, קחו את הכסף' והחצי השני אמרו לנו, 'אין ספק שתצליחו טכנולוגית, אבל אנחנו לא מבינים בדיוק מה יהיה המוצר הסופי ולכן לא נשקיע בכם'.
"שרה היתה היחידה שאמרה לנו שהיא לא חושבת שנצליח לממש טכנולוגית את מה שהצגנו, ונימקה את זה בכך שישראלים לא יודעים לאמן מודלים (LLM — מודלים גדולים של שפה שעומדים בבסיסה של בינה מלאכותית ג'נרטיבית): 'ישראל כבר פיספסה את הרכבת הזאת', היא אמרה לנו. התמונה שלה מול המשרד של שנינו היא תזכורת לכך שאנחנו חייבים להצליח", מתעקשים השניים.
המשימה של לייטרסדורף (26) ושלו (37) היא אכן שאפתנית. אפילו שאפתנית מאוד. "כשהקמנו את דקארט החלטנו שהמטרה היא להקים חברה שתפתור אתגר ענק כי אנחנו חיים בתקופה שהיא גדולה מאיתנו. לקח לנו שנה להודות בכך שצריך להשקיע חמש שנים כדי לבנות חברה שאם מסתכלים על העולם שלפני הקמתה ועל העולם שלאחר הקמתה מגלים שהוא שונה — כלומר להיות גוגל, אפל או פייסבוק בתחום ה־AI.
"יש את העולם שלפני האייפון ואחריו, של לפני החיפוש באינטרנט ואחריו, של לפני הרשת החברתית ואחריה, העולם של לפני נשק גרעיני ואחריו, ואפילו העולם של לפני מדינת ישראל ואחרי הקמת מדינת ישראל. ואז אמרנו 'ננסה לבנות חברה כזאת בתקווה שהעולם יהיה יותר טוב אחרי שהיא תקום'.
"זה שאפתני ומסוכן, יש סיכוי סביר שזה לא יעבוד, אבל פעם אחת בחיים צריך לנסות", מסביר בהתלהבות לייטרסדורף.
כשילד שמנת ובחור חרדי נפגשים ב־8200
נראה שמייסדי דקארט קורצו מהחומר הנכון כדי להוציא אל הפועל משימה בסדר הגודל הזה. למרות שתחילת הסיפור המשותף שלהם דומה לזו ששומעים מרוב מייסדי החברות שמופיעים בגיליון הזה — כלומר, "הם הכירו ב־8200" — אין בו דבר אחד שגרתי.
לייטרסדורף הוא נצר למשפחת ממון מוכרת בישראל שכוללת גם את אחיו יואב שהקים את קרן הון הסיכון המצליחה YL שמתמחה בסייבר. הוא החל ללמוד לתואר ראשון במדעי המחשב בגיל 17. מאז הספיק להשלים גם תואר שני ולקבל את הדוקטורט שלו (גם במדעי המחשב) כשהיה בן 23.
הדיסטרטציה שלו זיכתה אותו בפרס יוקרתי ובאפשרות להשלים פוסט־דוקטורט באוניברסיטה הלאומית של סינגפור. הוא גם הצלע הקופצנית יותר בין השניים. שלו המבוגר ממנו ב־12 שנה הגיע ל־8200 מכיוון אחר לגמרי. בזמן שמשפחתו של לייטרסדורף נדדה בין שוויץ לארצות הברית בעקבות אביו של דין, הרופא הבכיר ערן לייטרסדורף, שלו גדל בבית חרדי בבני ברק.
לאחר סיום הלימודים במסגרות החינוך החרדיות, כשהוא כבר נשוי עם שני ילדים, החליט לפנות ללימודי ערב לתואר ראשון בראיית חשבון ובמקביל גם עבד כדי לממן את הלימודים. בגיל 23 החליט להתגייס לצה"ל. דרך המסלול "בינה בירוק" לשילוב חרדים בחילות הטכנולוגיה הוא הגיע ל־8200 ושירת ביחידה במשך 13 שנה במגוון תפקידים.
לייטרסדורף ושלו מספרים שנפגשו בבסיס לגמרי במקרה שבוע אחרי מבצע "שומר החומות" ב־2021 וניהלו שיחת מסדרון כמעט אקראית על "נושא טכנולוגי מסווג" כפי שהם מגדירים אותו היום.
