לא רק מתקפות סייבר: עיראק מאותתת על עימות שמתחיל בג'יהאד דיגיטלי
בחודשים האחרונים ניכרת הסלמה בזירת הסייבר נגד ישראל. אין מדובר עוד בפשיעת סייבר "רגילה", אלא במערכה אידיאולוגית המנוהלת מאחורי המקלדת. קבוצות האקרים המזוהות עם ממשלת איראן ועם גורמים אסלאמיסטיים מצהירות בגלוי כי המתקפות על יעדים ישראליים ומערביים מונעות ממניעים דתיים-פוליטיים.
בהודעות שפורסמו בערוצי Telegram וברשתות החברתיות הם מכנים את פעילותם "ג'יהאד קיברנטי", מלחמת קודש דיגיטלית שנועדה לפגוע באויבי האסלאם במרחב הסייבר. דו"ח ההגנה הדיגיטלית לשנת 2025 שפרסמה מיקרוסופט באוקטובר האחרון מאשש מגמה זו, ומצביע על כך שישראל היא אחת המטרות המרכזיות של פעולות השפעה והתקפות סייבר מצד גורמים מדינתיים המקושרים לאיראן, ובהם קבוצת Peach Sandstorm. הדו"ח מדגיש כי לצד תקיפות ממוקדות, מבוצעות גם פעולות של הפצת דיסאינפורמציה שמטרתן לפגוע בלגיטימציה של ישראל ולחזק נרטיבים אסלאמיים רדיקליים.
באוקטובר האחרון לקחה קבוצה פרו-איראנית אחריות על מתקפות סייבר שבוצעו נגד שדה תעופה בקנדה וחברת תקשורת בארה"ב. לא היה מדובר בפעולה מבצעית ממוקדת אלא ב"עונש" על תמיכתן של אותן מדינות בישראל. המתקפות זכו לשם סמלי "הבטחת האחרית", שמרמז על יום הדין שבו תשתחרר פלסטין.
במקביל, בעיראק, קבוצה המזוהה עם מיליציות פרו-איראניות הכריזה כי תקיפות סייבר על ישראל וארה"ב הן חובה דתית. אף שהקבוצה מכחישה קשר ישיר למשטר האיראני, סגנון הפעולה והמסרים שהיא משדרת זהים לאלו של ציר ההתנגדות. כך הופכת הפעולה במרחב הסייבר, בעיניה, לא רק לאמצעי טקטי אלא לחזית אמונית לכל דבר.
המרחב הדיגיטלי מאפשר לגורמים רדיקליים לפעול מבלי להיחשף, ובכך מעודד גיוס של מתנדבים ממדינות רבות. אין צורך בצבא או בטילים, די בחיבור לאינטרנט ובאמונה חזקה. בכל סבב לחימה נרשמת עלייה חדה במספר המתקפות. ביוני האחרון דווח על עלייה של שבע מאות אחוזים במתקפות הסייבר על ישראל בתוך יומיים בלבד. התקיפות כוללות הצפות שרתים, פריצות, גניבת מידע והחדרת נוזקות. רובן נבלמו, אך היקפן ממחיש את פוטנציאל ההרס ואת הדחף האידיאולוגי המוביל אותן.
מעבר לנזק הפוטנציאלי לתשתיות חיוניות כגון מים, חשמל, בריאות ותחבורה, טמון במתקפות הסייבר גם ממד פסיכולוגי מסוכן. הן נועדו לא רק לפגוע פיזית אלא גם לשבש תודעה, לזרוע בהלה ולהשפיל. האקרים כבר ניסו להפעיל אזעקות שווא ולשבש מידע ביטחוני ברשתות. חדירה לעמוד הפייסבוק של ראש הממשלה והעלאת פסוקי קוראן היא דוגמה קטנה אך רבת תהודה לפעולה שמערערת את תחושת הביטחון.
ישראל רואה במרחב הסייבר חזית לכל דבר ועניין. שירות הביטחון הכללי, צה"ל וגופי ביטחון נוספים פועלים סביב השעון לסיכול תקיפות בזמן אמת. במקרים חריגים נעשה שימוש גם בתקיפות פיזיות נגד תשתיות דיגיטליות בעזה ובלבנון. עם זאת, ההבנה ההולכת ומעמיקה היא שלחימה במרחב הדיגיטלי אינה מסתכמת בהגנה טכנולוגית בלבד, אלא מחייבת גם התמודדות מתמשכת בזירה התודעתית והנרטיבית.
ההשלכות האסטרטגיות של אידיאולוגיזציה קיברנטית מחייבות שינוי תפיסתי. מול מאמינים דיגיטליים, הרתעה קלאסית אינה אפקטיבית. קשה לאיים על מי שרואה בפעולתו הבטחה לגן עדן. במקביל, ההצדקה הדתית מרחיבה את מעגלי האיום, כך שכל יעד אזרחי הנתפס כתומך בישראל, גם אם הוא פועל הרחק מגבולות המדינה, עלול להפוך לחשוף. התקיפות שבוצעו בקנדה ובארה"ב ממחישות זאת היטב.
ישראל נדרשת להגיב בשתי רמות. ברמה הראשונה, עליה לחזק את הקואליציה הבין-לאומית עם מדינות שגם הן נתונות למתקפות שמבוצעות בשם ההתנגדות לישראל. ברמה השנייה, יש לפתח יכולת תודעתית נגדית שתחשוף את מנגנוני ההסתה הדיגיטלית ותציג את מה שמתחפש ללוחמת שחרור כטרור דתי עיוור. זהו מאבק שאינו מוכרע באמצעות שרתי הגנה בלבד, אלא גם בזירה של עיצוב דעת הקהל.
ולבסוף, חשוב לזכור כי זירת הסייבר אינה רק זירה מבצעית אלא גם מקור לאיתותים מקדימים על מהלכים גיאו-פוליטיים שטרם התרחשו בפועל. גורמי ביטחון בישראל מתריעים כי איראן פועלת להכשרת חזית נוספת מכיוון עיראק, באמצעות חימוש מיליציות שיעיות כמו כתאיב חזבאללה. מדובר בארגון המחזיק באמצעי לחימה מתקדמים, לרבות כטב"מים וטילים, שכבר ביצע תקיפות נגד נכסים אמריקניים ועלול לכוון את מאמציו גם לעבר ישראל.
ישראל פועלת לסיכול ההתבססות בשטח, והועברו מסרים תקיפים לממשלת עיראק. העובדה שקבוצות האקרים מעיראק כבר מצהירות בגלוי על ג'יהאד קיברנטי מעידה כי לעיתים הפעולה הדיגיטלית מקדימה את המהלך הצבאי. במובן זה, מרחב הסייבר משמש לא רק כשדה קרב אלא גם כברומטר למתחים ולאיומים העתידיים.
קים ויקטור היא חוקרת מדיניות סייבר ובינה מלאכותית בסדנת יובל נאמן
