מה עושים עם דוקטורט במדעי המוח? החוקרים שעברו להייטק
מה עושים עם דוקטורט במדעי המוח? החוקרים שעברו להייטק
הביקוש בהייטק לחוקרים בעלי תארים מתקדמים גדל, ורבים מהם בוחרים לזנוח את הקריירה האקדמית, להצטרף לתעשייה, ליהנות ממשכורות גבוהות ומאופציות, ולחלום על הנפקה. עם זאת גם לעבודה באקדמיה יש יתרונות משלה
"יש צדדים טובים באקדמיה, אבל היתרון המרכזי של התעשייה הוא הנושא הכלכלי. משכורת של לקראת קביעות באקדמיה, כלומר מרצה מתחיל, היא נמוכה באופן יחסי. בנוסף לכך בתעשייה רואים את האימפקט של המחקר. ההתמקדות היא לא בכתיבת מאמרים, אלא בדברים הרבה יותר משמעותיים שבאמת משפיעים על החברה", כך מסביר ד"ר נעמאן עסבה, דאטה סיינטיסט בכיר בחברת סנטריקל (Centrical), את הבחירה בעבודה בהייטק לעומת קריירה אקדמית.
בשנת 2013 הוא השלים דוקטורט בלמידת מכונה באוניברסיטת בן-גוריון, כאשר ההחלטה שלו להתמקד בתחום זה הגיעה עוד בזמן שעשה תואר שני בתחום של Medical Informatics, שם נגע לראשונה בניתוח מידע קליני. בלימודי הדוקטורט הוא חקר מודלים גרפיים הסתברותיים, שנקראים גם רשתות ביזיניות, ולאחר מכן המשיך לפוסט-דוקטורט בטכניון, במעבדה של פרופ' שי שנאור, שעסקה בתחום של System Biology.
"לקראת סיום הדוקטורט התחלתי לחפש אפשרויות המשך בישראל ובחו"ל. היה לי קשה לעזוב לחו"ל כי אשתי היתה במהלך לימודי דוקטורט באוניברסיטת בן-גוריון. התוכנית שלי היתה להתחיל פוסט-דוקטורט בטכניון, ולאחר מכן להמשיך לפוסט-דוקטורט בחו"ל", הוא אומר. הוא עבד בכמה חברות סטארט-אפ בתפקיד של דאטה סיינטיסט בכיר, ובזמן שעבד במעבדה של פרופ' שנאור התלבט אם להמשיך רק באקדמיה או לחזור לתעשייה.
גורם נוסף שגרם לו להעדיף את התעשייה הוא הנתונים והמשאבים שעומדים לרשות מדען בהייטק. "באקדמיה קשה מאוד להשיג דאטה למטרת מחקר. גופים פרטיים לא מוכנים למסור מידע כי הוא שווה הרבה יותר, אין אינטרס עסקי, והדאטה שכן מקבלים עלול להיות שולי וכזה שלא יפריע ללקוחות. לא קיבלתי את הדאטה האמיתי – הנתונים שבאמת רציתי", אומר עסבה.
רק 2% מהעובדים בהייטק הם בעלי דוקטורט
שיעור העובדים בעלי דוקטורט בחברות ההייטק הישראליות עומד על מעט יותר מ-2%, ובחברות הטכנולוגיה הזרות שפועלות בארץ - על 1.7%, כך לפי נתונים הנכונים לשנת 2018. במקצועות הטכנולוגיים (מתמטיקה, סטטיסטיקה, מדעי המחשב, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה ומערכות מידע) יש מעט מאוד אנשים שמשלימים דוקטורט. במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב, למשל, מספר מסיימי הדוקטורט הוא כ-70 בשנה, בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה - 50, ובמערכות מידע – 7 בלבד. בשנים האחרונות כמעט שאין תמריץ לאנשים להמשיך לדוקטורט, בזמן שהשכר והתנאים המוצעים להם בהייטק כל כך אטרקטיביים.
לצד זה הביקוש בתעשייה לאנשים עם דוקטורט גדל, גם לכאלה שהשלימו את התואר השלישי במקצועות שאינם בהכרח טכנולוגיים כמו מדעי המוח או כלכלה.
