שר מכהן, עו"ד צמרת, בעלי בית השקעות ובנק רוסי: המרוויחים מהנפקת אי‑טורו
פלטפורמת המסחר הדיגיטלי בני"ע וקריפטו הגישה תשקיף לפני הנפקה, בה תנסה לגייס 217 מיליון דולר. ההנפקה תכלול גם הצעת מכר בהיקף של 250 מיליון דולר ומשקפת לחברה שווי של 4 מיליארד דולר. בלקרוק הביע עניין ברכישת מניות ב־100 מיליון דולר
האם המסע הארוך של חברת אי-טורו (E-Toro) לוול סטריט עומד להסתיים בהצלחה השבוע? יוניקורן הפינטק, שמתפעל פלטפורמת מסחר דיגיטלי בניירות ערך ובמטבעות קריפטוגרפיים, פספס את חלון ההנפקות של 2021 בגלל סוגיות רגולטוריות שקשורות למטבעות קריפטו, וחידש את נסיונות ההנפקה הראשונה שלו (IPO) בתחילת השנה, לאחר שדונלד טראמפ נכנס בשנית לבית הלבן והביא עימו רוח גבית למגזר זה.
אלא שבעקבות תוכנית המכסים האגרסיבית עליה הכריז טראמפ באפריל, שטלטלה את בורסות ארה"ב, אי־טורו נאלצה שוב לדחות את ההנפקה. עם זאת, לאחר שבסוף השבוע האחרון המדדים המרכזיים בניו יורק מחקו את כל הירידות שנגרמו כתוצאה ממכסי טראמפ, אי־טורו הגישה היום (ב') לרשות ני"ע בארה"ב (SEC) תשקיף סופי לקראת הנפקתה, שכולל גם את המספרים שכולם חיכו לראות – באיזה שווי היא תנסה להנפיק הפעם, ומי יהיו אלו שייהנו מכך.
לפי התשקיף, אי־טורו שהקימו יוני אסיא ורונן אסיא ב־2007 תנסה לגייס 217 מיליון דולר לפי מחיר מניה שינוע בטווח של 50-46 דולר. בנוסף, בעלי מניות קיימים בחברה יבצעו הצעת מכר במסגרת ההנפקה בהיקף של 250 מיליון דולר, כך שהיקף ההנפקה הכולל יעמוד על קרוב לחצי מיליארד דולר.
אם אי־טורו תצליח בכך, ההנפקה משקפת לה שווי של 4 מיליארד דולר (לפי אמצע הטווח של מחיר המניה המבוקש), לפני הכסף. כלומר, היא תחל להיסחר לפני שווי גבוה יותר, תחת הסימול ETOR. אמנם מדובר על ההנפקה הישראלית הגדולה בשנים האחרונות, אך השווי המדובר נמוך מהתוכנית הגרנדיוזית המקורית של החברה – להיכנס לנאסד"ק דרך מיזוג עם ספאק לפי שווי של 10.3 מיליארד דולר (ראו הרחבה בהמשך). את ההנפקה מובילים בנקי ההשקעות גולדמן זאקס, ג'פריס, UBS וסיטיגרופ.
כאמור, המהלך כולל הצעת מכר מצד בעלי מניות קיימים, בהם גם שר הכלכלה וחבר הכנסת ניר ברקת (הליכוד). התשקיף חושף את ההחזקה הגדולה של חברת BRM, חברת ההשקעות שבה שותף ברקת יחד עם אחיו אלי, שמחזיקה ב־8.4% ממניות אי־טורו מסוג A ו־9% ממניות החברה מסוג B, מה שמקנה לה כוח הצבעה של 8.95%. ההחזקה הזו שווה 400 מיליון דולר במונחי מחיר ההנפקה. האחים ברקת ושותפיהם מתכננים למכור 419 אלף מניות, מה שיפגיש אותם עם סכום של 20 מיליון דולר. ההחזקה של האחים ברקת דומה בהיקפה להחזקה של יוני אסיא, המכהן כמנכ"ל. הוא מחזיק מניות שמקנות לו 9.6% מכוח ההצבעה ובכוונתו למכור 549 אלף מניות בשווי של כ־26 מיליון דולר.
