מיזם השנה
נוער הפריפריה בונה את העתיד של ישראל
כך השותפות בין יוניסטרים לתעשיית ה-Deep Tech מעצבת את דור המנהיגות הטכנולוגית של ישראל
כאשר מדברים על עתיד ההייטק הישראלי, השיחה נוטה להתחיל באוניברסיטאות היוקרתיות, ביחידות הטכנולוגיות המובחרות, בקרנות הון סיכון או בחברות הסטארט־אפ המבטיחות ביותר. אולם, האמת העמוקה יותר היא שהעתיד הזה מתחיל הרבה קודם לכן: בכיתה בפריפריה, במרכז נוער קהילתי, במפגש ראשון ומרגש עם מנטור מהתעשייה, ובביקור ראשון בחברת הייטק גלובלית. זהו הרגע שבו נער או נערה מבינים שטכנולוגיה היא לא עולם רחוק ששייך לאחרים, אלא שפה חיה שהם יכולים ללמוד, כלי עוצמתי שהם יכולים להשתמש בו, ומרחב שגם להם יש בו מקום והשפעה.
לקראת מיזם השנה של יוניסטרים, תחרות היזמות השנתית המפגישה בני ובנות נוער מכל רחבי הארץ עם בכירי התעשייה והמשק, ניתן לראות את השינוי הזה קורה בזמן אמת. בני נוער, רבים מהם מאזורים המרוחקים ממרכזי ההזדמנויות של ישראל, מציגים מיזמים שנולדו מתוך בעיות אמיתיות שהם מזהים סביבם בנושאים כמו אנרגיה מתחדשת, בריאות וסביבה, ובוחרים להתמודד איתן בעזרת חשיבה יזמית חדשנית וכלים של בינה מלאכותית.
המבט הלאומי: בונים את ההון האנושי הבא
השותפות בין המגזר הציבורי, התעשייה והחברה האזרחית היא קריטית להצלחת המודל הזה. רשות החדשנות מובילה את המהלך מתוך מבט לאומי רחב על בניית ההון האנושי הבא של ישראל וחיזוק האקוסיסטם העתידי.
חנן ברנד, סמנכ“ל וראש חטיבת הזנק ברשות החדשנות, מסביר מדוע ההשקעה בדור הצעיר היא קריטית ובמיוחד החשיפה לעולמות ה- Deep Tech: “אנחנו נכנסים לעידן שבו החדשנות הגדולה נוצרת במפגש שבין תוכנה לחומרה - בין הוירטואלי לממשי: אנרגיה, רובוטיקה, חלל, ביוטכנולוגיה, מערכות אוטונומיות וחומרים מתקדמים. אם בעבר היה אפשר לבנות חברה גדולה עם מחשב נייד וחיבור לאינטרנט, האתגרים הגדולים של העשורים הקרובים מחייבים שילוב בין מדע, הנדסה ויזמות. ככל שהבינה המלאכותית מתקדמת, יותר ויותר מהערך ייווצר דווקא בחיבור בין ביטים לאטומים - בין תוכנה לעולם האמיתי.” לדבריו, החשיפה ל-Deep Tech חייבת להתחיל הרבה לפני האקדמיה: “חשוב שבני ובנות נוער ילמדו את היסודות של פיזיקה, כימיה וביולוגיה, כי אלו אבני הבניין של כמעט כל הטכנולוגיות שישפיעו על חיינו בעשורים הקרובים. אבל הלמידה לא יכולה להישאר רק בכיתה. חשוב גם לצאת לעולם האמיתי - לבקר במפעלים, בתי חולים, מעבדות, קווי ייצור ומרכזי פיתוח - ולראות כיצד המדע פוגש בעיות אמיתיות. היתרון של הצעירים הוא לא לפחד לשאול ‘למה דווקא ככה? אולי אפשר אחרת?’ - זה מה שיאפשר לבני הנוער של היום לא רק להשתלב בתעשיות העתיד, אלא גם להיות אלה שבונים אותן טוב יותר.”
ברנד מוסיף על החשיבות הלאומית של ההשקעה הזו: “אנחנו מלווים ותומכים בפעילות של יוניסטרים כבר למעלה מעשור, מתוך אמונה עמוקה שההשקעה החשובה ביותר בחדשנות היא השקעה באנשים. לאורך השנים ראינו אלפי בני ובנות נוער נחשפים ליזמות, לטכנולוגיה ולחשיבה יצירתית, ומפתחים ביטחון ביכולת שלהם להוביל, ליצור ולהשפיע.” לדבריו, הערך הגדול ביותר שיוניסטרים מייצרת הוא לא רק המיזמים עצמם, אלא “דור צעיר שמבין שהוא יכול לקחת יוזמה, לפתור בעיות ולהפוך רעיונות למציאות - והשילוב הנהדר עם תעשיית ההייטק שמבינה שהיא חייבת גם להירתם למען דור העתיד.” ברנד מסכם: “עבור מדינה כמו ישראל, שהמשאב החשוב ביותר שלה הוא ההון האנושי, זו השקעה עם החזר מצוין.”