נוח דולב, חוקר בכיר בתחום הניבויים האנליטיים בחברת הסטארט-אפ Gong, השלים דוקטורט בחישוביות עצבית באוניברסיטת פרייבורג בגרמניה. את מיטב שנותיו הוא השקיע בקריירה אקדמית כאשר השלים תואר BSc בטכניון בביוכימיה מולקולרית ותואר MSc בביולוגיה של מערכת העצבים ומדעי המוח באוניברסיטת תל אביב.
עם השלמת הדוקטורט בשנת 2015 החליט לחזור ארצה ולהצטרף להייטק, במקום להמשיך לפוסט-דוקטורט בחו"ל. "בשביל להתקדם באקדמיה בישראל יש חובה לעשות פוסט-דוקטורט בחו"ל, וזה מחייב אותך לנסוע עם בן או בת הזוג, שככל הנראה לא יוכלו לקבל אשרת עבודה, להעביר משפחה עם ילדים קטנים לחו"ל, כשרק אחד מבני הזוג יכול לעבוד רשמית בעת שהשכר בפוסט-דוקטורט אינו גבוה. זה דבר מורכב, וזה מה שגרם לנו להחליט לוותר על המסלול הזה", מספר דולב. "בנוסף הבנתי שלא אוכל להיות נוכח מאוד בחיי המשפחה, וזה היה כרוך בעלות אישית גבוהה. לכן החלטתי לוותר על המשך הקריירה האקדמית שלי. בחרתי בהייטק ובסטארט-אפים כי זה המקום היחיד שאני עדיין יכול לממש את הסקרנות המדעית שלי, במחקר ופיתוח בהייטק".
כאשר חזר דולב ארצה הוא עבד כמדען נתונים בכמה חברות סטארט-אפ, שימש כסטטיסטיקאי ראשי ומדען נתונים בכיר בוויקס וניהל קבוצת פיתוח בתחום ה-NLP כ-Chief Science Officer, עד שהגיע לתפקידו הנוכחי בו הוא מוביל כחוקר בכיר את תחום הניבויים האנליטיים ב-Gong - החברה שפיתחה פלטפורמה המקליטה, מתמללת ומנתחת שיחות מכירה כדי לאפשר לארגונים לקבל החלטות על סמך הנתונים. בין התפקידים השונים בהייטק השלים פוסט-דוקטורט בקידוד עצבי חישובי של הרשתית במכון ויצמן.
"במדע יש משהו טהור שחותר לפענח תופעות ולהעשיר את הידע האנושי, ללא תמורה כספית. זה עולם קסום שמרתק אותי גם כיום. עם זאת, החלטתי לעבור לתעשייה ולממש שיטות ותפיסות מדעיות בסביבה ששואפת להפוך רעיונות למציאות ולהשפיע לטובה על חיינו כולנו", הוא אומר. "נפש המדען תמיד נוכחת אצלי, במיוחד בעולם הבינה המלאכותית בהייטק".
אם לא היה בוחר בהייטק, האופציות התעסוקתיות של דולב מלבד האקדמיה היו להתמקד בתחום ההוראה, להיות עובד מדינה בתחום ניתוח מידע, להיות מדען בחברות שמחפשות חדשנות כמו חברות מזון או כל מקצוע שדורש סטטיסטיקה ואלגוריתמיקה. הוא לא מרגיש שוויתר על חלום של מחקר או הגשמה אישית. "להפך, אני עובד בעולמות של בינה מלאכותית. הידע והניסיון הרבים שלי באים לידי הגשמה במחקר ובפיתוח של רשתות נורונליות מלאכותיות", הוא אומר.
בתעשיית ההייטק דוקטורט יכול להוות יתרון, אבל יש גם חסרונות לעובדים שכל ניסיונם מגיע מהאקדמיה. מצד אחד יש ביקוש בתעשייה לבעלי PhD, ואפילו יש משרות שפתוחות רק להם; מצד שני רוב התפקידים הם תפקידי מחקר לייצור שבהם צריך לעבוד עם דד-ליינים של שחרורי גרסה, ושם יכול להיות חיסרון לבוגרי תואר שלישי. זאת מכיוון שלפעמים יש פער בין קצב המחקר שהם מורגלים אליו מהאקדמיה לבין הקצב שנדרש בתעשייה.