"מבחינתי המפגש עם דין היה מכונן כי לראשונה פגשתי בן אדם שיש לו גם ידע אקדמי, גם מומחיות בסייבר וגם הבנה עמוקה ותשוקה ל־AI, ומעל הכל הוא גם ידע לדבר במונחי מוצר, כשכולם מסביב דיברו רק טכנולוגיה. כעבור זמן קצר היה לנו ברור שמתישהו נעשה משהו ביחד", אומר שלו.
פער הגילאים והאופי בין לייטרסדורף לשלו מורגש מאוד. לייטרסדורף הוא הטכנולוג שמפליג קדימה ואילו שלו בעל הראש העסקי דואג להנחית אותו על קרקע המציאות מעת לעת. "שנינו פרקטיקאים גדולים, אבל חולמים בצורה שונה", מתאר שלו את מערכת היחסים בין השניים, "כל אחד מביא משהו אחר והמפגש בינינו הוא בין היכולת של דין לדמיין מאוד רחב את הטכנולוגיה, ליכולת שלי לקחת את זה לארגון ולהקפיץ משם. אני אוהב לרוץ מהר בעבודה ואנחנו מקפידים להאיץ כל פעם עוד יותר".
גיוסים של 53 מיליון דולר תוך חודשים בודדים
בינתיים זה עובד להם, וגם אם אותה שרה לא האמינה בהם, הרי שלא היתה לשניים בעיה למצוא משקיעים שיתחייבו להגשמת חזון הבינה המלאכותית הציונית. שנה וחצי בלבד מאז הקמת דקארט, השניים כבר גייסו 53 מיליון דולר בשני סבבים בהפרש של חודשים ספורים ביניהם.
את סבב הסיד שהושלם באוגוסט 2024 והזרים להם 21 מיליון דולר הובילה קרן הון הסיכון האמריקאית הנחשבת סקויה. את הסבב השני, שנסגר בנובמבר האחרון לפי שווי חברה של חצי מיליארד דולר הובילה קרן בנצ'מרק. למעשה, הפתיחה המחודשת של נציגות סקויה בישראל בעיצומה של המלחמה מיוחסת לדקארט ולקלע (מקום 6 ברשימה) — שתיהן נולדו אל תוך המלחמה אך נחשבות להשקעות מבטיחות מאוד של הקרן.
למרות הצלחות רבות, עדיין לא יצאה מישראל אף חברה בסדר הגודל של גוגל או פייסבוק. זה בכלל אפשרי בתחום שדומה שהגענו אליו קצת באיחור?
"כששואלים אותי את השאלה הזאת, ורבים כמובן שואלים, כולל העובדים שלנו, אני עונה להם כמו יהודי טוב — בשאלה בחזרה", צוחק לייטרסדורף, "'האם יש לנו ברירה אלא לנסות?' אנחנו מדינה שתמיד הדביקה את הפערים כנגד כל הסיכויים.
"בהתחלה לא הכל עובד, או אולי אפילו שום דבר לא עובד, אבל אחר כך משתפר. אנחנו לא צנועים בשאיפות, אבל מאמינים שאם לא מנסים גם לא מצליחים. רוב הפרויקטים שעשינו ב־8200 נכשלו, אבל השלושה שכן הצליחו שינו דברים מאוד מהותיים באיך עושים מודיעין. לא צריך להיות צנוע בשאיפות שלך מתוך חשש שיהיו כישלונות", אומר לייטרסדורף.
ואכן, ימיה הראשונים של דקארט לא היו טריוויאליים או חלקים. לייטרסדורף ושלו רשמו את החברה ב־7 בספטמבר 2023 וחודש בדיוק לאחר מכן גויסו למילואים לחודשים רבים. באותה תקופה לשניים עוד לא היה לגמרי ברור מה הם רוצים לעשות, פרט לכך שהרעיון יצטרך להיות משהו מהפכני בתחום הבינה המלאכותית הג'נרטיבית.