לצד המבט הממשלתי, חברות עסקיות מובילות רואות ביוניסטרים שותפה אסטרטגית לעיצוב פני התעשייה. אסא לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס, מסביר את הערך המרכזי שחברתו מפיקה מהחיבור הזה:
"השותפות עם יוניסטרים משתלבת באופן טבעי ב-DNA של אנרג'יקס, שבמרכזו חדשנות, יצירתיות ומצוינות. המפגש עם בני ובנות נוער שמפתחים מיזמים טכנולוגיים מביא איתו חשיבה רעננה, סקרנית וזוויות מבט שונות". לוינגר מדגיש כי בתחום האנרגיה, שבו הביקוש לחשמל גדל בקצב מואץ, ישנה חשיבות אדירה להבנה של הקשר בין טכנולוגיה לתשתיות כבר בגיל צעיר. "אנשי המחר של התעשייה לא נולדים בתוך ארגון - הם מתעצבים הרבה לפני, כשנותנים להם להתנסות, לטעות וללמוד בגיל צעיר," הוא אומר. כשנשאל איזה טיפ היה נותן ליזמים הצעירים, השיב: "תהיו סקרנים, תתנסו, ואל תפחדו לטעות. ההבדל בין רעיון יצירתי לתוצאה אמיתית הוא תמיד Execution".
גם בחברות טכנולוגיה גלובליות מבינים שההשקעה היום היא העתודה למחר.
יובל פלד, מנהל קבוצת פיתוח חומרה ב-Marvell ישראל, מסביר כיצד הטכנולוגיות שמארוול מפתחת משתלבות עם עולמות החינוך היזמי: “כחברה שמפתחת טכנולוגיות שבבים ותשתיות שמאפשרות למרכזי נתונים וליישומי AI לפעול בקנה, אנו רואים מקרוב עד כמה הבינה המלאכותית משנה את הדרך שבה מפתחים, לומדים ויוצרים. בעבודה עם החניכים של יוניסטרים אנחנו רואים כיצד הכלים האלה פותחים בפניהם אפשרויות חדשות: בני ובנות נוער יכולים לקחת רעיון, לבנות סביבו חשיבה יזמית, ואף ליצור בעצמם אבטיפוס ראשוני לאפליקציות ולפתרונות שהם מפתחים.” פלד מוסיף כי מארוול לא מסתפקת בתמיכה מרחוק: “מהנדסים שלנו מגיעים למרכז אחת לכמה שבועות כדי ללוות את החניכים, לעזור להם להגדיר את המיזם, לדייק את הצורך ולחשוב כמו יזמים. עבודה עם הקהילה, ובמיוחד עם נערות ונערים בפריפריה, היא חלק חשוב מהאחריות שלנו כחברה טכנולוגית שפועלת בישראל.”
יפעת בכור, מנכ"לית יוניסטרים משתפת:
"בעידן שבו בינה מלאכותית, סייבר, מחשוב קוונטי וטכנולוגיות פורצות דרך מעצבות מחדש את הכלכלה, הביטחון והחברה, האתגר של ישראל אינו רק לפתח את החדשנות הבאה, אלא לטפח את דור המנהיגים הטכנולוגיים שיוביל אותה. השותפות בין יוניסטרים לתעשיית ההייטק מאפשרת לבני ובנות נוער מכל רחבי הארץ להיחשף כבר היום לאתגרים, לטכנולוגיות ולחשיבה שמעצבים את המחר, ולהתנסות בפתרון בעיות מורכבות לצד מובילי התעשייה. אותם צעירים מבינים כיצד להפוך רעיונות פורצי דרך לפתרונות בעלי השפעה אמיתית. ההשקעה בדור הזה היא השקעה בחוסן הלאומי, בצמיחה וביתרון התחרותי של ישראל בעשורים הבאים".
מהשטח לקדמת הטכנולוגיה: המיזמים שמשנים את המציאות
לא כל מיזם תיכוני הוא Deep Tech במובן הקלאסי, אך החשיפה לעולמות אלו מתחילה ביכולת לחקור פתרון מורכב ולהבין מערכות. השנה, המיזמים של חניכי יוניסטרים נוגעים בליבת האתגרים הגלובליים. וקשה להאמין שהם רק נערים ונערות.
8 צפייה בגלריה
חניכי מיזם הידרליקס בהצגת המיזם שלהם מול וועדת השקעות במשרדי אמדוקס
(צילום: יוניסטרים)
בצפת, חברי קבוצת Hydrelix (אוריאן, אופק, תמיר, ירין ואנדרי) - חניכי אדוונצ'ר שנה ג’ ממרכז היזמות עמל יוניסטרים צפת - מפתחים מערכת לייצור חשמל באמצעות טורבינות מיקרו־הידרו המותקנות בתוך צנרת מים קיימת: "המערכת מנצלת את זרימת המים הטבעית ליצירת אנרגיה מתחדשת, ללא צורך בהקמת תשתיות חדשות," מסבירה הקבוצה. תהליך הפיתוח כלל למידה אינטנסיבית של הנדסה ובניית אבטיפוס: "למדנו שכדי להפוך רעיון לאבטיפוס עובד נדרשים התמדה, עבודת צוות, למידה מתמשכת ושילוב בין ידע טכנולוגי לחשיבה יזמית ועסקית".