"התחומים הכי חמים כיום הם כל עולמות ה-AI, דיפ לרנינג, NLP, דאטה סיינס, ואם יש גם ידע בפייתון זה כמובן יתרון. בתחומים האלה יש עלייה במספר המשרות הפתוחות ובשכר, כאשר כרגע יש לנו 200 משרות אלגוריתמיקה, מתוכן 10% פתוחות רק לבעלי תואר שלישי ו-20% לבעלי תואר שני ומעלה", אומרת מעין טל, Technical Recruiter בחברת ההשמה גוטפרינדס (Gotfriends). לדבריה, כמעט בלתי אפשרי להשתלב היום בעולם האלגוריתמים בלי תואר שני, וגם אז דרושות ארבע שנות ניסיון בתעשייה. לבעלי תואר ראשון נדרשות שמונה שנות ניסיון בתעשייה לפחות.
המוסדות האקדמיים הנחשבים יותר בעיני המעסיקים הם הטכניון, מכון ויצמן ואוניברסיטת תל אביב, כאשר ממוצע הציונים בלימודים ומקצוע הלימוד משפיעים גם הם על השכר. "מדעי המוח נמצאים ברף התחתון, וככל שמדובר במקצועות יותר חישוביים כמו מתמטיקה - הביקוש והשכר עולים", היא אומרת. טווחי השכר נעים בין 25 אלף שקל בחודש למשרה התחלתית (ללא ניסיון) ועד 50 אלף שקל בחודש למשרה התחלתית כשמדובר ב"סופר-סטארים", למשל כאלה שעשו פוסט-דוקטורט ב-MIT. "אם מסכלים על משרות בהן התואר השלישי הוא דרישת סף, אז כמובן שזה מתומחר בשכר, אבל כאשר מדובר במשרות שמיועדות לבעלי תואר שני ומעלה – אין לדוקטורט השפעה על השכר", אומרת טל.
באקדמיה אין לקוחות שרוצים לראות תוצרים
לשירה מינץ, דירקטורית בכירה, דאטה סיינס בביוקאץ', העוסקת במניעת הונאות פיננסיות ברשת באמצעות ביומטריקה התנהגותית, יש דוקטורט בביו-אינפורמטיקה ממכון ויצמן. כאשר בחרה לעבוד בתעשייה היא חוותה את הבדלי הקצב בין האקדמיה לבין ההייטק, מה שדרש הסתגלות. "אופי העבודה הוא מאוד שונה. באקדמיה יש קבוצה במעבדה שאת נמצאת בה הרבה מאוד זמן ויש לך יכולת לחקור לעומק. אין לקוחות שדורשים ורוצים לראות את התוצרים עליהם את עובדת. בהייטק לעומת זאת אנחנו חיים בעולם הלקוחות, וצריכים להראות תוצאות בצורה מהירה. זה 'סוויץ'' שצריך לעשות מהר, ועם זאת לשמור על איכות מחקרית, כך שמוצרים שאנחנו מפתחים עומדים בסטנדרטים טכנולוגיים מאוד גבוהים", היא מספרת.
בביוקאץ' היא עובדת שבע שנים, ולפני כן עבדה שלוש שנים בחברת RSA, בה עסקה בעולם תוכן דומה. "כשסיימתי תואר ראשון ושני בביולוגיה ומחשבים, היה לי ברור שאני רוצה לעסוק ולהתנסות גם בתעשייה, ומצד שני גם היה לי חשוב לעשות דוקטורט כדי להתמקצע עוד יותר ולהרגיש שבתור חוקרת אני לומדת ומשכילה כמה שאפשר. במהלך הדוקטורט התבהר לי שאני מעוניינת לחזור לתעשייה. תמיד בער בי החלק המחקרי, אבל לא פחות האספקט האפליקטיבי שלו. שני הוריי אקדמאים, ועולם האקדמיה היה מאוד מוכר לי , אז ההחלטה נעשתה בשלב מאוחר יותר, אבל כן הרגשתי שיש לי נטייה בכל זאת ללכת לתעשייה. זה יכול היה לקרות כי הרגשתי שבתעשייה יש מקום לעולמות תוכן שכן מצריכים מחקר עמוק ועדיין יכולים להועיל ולתרום לעולם ולמדינת ישראל בפרט. עולם התוכן של מניעת הונאות זה משהו שהוא באמת בדמי עכשיו, ואני רואה בו מטרה חשובה", היא אומרת.