רוני אסיא, אחיו של יוני, שעזב את החברה וכיום הוא שותף בקרן ההון סיכון Team8, מחזיק ב־3.5% ממניות החברה וצפוי למכור 250 אלף מניות במסגרת הצעת המכר תמורת כ־12 מיליון דולר. גם דיוויד אסיא, אביהם של השניים וממייסדי חברת התוכנה מג'יק, מחזיק ב־1.4% מהמניות וימכור 63 אלף מניות בכ־3 מיליון דולר.
עוד בגזרת משפחת אסיא, קרן ההון סיכון iAngels, של שלי הוד ומור אסיא, בת זוגו של יוני אסיא, מחזיקה ב־1% מהמניות. בעלי מניות נוספים הם אבנר סטפק, סגן יו"ר מיטב, שבה גם שותפה משפחת ברקת ודירקטור באי־טורו, שימכור 8,500 מניות בכ־400 אלף דולר; ועורך הדין חנינא ברנדס, שמחזיק ב־1.2% ממניות החברה, וימכור 86.7 אלף מניות בתמורה לכ־4 מיליון דולר. חדווה בר, לשעבר המפקחת על הבנקים בבנק ישראל וסמנכ"לית בכירה באי־טורו, מחזיקה ב־63 אלף מניות מכל סוג ותמכור 1,500 מניות בהנפקה בתמורה של כ־70 אלף דולר.
בעל מניות גדול נוסף ומפתיע שנחשף בתשקיף הוא גוף עלום בשם SBT ונצ'רס, שמחזיק ב־6.5% ממניות סוג A. מדובר בזרוע ההון־סיכון של אחד הבנקים הגדולים ברוסיה, סברבנק (Sberbank), שנתון תחת סנקציות מאז 2022. משום כך, אין לו כיום זכויות הצבעה באי־טורו והוא אינו יכול למכור את המניות שלו במסגרת ההנפקה.
הבנק היה אמור לקבל עוד הקצאת מניות משמעותית של מניות מסוג B ולהיות בעל מניות גדול אף יותר. בתשקיף מציינים חתמי ההנפקה כי גוף פיננסי הביע עניין, אם כי לא התחייב, ברכישת מניות אי־טורו ב־100 מיליון דולר.
לכלכליסט נודע כי מדובר בבלקרוק — בית ההשקעות הגדול בעולם, שמנהל למעלה מ־11 טריליון דולר — שצפוי להפוך למשקיע עוגן בהנפקה. אם ירכוש את המניות, בלקרוק לא יהיה חלק מהסכם נעילת המניות המקובל לחצי שנה. חתמי ההנפקה קיבלו אופציה למכירת 1.5 מיליון מניות נוספות על 10 מיליון מניות המוצעות בהנפקה. כך, במקרה של מימוש, התמורה לחברה עשויה להגיע ל־285 מיליון דולר.
התשקיף מגלה גם מספר עסקאות פיננסיות מעניינות שעשו בעלי המניות של אי־טורו. אחרי ביטול ההנפקה ב־2022, נטלה החברה הלוואה מחברת Liquidity שנמצאת בבעלות עקיפה של בית ההשקעות מיטב, שבתורו נמצא בבעלות של קרן BRM. כאמור, אבנר סטפק ממיטב, הוא גם דירקטור באי־טורו, ו־BRM היא אחת המשקיעות הראשונות בחברה.
יוני אסיא מכהן גם כדירקטור במיטב דש. בפברואר 2023 הנפיקה אי‑טורו 1.7 מיליון מניות במסגרת סבב SAFE, שבו לא נקבע שווי לחברה, והמניות המונפקות נהנו מבכורה לעומת האחרות. בסבב זה השתתפה קרן iANGELS של מור אסיא, קרן BRM של האחים ברקת והקרנות SPARK ו־Andalusian שנמנות עם המשקיעות הוותיקות בחברה.
באוגוסט 2023 נחתמה עסקת סקנדרי (מכירת מניות על ידי בעלי מניות ותיקים - ס"ש) לקרן Andalusian, שנהפכה כך לאחת מבעלי המניות הגדולות בחברה ולקרן ION. הראשונה רכשה מניות ב־90 מיליון דולר והשנייה ב־29 מיליון דולר, כאשר בצד המוכרים היו רונן אסיא שנפגש עם 12 מיליון דולר, ויוני אסיא שמכר ב־11 מיליון דולר.
את תהליך ההנפקה החלה אי־טורו, כאמור, בשנת 2021, בשיא בועת הטכנולוגיה, אז היא רצתה לרכב על האופנה של כניסה לבורסה האמריקאית באמצעות מיזוג עם ספאק – מעין שלד בורסאי בגרסה מודרנית.