בנתניה, המיזם SafeHeat - חניכי שנה ב’ בתכנית אדוונצר ממרכז יזמות יוניסטרים נתניה - מתמקד בהצלת חיים. יאיר אברהם, חניך בתוכנית, מספר: "SafeHeat נולד במטרה למנוע שריפות במטבח עוד לפני שהן בכלל מתחילות... המערכת שלנו יודעת לזהות גורמי סיכון בזמן אמת, לספק התרעה מוקדמת ולמנוע את התלקחות האש". יאיר מציין כי הקבוצה נדהמה לגלות שבארץ מתרחשות מדי שנה בין 15,000 ל-18,000 שריפות במטבחים, מה שהניע אותם לחפש פתרון שפותר את הבעיה מהשורש ולא רק מדווח על הנזק.
באילת, אוריאל עמר וקבוצתו - חניכי אדוונצר שנה א’ ממרכז יזמות יוניסטרים אילת בשותפות משרד החקלאות וביטחון המזון - מפתחים את FreshBox, קופסה חכמה המיועדת לצמצום בזבוז מזון במקרר הביתי ובחקלאות: "הקופסה שלנו נועדה ליצור סביבת אחסון טובה יותר לפירות ולירקות: להפחית את כמות החמצן, לדלל את כמות גז האתילן, ולהאט את תהליך ההבשלה" מסביר אוריאל. עבורם, הערך הוא כפול: "היא עוזרת לאנשים לנצל טוב יותר את המזון שהם קונים, לחסוך בהוצאות, ולהפחית את כמות האוכל שנזרקת לפח".
בשגב שלום, המיזם Life without pain - חניכי שנה ג’ בתכנית אדוונצר ממרכז יזמות יוניסטרים שגב שלום בחסות בנק הפועלים - את הבינה המלאכותית לטובת הרפואה. תגריד אלחממדה מסבירה כי האפליקציה שפיתחו נועדה לסייע למטופלים בשיקום בביתם: "האפליקציה פועלת באמצעות בינה מלאכותית שקוראת את הדוחות הרפואיים של המטופל, מגבשת עבורו תוכנית תרגילים מותאמת אישית, ומספקת ניטור חכם לתיקון תנועותיו". המיזם נולד מתוך צורך אישי עמוק - רוסל, חברת הקבוצה, משתפת בסיפורה: "יש לי בעיה בריאותית בשם 'מיוטוניה'. אני צריכה לבצע תרגילים באופן בטוח כל הזמן כדי שהשרירים בגופי לא יתקשחו... אני ואחי הם רק דוגמה לאחוז מקרים אשר מתמודדים עם אתגרים כמו בתי חולים מרוחקים. מנקודת מוצא זו נולד הרעיון שלנו".
יותר מטכנולוגיה: מסע של העצמה
הערך של יוניסטרים חורג מעבר לפיתוח מוצר כזה או אחר; הוא טמון בשינוי תמונת העתיד של בני הנוער. החניכה נדא אבו גרארה משגב שלום מתארת את התהליך: "הדבר שנהנינו ממנו הכי הרבה היה העבודה כצוות אחד והפיכת רעיון פשוט לפרויקט אמיתי שיכול להשפיע בעתיד. רכשנו מיומנויות רבות וחשובות, כגון ניהול זמן וחשיבה יצירתית... ניסיונות ומיומנויות אלו ילוו אותנו בקריירה המקצועית שלנו בעתיד".
החיבור הזה בין הקהילה העסקית לבני הנוער אינו "תוספת" לתהליך, אלא מרכיב מהותי במודל. לאורך השנה, החניכים פוגשים את האנשים שמובילים את הכלכלה הישראלית, מקבלים מהם משוב ולומדים לדבר את שפת התעשייה כבר בגיל תיכון.
בסופו של דבר, יוניסטרים פותחת חלון לעולם ההייטק עבור מי שגדלו רחוק ממרכזי ההזדמנויות, ומאפשרת להם לראות את עצמם כחלק אינטגרלי מהסיפור של החדשנות הישראלית. כפי שמתואר במקורות, Deep Tech אולי מתחיל בטכנולוגיה עמוקה, אך הרבה לפני כן, הוא מתחיל באמונה עמוקה בפוטנציאל האנושי ובמתן הזדמנות אמיתית לכל נער ונערה להוביל ולשנות.
מיזם השנה הוא אולי רגע השיא, אבל הוא רק תזכורת לכך שהעתיד של ישראל נבנה בכל יום מחדש – במרכזי היזמות, בכיתות ובכל מקום שבו צעירים וצעירות מקבלים את הכלים להאמין שהם שייכים לקדמת הבמה.
ב־1.7 באקספו תל אביב יתקיים אירוע "מיזם השנה" של עמותת יוניסטרים, שבו יוצגו המיזמים שהוצגו בכתבה ועוד מיזמים רבים של בני ובנות הנוער מכל רחבי הארץ. ההרשמה פתוחה - נשמח לראות אתכם שם.