כשטליה שרים, Data Scientist בסטארט-אפ DayTwo, העוסק בפיתוח אלגוריתמים לחקר הקשרים בין חיידקים למחלות והתאמת תזונה אישית, התחילה בלימודי מדעי המוח באוניברסיטה העברית, היה לה ברור שתמשיך במסלול אקדמי, אבל ככל שהתקרבה לסיום הדוקטורט היא כבר לא היתה כל כך בטוחה.
לדבריה, "מצד אחד אני מאוד אוהבת מחקר והיה לי מעניין וכיף בדוקטורט, אני לא מתחרטת לרגע שעשיתי דוקטורט. מצד שני החיים האקדמיים לא פשוטים, יש תחרות קשה על תקנים בארץ, זאת הרבה עבודה לבד, קצב ההתקדמות הוא אטי. זה בעיקר מאוד טוטלי, המחקר שלי היה חלק ממני ולא כל כך הצלחתי להפריד בין העבודה לשאר החיים. בשנה האחרונה של הדוקטורט ביקרתי בכמה מעבדות בארצות הברית ששקלתי לטוס אליהן לפוסט-דוקטורט. בסופו של דבר החלטתי לוותר ולקחת שנה הפסקה מהאקדמיה. זה מצחיק, המון זמן המשכתי לקרוא לזה הפסקה ולא הצלחתי אפילו להודות בפני עצמי שאני עוזבת את האקדמיה, כי כשנמצאים בתוך המסגרת הזו זה הדבר היחיד שמכירים, ומקובל לחשוב שזו הדרך הנכונה, אבל היום ברור לי שאין דרך אחת נכונה".
לדאטה סיינס נחשפה שרים כאשר יצאה מהאקדמיה והתחילה לעבוד בחברה שעסקה בתחום של מדעי המוח. "זו היתה נחיתה רכה לתעשייה, ותוך כדי העבודה נחשפתי לתפקידים שונים, ושאלתי אנשים שפגשתי על תחומי העיסוק שלהם. חיפשתי כיוון שגם מעניין אותי וגם אני יכולה להיות טובה בו. כשנחשפתי לתחום של דאטה סיינס הבנתי שלא רק שהוא מרתק, אלא שהרבה מהכישורים שרכשתי באקדמיה רלוונטיים גם לתפקיד הזה. למעשה התפקיד הוא שילוב של כתיבת קוד, מחקר ועבודה עם נתונים, הבנה של סטטיסטיקה ולמידת מכונה. זה תפקיד שיש בו יתרון עצום גם לניסיון מחקרי כי הוא מצריך יכולות אנליטיות, חשיבה ביקורתית, יכולת לפשט דברים מורכבים, להבין אילו שאלות מעניינות, להבין אם משהו נראה לא תקין בנתונים, ויכולת להתמודד עם חוסר ודאות וחידות לא פתורות. זה גם מאוד מספק שאני עובדת על מוצר שדרכו אני משפיעה על חייהם של יוזרים, פעילות החברה מייצרת המון Data ופוטנציאל עצום למחקר", היא אומרת.
בעבודתה הראשונה למדה שרים לכתוב קוד בפייתון, אבל מספרת שהיתה צריכה להשתפר כדי להיכנס לתפקידה הנוכחי, ועשתה זאת בעצמה באמצעות קורסים באינטרנט. "הרבה דוקטורנטים ששוקלים לעבור לתעשייה ומתייעצים איתי חוששים מהנושא של מעבר לעולם תוכן חדש, ושואפים להשתלב בחברה שעוסקת בתחום שמוכר להם. נכון שיש ערך למומחיות בעולם התוכן, אבל מהניסיון שלי זה לא הדבר החשוב ביותר. בסופו של דבר העבודה היום-יומית והכלים דומים כשעוסקים במגוון תחומים. מבחינת עניין, הרבה פעמים אפשר למצוא עניין גם בעולמות תוכן חדשים, ומה שחשוב הוא שהשאלה תהיה מעניינת".
באקדמיה לא מחלקים אופציות
גם דניאל זנד, חוקר בכיר בסטארט-אפ Eleos Health, הוא בעל דוקטורט במדעי המוח. עבורו, השיקולים העיקריים במעבר מהאקדמיה לעבודה בסטארט-אפ היו מקצועיים וכלכליים.