"חודש אחרי שנסעתי לפוסט־דוק בסינגפור יצא Chat GPT ושינה את כל התוכניות. משה ואני דיברנו והבנו שאי אפשר לחכות עוד רגע וכבר בסינגפור התחלנו לאסוף קבוצה של חוקרים חזקים כדי להבין מה אפשר לעשות".
אז מה באמת אתם עושים שכל כך מלהיב את המשקיעים שחושבים שאתם שווים חצי מיליארד דולר שנה אחרי ההקמה?
"היו לנו הרבה מאוד רעיונות, אבל שום דבר לא ריגש מספיק. החלטנו שהמבחן שלנו יהיה בעמוד הוויקיפדיה שייכתב בעתיד על דקארט — איזו בעיה פתרנו? ושום דבר לא הרגיש לנו שנהיה גאים לקרוא על עצמנו", מתאר שלו, "במילואים המשכנו לדבר על הסטארט־אפ ואיכשהו כבר בדצמבר 2023 היה לנו לקוח של כמה מיליוני דולרים ליכולת שפיתחנו עד אז — להפיק יותר מהשבבים של אנבידיה.
"המוצר הזה התחיל לעוף כי הוא פותר בעיה גדולה של עלויות משאבים, ורבים אמרו לנו להמשיך בכיוון הזה. קשה להתעלם מהפוטנציאל המסחרי, אבל זה לא היה זה, למרות שהפעילות רצה ומייצרת לנו הכנסות יפות. אנחנו אפילו כבר קרובים לאיזון".
אבל התהילה הגדולה הגיעה לדקארט ב־2024 כשהחברה שיחררה לאוויר העולם מעין דמו של משחק שמייצר וידיאו בזמן אמת. הוא נראה כמו משחק מיינקראפט רגיל, אבל כל לחיצת מקש של השחקן, מייצרת בו מציאות חדשה לגמרי.
המשחק, שנקרא OASIS, עקף את Chat GPT בקצב ההורדות לאחר שהגיע למיליון משתמשים בתוך שלושה ימים בלבד. לסוכן הבינה המלאכותית המוכר, זה לקח חמישה ימים.
לאחר העלאתו לאוויר, הרשת השתגעה ואפילו אלון מאסק צייץ "וואו" לאחר שנחשף אליו. מעבר לאירוע הוויזואלי, הסיפור הגדול במשחק הזה הוא שהשרתים של דקארט לא קרסו למרות ריבוי המשתמשים וגם לא חיסלו את כל עתודות ההון של החברה. איך? בזכות המוצר הראשון שלה כמובן.
בזמן שרוב הפתרונות שיודעים לייצר וידיאו בזמן אמת משלמים על כך כ־100 דולר לשעה, דקארט יודעת לעשות זאת תמורת 25 סנט לשעה בלבד. המשחק עדיין רץ, בחינם, אבל גם הוא לא המוצר הסופי של דקארט, אלא יותר משמש אותה ככלי מודיעיני שמזהה מה המשתמשים ברחבי העולם באמת רוצים מה־AI שלהם. התובנות הללו יסייעו לאנשי החברה לבנות את "הדבר הגדול הבא".
אז שוב — מה הדבר הגדול הבא הזה שאתם מפתחים?
"תחשבי על השינויים התכופים שקורים בכל מה שקשור ל־Chat GPT. לפני שבועיים אבא שלי התקשר לצ'ט, שאל אותו על המכסים של טראמפ וקיבל הסבר. לפני שנתיים הדבר האחרון שהיינו מדמיינים הוא שנתקשר לסוכן AI שינהל איתנו שיחה אבל היום זה מאוד טבעי וברור לנו.
"כל ההיפותזה שלנו מבוססת על כך שלא יכול להיות שצ'ט בתצורה הנוכחית שלו הוא המוצר שהצרכן יתקין על הטלפון. זה יצטרך להיות משהו אחר. אנחנו מאמינים שהולך לצאת משהו ב־2025–2026 שייצור חוויה שתגמד את החוויה הנוכחית בשימוש ב־AI. זה עוד לא לגמרי פתור, אבל אנחנו רוצים להיות אלו שיביאו את הבשורה", אומר לייטרסדורף.
מה אתם מספרים לעובדים? איך הם מתמודדים עם חוסר ודאות קיצוני כל כך?
