ארבע שנים לאחר החשיפה: המדינה מבטלת את המאגר הביומטרי הסודי
משרד הפנים הגיש הצעת חוק לביטול מאגר תמונות הפנים של רשות האוכלוסין, שנוצר בניגוד לחוק ונחשף בכלכליסט ב-2021; בעקבות תביעה הוגבלה גם שמירת תמונות הפנים במעברי הגבול – אך לרשויות ביטחון תותר גישה למידע למשך חמש שנים ויותר
4 שנים אחרי שקיומו נחשף ב"כלכליסט": משרד הפנים מפרסם תזכיר הצעת חוק לביטול המאגר הביומטרי הסודי של רשות האוכלוסין. בנוסף, תזכיר החוק מסדיר את הנוהג של רשות האוכלוסין לשמור תמונות פנים של יוצאים ונכנסים ממדינת ישראל במערכת שמשמשת את בקרי הגבול.
ביולי 2021 חשף "כלכליסט" שרשות האוכלוסין מנהלת בפועל מאגר ביומטרי של תמונות פנים, שפועל לצד המאגר הביומטרי הלאומי ושכולל תמונות פנים של מרבית אזרחי ישראל. מאגר זה נוצר שלא במתכוון. חוק המאגר הביומטרי מ-2009 מתיר לרשות האוכלוסין לשמור במחשביה את תמונות הפנים שמצולמות בעבור המאגר באיכות פחותה לצורך "הצגה חזותית". תמונה כזו מוגדרת בחוק כתמונה שמאפשרת זיהוי חזותי של המצולם, אך שהנתונים הביומטריים שאפשר להפיק ממנה לא מאפשרים אימות זהות באופן ממוחשב.
ואולם, בחינה של הממונה על יישומים ביומטריים במערך הסייבר הלאומי העלתה שההתפחויות טכנולוגיות שהתרחשו מאז ואלגוריתמיים עדכניים מאפשרים זיהוי ביומטרי גם על בסיס התמונות באיכות הפחותה ששמורות ברשות האוכלוסין, ושבפועל הרשות מחזיקה במאגר ביומטרי של תמונות פנים לכל דבר ועניין, מבלי אישור מתאים בחוק. עם החשיפה הודיעה רשות האוכלוסין שבכוונתה לבצע שינויי חקיקה שיאפשרו לה להמשיך ולהחזיק במאגר ביומטרי זה.
ואולם עתה, כמעט ארבע שנים לאחר חשיפת המאגר הביומטרי הסודי, מפרסם משרד הפנים תזכיר הצעת חוק שיביא בפועל לביטולו. לפי נוסח התזכיר שפורסם אתמול (ב'), קיומו של מאגר זה יבוטל. התזכיר מוחק מהצעת החוק המלאה את ההתייחסות לתמונות פנים באיכות מופחתת, ואת ההרשאה שניתנה לרשות האוכלוסין לאגור אותן, וקובע תחת זאת שכל תמונה שנאספה בעת הנפקת מסמך זיהוי לא תישמר מעבר לנדרש לשם העברתה למאגר הביומטרי הלאומי, ולאחר מכן תימחק אוטומטית ממערכות המידע של רשות האוכלוסין. זאת, להוציא מקרה שבו קיים חשד להתחזות. במקרה זה, ניתן גם להעביר את התמונה למשטרה לרשויות אכיפת חוק אחרות.
הצעת החוק גם מסדירה נוהג אחר של רשות האוכלוסין: לשמור במערכות שמשמשות את בקרי הגבול תמונות פנים של יוצאים ונכנסים מישראל. נוהג זה, שהחל ב-2015, נחשף ב-2022 בדוח של הממונה על יישומי ביומטריים. לפי הדוח, כשהחל הנוהג, לא הייתה איכות התמונות מספקת על מנת להשתמש בהן לזיהוי ביומטרי. ואולם, בדומה למאגר במערכות רשות האוכלוסין, התפתחויות טכנולוגיות פכו את התמונות בפועל לתמונות באיכות שמאפשרת זיהוי ביומטרי, ואת המאגר לביומטרי.
פעיל הפרטיות, עו"ד חיים רביה, הגיש בעקבות החשיפה תביעת נזיקין אישית נגד המדינה. בספטמבר שעבר, הסתיימה התביעה בהסדר שבמסגרתו הסכימה רשות האוכלוסין להפסיק לשמור ללא הגבלת זמן תמונות אזרחים שעברו במעברי גבול, למחוק תמונות ששמורות במאגר זה ולקדם מתווה חקיקה לצמצום מספר התמונות שנשמרות ומשך שמירתן.
חלק זה בתזכיר הצעת החוק הוא תוצאה של ההסדר. הוא קובע, בין השאר, שתמונות פנים שייאספו בעת מעבר גבול יישמרו עד למעבר גבול תקין (אם מדובר בדרכון לא ביומטרי) או עד חזרת התושב לישראל או שנה מיום יציאתו (אם מדובר בדרכון ביומטרי).
עם זאת, לאחר חזרת התושב יועברו התמונות לשמירה במערכת נפרדת שנועדה לביצוע בדיקות במקרה של חשד לעבירה או בעיה אחרת במעבר הגבול. התמונות ימחקו במערכת זו לאחר סיום הבדיקה או בתוך שלושה חודשים, המאוחר מבין השניים.
לצד הביטול של מאגר רשות האוכלוסין וההסדרה של מאגר מעברי הגבול המבורכים, יש בתזכיר החוק כמה סעיפים בעייתיים. בפרט, התזכיר קובע שרשויות ביטחון רשאיות לקבל העתק של מאגר מעברי הגבול, "לצורך מילוי ייעודן ותפקידן", ומאפשר להן לשמור את המידע לחמש שנים כברירת מחדל, ובפועל ללא הגבלת זמן באישור ראש הרשות.