החברת תכננה להנפיק לפי שווי של 10.3 מיליארד דולר, אך ככל שחלף הזמן ורשות ני"ע האמריקאית הקשתה עליה עם שאלות, האוויר החל לצאת מהבועה. אי־טורו הפחיתה את הציפיות וקיוותה לשווי של 8 מיליארד דולר, אך בסופו של דבר נסוגה לחלוטין, השלימה גיוס פרטי לפי שווי של 3.5 מיליארד דולר במהלך 2023, והמתינה להזדמנות מחודשת בשוק, שמסתמן שהגיעה כעת.
מעבר לטראמפ, שרוצה להפחית את הרגולציה על מטבעות הקריפטו, הרוח הגבית להנפקה מגיעה גם מרובינהוד, המתחרה המרכזית של אי-טורו, שהספיקה להנפיק בסבב הקודם ונסחרת היום לפי שווי של 43 מיליארד דולר, לאחר שמנייתה זינקה ב־30% מתחילת 2025.
שווי זה משקף מכפיל של 28 על הרווח הצפוי של החברה האמריקאית, כך שבהתבסס על רווח נקי של 192 מיליון דולר שרשמה אי טורו ב־2024, היא היתה יכולה לכוון לשווי גבוה מ־5 מיליארד דולר.
באופן אירוני למדי, דווקא היום, אי־טורו, על בסיס הביצועים הפיננסיים שלה, קרובה הרבה יותר להצדיק את השווי של 10-8 מיליארד דולר שאליו שאפה בשיא הבועה. אלא שהמציאות שונה וגם צורת ההנפקה המסורתית בה הולכת החברה כעת, דורשת "להשאיר כסף על השולחן" עבור המשקיעים - כלומר להנפיק לפי שווי מינימלי או אפילו מעט נמוך.
אלא שהיתרון, וגם החיסרון, של אי-טורו כמניה טמון בכך שהיא במידה רבה אופציה על מטבעות הקריפטו עבור מי שלא רוצה לרכוש אותם ישירות. תשקיף החברה מחדד את העובדה שלמרות שהיא נוסדה ומוגדרת כפלטפורמה למסחר בני"ע, היא תלויה בעיקר בתנודות במחיר הביטקוין ומספר מטבעות נוספים שבהם ניתן לסחור באמצעותה. הכנסות מפעילות המסחר ביתר ניירות הערך, כלומר מניות, מטבעות וסחורות, נותרת יציבה למדי ולא צומחת.
ב־2024 פעילות המסחר בני"ע המסורתיים הניבה הכנסות של 328 מיליון דולר, עלייה לעומת 305 מיליון דולר ב־2023, אך ירידה לעומת 393 מיליון דולר ב־2022. הסיפור הגדול הוא בהיקף המסחר בקריפטו, שקפץ ב־2024 ל־12 מיליארד דולר לעומת 4 מיליארד דולר ב־2023 ו־6 מיליארד דולר ב־2022.
בשורה התחתונה, אי־טורו רשמה רווח נקי של 192 מיליון דולר בשנת 2024, לעומת רווח נקי של 15 מיליון דולר ב־2023 והפסד של 215 מיליון דולר ב־2022. ההכנסות של אי-טורו מעמלות מסחר הגיעו ל־931 מיליון דולר בשנה שעברה, עלייה של 46% לעומת 2023.
לאי־טורו יש היום 3.5 מיליון חשבונות שמנהלים כסף אמיתי (בניגוד לחשבונות רבים שרק עוקבים אחר הנעשה בשווקים או אחרי תיקים של משקיעים אחרים). לשם השוואה, לרובינהוד היו 25 מיליון חשבונות פעילים ב־2024. על כן, גם לפי מדד זה, שווי של כ־4.4 מיליארד דולר הוא פרופורציונלי לשווי של 43 מיליארד דולר למתחרה האמריקאית. בעוד שרובינהוד היא המלכה הבלתי מעוררת בקרב צעירים בארה"ב, אי־טורו חזקה יותר בשאר העולם.