"הקסם הגדול בחברה טמון כולו באנשים. אנחנו מחפשים רק אנשים שיודעים לחיות באי־ודאות וגם חזקים מאוד טכנולוגית. כאלה שיודעים להתמודד עם הבעיות הכי קשות", מסביר שלו. ולייטרסדורף מוסיף: "לפני עשר שנים שמעתי לראשונה את הנאום של סטיב ג'ובס לסטודנטים באוניברסיטת סטנפורד ואני מבין אותו רק עכשיו. הוא אמר שכשבונים משהו חדש, בלי פלייבוק, יש הרבה נקודות מעניינות על המגרש ומתישהו הן יתחברו לציור יפה.
3 צפייה בגלריה
ג'ובס בסטנפורד. "הוא אמר שכשבונים משהו חדש, ספר הוראות, מתישהו נקודות מעניינות יתחברו לציור יפה"
(צילום מסך: Youtube)
"העניין הוא שאי אפשר לדעת איך בדיוק הן יתחברו, אלא רק לראות את זה בדיעבד. זה מה שאנחנו עושים בדקארט, עובדים בלי פלייבוק. גם עם פלייבוק זה קשה, אבל לפחות הולכים לפי תוכנית מוכרת ויודעים בכל רגע נתון איפה עומדים ומה מצפים ממך. אבל גם WIZ זרקו את הפלייבוק של הסייבר מהחלון והגיעו רחוק יותר מכולם".
העובדים יודעים שאנחנו בונים חברה של מיליארד משתמשים
ואז שניהם מוסיפים: "יש שלושה דברים קבועים בדקארט בעוד כל השאר משתנה. כל עובד שמצטרף אלינו מקבל את רשימת הדברים האלה בחתימת חוזה ויודע להגיד אותם: הראשון — אנחנו פה כדי לבנות חברה של מיליארד משתמשים, ויש פחות מעשר חברות כאלה; השני — אנחנו עושים את זה באמצעות בניית מעבדת דיפ־טק AI מהגדולות והעמוקות בעולם. אין הרבה ארגונים בעולם שיודעים להפעיל יחד את כל החלקים הללו: רק OpenAI, אנתרופיק, XI, גוגל, מטא ודיפסיק הסינית.
3 צפייה בגלריה
מייסדי פייסבוק, גוגל ו־Wiz צוקרברג (מימין), ברין (במרכז) ורפפורט. "גם WIZ זרקו את הפלייבוק של הסייבר מהחלון והגיעו רחוק יותר מכולם"
(צילומים: Godofredo A. Vásquez/AP, Phillip Faraone/Getty Images, נתנאל טוביאס)
"זה דורש לגייס אנשים משלוש דיסציפלינות שונות וזה מסובך, אבל דווקא בישראל יש את הטאלנט הנחוץ לכך. AI יקבע את זהות המעצמות הבאות ולישראל אין ברירה אלא להיות שם. והדבר השלישי — אנחנו עושים את זה עם האנשים הכי מטורפים שיש, כי בישראל יש יתרון — יש פה גם אלגוריתמיקה, גם מחקר הנדסי וגם מחקר של הדאטה. הוא מגיע מסייבר ומהאקדמיה, ולכן ישראל הוא המקום שיכול לגרום להכל להתחבר".
איך חיים עם זה ביומיום? המשקיעים בוודאי לא רגועים.
"יש הרבה לילות שבהם אנחנו לא ישנים או שמתעוררים בשלוש בלילה אחרי שבערב קיבלת החלטות מורכבות, אבל משה ואני ביחד בזה, מושכים אחד את השני קדימה. המשקיעים מאמינים וכבר היו לנו הצעות לגיוס גם בשווי של הרבה יותר ממיליארד דולר. אבל מכיוון שאנחנו כבר ב־2024 והיינו קרובים לאיזון, כמעט בטעות, אנחנו לא רוצים לגייס כסף עכשיו.
"אחד המשקיעים הנחשבים בעולם אמר לי לא מזמן: "אני שומע את כל הצוותים הכי חזקים בעמק הסיליקון שבאים לגייס מאיתנו הון, אבל אתם היחידים שנכנסתם בדלת בשנה האחרונה ואמרתם שאתם רוצים להיות חברה של 'לפני ואחרי'".