לדבריו, "באקדמיה, לעומת התעשייה, בוחרים במסלול מחקר מסוים וחוקרים אותו לעומק. לא פשוט במהלך השנים לזוז מהנישה הזו. מנגד, בתעשייה הנישה רחבה יותר, וניתן לזוז עם הדינמיות והשינויים בשוק. עבורי, השינויים בתעשייה מייצרים עניין ומעוררים סקרנות. כמו כן היכולת של התעשייה לאסוף יחסית בקלות ביג דאטה מאפשרת לפתח כלים וליישם בשטח פיתוחים אפליקטיביים במהירות. למשל אצלנו בחברה מאז שהתחילה הקורונה הרבה מהטיפולים הפסיכולוגיים עברו לזום, וזה איפשר לנו לפתח כלים חשובים שיכולים לעזור לפסיכולוגים". לגבי הפן הכלכלי הוא אומר: "בשנים האחרונות הפוטנציאל התעסוקתי בסטארט-אפים הוא טוב מאוד, ויש גם מרכיבי שכר שאין באקדמיה כמו אופציות. תמיד ניתן לחלום שיום אחד החברה תגיע לסקייל גדול ונצא להנפקה או אקזיט".
הבחירה בתעשייה על פני האקדמיה מבחינתו היא לא ויתור, אבל כן יש יתרונות באקדמיה שעליהם ויתר. "באקדמיה יש את היתרון הגדול שאתה חוקר תחום שאתה בחרת לחקור. בתעשייה אתה חוקר את מה שמבקשים ממך לחקור. המצב האידאלי הוא שיבקשו ממך לחקור בתעשייה תחומים שמעניינים אותך. חוקרים שחושבים על שינוי, רצוי שיבחנו אם מקום העבודה יכול לספק להם את הצורך בעניין שלהם".
אורי כץ, דוקטור בכלכלה ומדען נתונים בארניקס (Earnix), יוניקורן הפינטק, הגיע לחברה לפני פחות משנתיים. את המעבר לתעשייה מהאקדמיה עשה עם חזרתו ארצה מפוסט-דוקטורט בארצות הברית, כאשר לפני כן עבד במכון מחקר וכתב מחקרי מדיניות על כלכלת ישראל.
"בעשר השנים האחרונות ישנה עלייה אדירה של תחום הדאטה סיינס בתעשיית ההייטק, וכיום כמעט ולא קיים תחום שלא מערב מודלים סטטיסטיים מורכבים. בתעשייה יש צורך גובר באנשים ואקדמאים שצברו ניסיון במחקר של בסיסי נתונים גדולים ושימוש בסטטיסטיקות, למידת מכונה ובינה מלאכותית. אפשר לראות תנועה מסיבית של אקדמאים מתחומי הכלכלה, ביולוגיה, סוציולוגיה, פיזיקה ועוד, שעוברים מהאקדמיה להייטק במהלך הדוקטורט או בסיומו, אבל גם אקדמאים בעלי תארים נמוכים יותר נדרשים בתעשייה", אומר כץ.
לדבריו, לרוב קיימת תפיסה שהאקדמיה מנותקת מהתעשייה, אבל תחומי הדאטה סיינס, למידת מכונה ובינה מלאכותית יחסית חדשים ונמצאים בצמיחה אדירה בתעשייה, שבה אין עדיין פתרונות בסיס מסודרים. לעומת זאת, באקדמיה יש המון מאמרים שמנסים לפתח אלגוריתמים חדשים, ולמי שמגיע מהאקדמיה יש יתרון בהפיכת מחקרים אקדמיים לאלגוריתם שעובד בזמן אמת. בנוסף, הוא אומר, כיום יש חיבור ישיר יותר בין התעשייה לאקדמיה ממה שהיה בעבר. הקשר עובד בשני הכיוונים, ישנה הפריה הדדית וניתן לראות גם פרסומים אקדמיים של אנשים שעובדים בתעשייה.
כץ החליט לעבור לתעשייה כדי להיות בחזית הטכנולוגיה: "עברתי מכיוון שרציתי ללמוד נושאים חדשים, להכיר מקרוב את הטכנולוגיות המתקדמות שיש היום בתחום של למידת מכונה ובינה מלאכותית".
במקביל לעבודתו באקדמיה, עבד כץ בעבר במכוני מחקר, ובתור כלכלן יכול היה לבחור לעבוד במשרד האוצר, בנק ישראל וגופים נוספים במגזר הציבורי. "התחושה שלי היא שהגופים האלו מסורבלים ואטיים יחסית לחברות הייטק. יש בהם פחות הזדמנויות, והם פחות מתאימים לאופי שלי", הוא מסכם.
