יש זכיינות, יש רגולציה, יש תמרורים, עכשיו רק חסר שדה התעופה
חוק ההסדרים שאושר בממשלה קובע, כי שדה התעופה המשלים לנתב"ג יופעל באמצעות זיכיון פרטי – ולא בידי רשות שדות התעופה. עם זאת, החוק לא מציין היכן ומתי יוקם שדה התעופה הזה. בינתיים נתב"ג ממשיך להתמלא וגורמי מקצוע מזהירים מהנזקים שייגרמו
לכאורה הכל מוכן לשדה התעופה הבא של ישראל – יש מודל זכיינות, יש רגולציה, יש פירוט על חניות ועל סייבר ואפילו החלטה על סמכויות להציב תמרורים. הדבר היחידי שחסר כעת בעצם זה שדה תעופה, או לפחות החלטה אמיתית איפה יוקם ומתי.
בתקציב המדינה וחוק ההסדרים ל־2026, שאושרו בממשלה ויובאו לאישור הכנסת בהמשך, נכללות גם הנחיות לפיהן שדה התעופה המשלים לנתב"ג שיוקם בעתיד – יופעל בזיכיון, ולא על ידי רשות שדות התעופה.
על פי המוצע בחוק ההסדרים, בעקבות הצורך להקים שדה תעופה משלים לנתב"ג, שצפוי להגיע לרוויה בשנים הקרובות, וכדי למנוע משבר בענף התעופה שיוביל לצמצום הטיסות ועליית מחירי כרטיסי הטיסה, אמור להיות מוקם שדה תעופה משלים, שיופעל על ידי זכיין. ההחלטה מפרטת את ההתקשרות בין משרד האוצר, משרד התחבורה, המשרד לביטחון לאומי, רשות התעופה האזרחית לבין הזכיין, וכן מפרטת באריכות מי אחראי על קביעת מחירי החניה, הגנת הסייבר ואפילו יעדי ביצוע בנוגע לכמות הטיסות. עם זאת, שני פרטים חשובים ביותר – מיקום וזמן – נעדרים מההחלטה, ועל כן לא ידוע היכן, מתי ואם בכלל תיושם.
נתב"ג היה אמור להגיע לרוויה כבר ב־2023, אך הרחבת טרמינל 3 בשנים האחרונות העניקה לשדה התעופה הוותיק עוד כמה שנים. עם זאת, כל גורמי המקצוע תמימי דעים כי שדה תעופה משלים עדיין חיוני לישראל. וזאת, גם כדי לא להסתמך על שדה אחד, כפי שקרה בעת המלחמה מול איראן, וגם כדי לאפשר לענף התעופה להמשיך להתפתח.
1 צפייה בגלריה
מירי רגב. דוחפת להקמת שדה תעופה בדרום בניגוד להמלצת מערכת הביטחון
(צילום: קובי קואנקס)
עם זאת, המהלך החיוני הזה הפך לסאגה מתמשכת שכוללת לא מעט מאבקי כוחות ואינטרסים. בצבא לא מוכנים לשמוע על הקמת שדה תעופה אזרחי בנבטים שבדרום, בטענה שהוא מסוכן עקב האופי הביטחוני של האזור. משרד התחבורה וראשי הרשויות בדרום דורשים להעדיף דווקא את נבטים על פני האלטרנטיבה של הקמת שדה תעופה ברמת דוד, שבעמק יזרעאל שבצפון. בוועדה לתכנון ובנייה הארצית בכלל טוענים, כי ישראל ממילא צריכה שני שדות תעופה משלימים. לחגיגה הזאת הצטרף לפני מספר חודשים ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהודיע ששדה התעופה יוקם בצקלג סמוך לרהט, שטח בו אין תשתית קיימת והקמת שדה תתארך לפחות עשור.
כל התוכניות להקמת שדה תעופה משלים מתקיימות נכון להיום רק בחדרי התכנון ובראשיהם של המעורבים. בשלב זה לא נעשתה כל פעולה בשטח לקידום הנושא ובוודאי שלא נקבע תאריך יעד.
ובחזרה לחוק ההסדרים, על פי טיוטת החוק, שדה התעופה המשלים יוקם ויופעל על ידי זכיין. תיקון בחוק שיאפשר זאת אמור להתקבל על ידי שרת התחבורה מירי רגב, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', ואלה גם יהיו השרים שיוכלו להחליט, בשיתוף עם רשות התעופה האזרחית, אם יש צורך להפסיק את הזכיינות באופן זמני או קבוע, במידה שתתעורר סכנה לשלום הציבור.
עוד עולה, שעל הזכיין להיות חברה שהתאגדה בישראל, הזיכיון שיינתן לא יהיה מעבר ל־50 שנה ועל הזכיין יוטלו מחויבויות, כמו פיתוח שדה התעופה, שדרוגו ושינויים נוספים שידרשו בתקופת הזיכיון, וכן גם מציאת מקורות מימון לפעולות אלו. לפי ההצעה, המדינה תגביל את המחירים אותם יוכל בעל הזיכיון לגבות עבור שירותים ששדה התעופה יעניק לחברות התעופה ולציבור, גם אם השירותים יינתנו באמצעות חברה חיצונית. הזכיין יידרש לעמוד ביעדים של רשות התעופה האזרחית לגבי יעדי ביצוע בעניין קיבולת התעבורה האווירית, סדירותה ויעילותה, וכן לעמוד בדרישות הרשות לגבי שירותי הטיס שנדרשים במרחבי האוויר לפי סוגיהם. עוד סוכם כי משרד האוצר ומשרד התחבורה יגבשו מודל למימון, שלא מתקציב המדינה, עבור שירותי התעבורה האווירית שרשות שדות התעופה תיתן לכלי טיס שעושה שימוש בשדה התעופה בזיכיון.
בעל הזיכיון יהיה כפוף לחוק הטיס בישראל וחוק שדה התעופה כפי שיוסדר בזיכיון. הוא יהיה אחראי על אבטחת שדה התעופה, על שמירת הבריאות, איכות הסביבה, אבטחת המידע והגנת הסייבר בשדה, ואפילו יחזיק בסמכות רשות התמרור בשטח. שרת התחבורה בשיתוף השר לביטחון לאומי יהיו רשאים למנות פקחים מטעמם, מבין עובדי בעל הזיכיון, והשדה יקבל אישור משטרה בהתאם לנהלים הנדרשים.
ההחלטה מתייחסת גם ליחסי הגומלין בין הזכיין לחברות התעופה, כאשר במידה וחברת תעופה לא תשלם חוב הזכיין רשאי לעקב רכוש שלה במידה ויוכיח כי לא היה נימוק משמעותי לעיכוב בתשלום ובהתאם למנגנון שיקבע מראש. כיוון ששטח השדה יחשב למרחב תכנון מחוזי, הוא לא יידרש לשלם ארנונה או כל תשלום אחר שמשולם לרשות מקומית. הזכיין יידרש לקבל את אישור שרת התחבורה כדי לקבוע את הסדרי החניה בשדה וכן את פעילות התחבורה הציבורית ושאטלים.