בתשקיף המעודכן מספקת אי־טורו גם הערכה ראשונית לגבי הביצועים ברבעון הראשון של שנת 2025, שהסתיים בסוף מרץ. מספר החשבונות הפעילים אמור להגיע ל־3.58 מיליון לעומת 3.13 מיליון במרץ 2024, עלייה של 14%. המגמה החיובית נובעת ממאמצי השיווק של אי־טורו ומרכישת חברת SPACESHIP באוסטרליה.
גם בסעיף העמלות צפוי שיפור לרמה של 217-214 מיליון דולר בשלושת החודשים הראשונים של 2025 ‑ עלייה של 7% לעומת הרבעון המקביל. עם זאת, בשורה התחתונה צפויה דווקא ירידה ל־60 מיליון דולר לעומת 64 מיליון דולר בתקופה המקבילה. באי־טורו מסבירים זאת בניצול הזדמנויות להתרחב בשוק חיובי.
הנתח של נכסי קריפטו צפוי לרדת מעט ל־37% מפעילות המסחר לעומת 43% לפני שנה, כאשר המסחר במניות תופס את הנפח הגדול ביותר עם 43%. לאי־טורו יש עדיין יתרות מזומנים של 575 מיליון דולר, בין היתר כתוצאה מגיוס הון פרטי שהשלימה לפני שנתיים, בו גייסה 250 מיליון דולר.
מסייבר ועד בית ההשקעות הגדול בארץ: כך נולדה האימפריה של האחים ברקת
אפשר להגיד שקבוצת BRM היא במידה רבה קרן הון הסיכון הראשונה שהחלה לפעול בישראל בשנת 1988. גוף ההשקעות הוקם על ידי האחים ניר ואלי ברקת, יחד עם חבריהם יובל רכבי ועומרי מן, תחילה כחברה שפיתחה תוכנות אנטי־וירוס, אך לאחר שביצע השקעה אחת גורלית, הפך לחברת השקעות של ממש. העסקה הזאת הייתה רכישת חצי ממניות סטארט־אפ קטן בשם צ'ק פוינט שפנה אל BRM בהצעה להשקיע בו 150 אלף דולר תמורת חצי מהחברה. כעבור פחות מעשור צ'ק פוינט הונפקה בנאסד"ק, וזמן קצר לאחר מכן BRM מימשה את רוב ההחזקות שלה במי שנהפכה מאז לענקית הסייבר במאות מיליוני דולרים. כספי האקזיט הזה, הניחו את הבסיס לפעילות ההשקעות של BRM.
ניר ברקת לא מעורב כבר שנים ארוכות ב־BRM, ויש האומרים שמעולם לא היה בין אלה שקיבלו את ההחלטות הגורליות, אף שרשמית ניהל את החברה עד 2003. מאז שיצא לקריירה פוליטית העביר את חלקו בנאמנות לאחיו אלי, אך כספי האקזיטים הם אלה שמממנים את מסעות הפינוקים בהם מוכר ברקת בקרב חברי מרכז הליכוד. סטייקים כיד המלך נחשבים בין הגורמים שהובילו אותו למקום גבוה ברשימת המפלגה.
אלי ברקת, שנשוי לאלונה ברקת, הבעלים של הפועל באר שבע, מנהל את הפעילות של BRM בפועל כבר כעשרים שנה. המהלך הגדול והמתוקשר ביותר של הקבוצה היה רכישת השליטה בבית ההשקעות דש תמורת 600 מיליון שקל ב־2010, ובהמשך המיזוג עם מיטב, למה שהפך מאז לאחד מבתי ההשקעות הגדולים בישראל. היום אלי ברקת משמש כיו"ר בית ההשקעות שנסחר בבורסת תל אביב בשווי של 3.7 מיליארד שקל ו־BRM מחזיקה ב־28% ממנו. כלומר, ההחזקה של BRM באי־טורו, שווה יותר מההחזקה שלה בבית השקעות הגדול בישראל כיום. באי־טורו השקיעה BRM כמעט עם הקמתה ב־2007 והקפידה להשתתף בסבבי ההמשך כדי לשמר את שיעור ההחזקה.
ל־BRM היו עוד מספר אקזיטים. אחד הבולטים שבהם היה מכירת הסטארט־אפ Fraud Science לפייפאל ב־170 מיליון דולר. באוגוסט האחרון רשמה עוד אקזיט מוצלח לאחר שג'ונסון אנד ג'ונסון הודיעה כי תרכוש את V-WAVE הישראלית בסכום שיכול להגיע ל-1.7 מיליארד דולר.
