בלעדי
דם חדש בשוק קרנות הסל? שני גופים אמריקאיים גדולים בדרך לישראל
שתי החברות, סטייט סטריט ופירסט טראסט, מקדמות רגולציה שתאפשר להן לרשום בבורסת תל אביב קרנות העוקבות אחרי מדדים בינלאומיים. המהלכים ננקטים מתחת לרדאר כדי להימנע ממחאה פוליטית מצד ארגונים המתנגדים לישראל
שני גופי ענק לניהול השקעות בדרך לשוק קרנות הנאמנות בישראל. לכלכליסט נודע כי בחודשים האחרונים שתי החברות האמריקאיות סטייט סטריט (State Street) ופירסט טראסט (First Trust) נערכות לכניסה לשוק קרנות הסל בישראל. סטייט סטריט מנהלת את המותג SPDR בארצות הברית בהיקף של 6.2 טריליון דולר, והיא מקום רביעי בעולם, אחרי פידליטי, בלאקרוק וואנגארד. פירסט טראסט היא חברה קטנה יותר, שמנהלת 340 מיליארד דולר, וסיכויי הכניסה שלה לשוק המקומי, על פי הערכות, נמוכים יותר.
שתי החברות מקדמות הליכים משפטיים ורגולטוריים לקראת רישום קרנות סל (ETF) העוקבות אחרי מדדים בינלאומיים למסחר בבורסה בתל אביב, בדומה למהלך שביצעו בשנים האחרונות בלאקרוק ואינבסקו. כניסתן צפויה להרחיב את התחרות בשוק קרנות הסל המקומי, שבו צברו שתי החברות הזרות הפועלות כיום נכסים בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים.
הרחק מעיני הציבור
שתי החברות מקדמות את כניסתן לישראל הרחק מעיני הציבור, ונמנעות בשלב זה מהכרזה פומבית על המהלך. ברקע עומד, בין היתר, החשש שחשיפת הפעילות המתוכננת בישראל תעורר מחאה מצד ארגונים המתנגדים פוליטית לישראל, ופועלים בארה"ב ובאירופה. עבור גופי השקעות בינלאומיים, החשופים ללחצים ציבוריים ופוליטיים בשווקים רבים, מדובר בשיקול נוסף בדרך לקבלת החלטה על הרחבת פעילותם בישראל.
רישום קרן חוץ למסחר בבורסה המקומית, המכונה "קרן אירית", מחייב עמידה בדרישות רגולטוריות, עבודה מול רשות ני"ע והסדרת הפעילות התפעולית בישראל. עבור חברות אמריקאיות גדולות, מדובר בתהליך שעשוי להימשך שנים ולדרוש השקעה של מיליוני שקלים, עוד לפני רישום למסחר של הקרן הראשונה. המודל שאותו מבקשות כעת שתי החברות לאמץ כבר הוכיח את עצמו בישראל עם 40 קרנות שונות שמנהלות יותר מ־30 מיליארד שקל.
בלאקרוק הייתה הראשונה שנכנסה לשוק, באוגוסט 2019, כאשר רשמה למסחר בתל אביב קרנות חוץ תחת המותג איישרס (Ishares). היום קרנות איישרס מנהלות כ־20 מיליארד שקל. בלאקרוק הוא הגוף הגדול ביותר לניהול קרנות סל בארה"ב, בהיקף 4.6 טריליון דולר.
בפברואר 2022 הצטרפה אליה אינבסקו, שרשמה קרנות סל איריות למסחר בבורסה המקומית. גם במקרה שלה מדובר במוצרים שנסחרים במקביל בבורסות אירופיות, ובהן לונדון ופרנקפורט. אינבסקו היא המותג הרביעי בגודלו בארצות הברית בתחום ניהול קרנות הסל, עם כמעט טריליון דולר. אינבסקו מנהלת 10 מיליארד שקל בקרנות סל בישראל. אצל שני הגופים קרן הסל הגדולה ביותר היא קרן העוקבת אחרי מדד המניות האמריקאי S&P500.
במקרה ששני הגופים החדשים ייכנסו לשוק הישראלי, הם יהוו תחרות משמעותית עבור שוק קרנות הסל כאן, שהוא ממנועי הצמיחה העיקריים של בתי ההשקעות המקומיים. נכון להיום, ענף קרנות הנאמנות מנהל 857 מיליארד שקל, והוא הענף העיקרי לחיסכון לטווח בינוני וקצר של החוסך הישראלי. תחום קרנות הסל מנהל 222.4 מיליארד שקל. לגופים הזרים יהיה אסור להציג קרנות ישראליות. התחרות החדשה עשויה להפעיל לחץ נוסף על דמי הניהול של הקרנות המקומיות והזרות כאחד. זאת מאחר שהקרנות האיריות מאופיינות בדמי ניהול נמוכים של עד 0.1% בשנה.
קרנות סל (ETF) הן קרנות השקעה הנסחרות בבורסה בדומה למניות, ומאפשרות למשקיעים להיחשף למגוון רחב של ניירות ערך באמצעות רכישת נייר ערך אחד. הקרנות הזרות שעשו "עלייה" נסחרות בשוק ההון המקומי, אולם התנאים שלהן דומים לתנאים שבהם הקרנות נסחרות באירופה ובארה"ב. מרבית קרנות הסל עוקבות אחרי מדדים כמו S&P 500 או נאסד"ק 100, ומאפשרות השקעה במאות חברות במקביל, ללא צורך ברכישת מניותיהן בנפרד. בניגוד לקרנות נאמנות מחקות רגילות, קרנות הסל נסחרות לאורך יום המסחר, ומחירן משתנה בהתאם לביקוש ולהיצע. היתרונות המרכזיים שלהן הם פיזור השקעות, נזילות ודמי ניהול נמוכים יחסית. לצד זאת, הקרנות חשופות לתנודות במדדים, ולעיתים גם לשינויים בשערי המטבע. קרנות הסל עשויות להחזיק בנכסי המדד ישירות או לעקוב אחריו באמצעות מכשירים פיננסיים. הרוכשים העיקריים הם הציבור, ולא המוסדיים שמעדיפים רכישת קרנות סל בחו"ל.
אחד הגורמים המרכזיים שמושכים את מנהלי קרנות הסל הבינלאומיים לישראל הוא הגידול המהיר במספר המשקיעים הפרטיים (ריטייל) הפועלים בשוק ההון. לפי נתונים שהציג יו"ר רשות ני"ע, ספי זינגר, בשנים האחרונות נפתחו בישראל 400 אלף חשבונות מסחר חדשים. המשקיעים הפרטיים הם גם קהל היעד המרכזי של קרנות החוץ: לפי אינבסקו, עד 75% מהפעילות בקרנותיה הנסחרות בתל אביב מגיעים ממשקיעים פרטיים, ולא מגופים מוסדיים, שיכולים ממילא לרכוש קרנות סל ישירות בבורסות בחו"ל.
עבור ענקיות השקעה כמו סטייט סטריט, מדובר בשוק שצומח במהירות ומאפשר להן להגיע לציבור משקיעים רחב באמצעות רישום למסחר של קרנות קיימות, ללא צורך בהקמת מוצרים ייעודיים לישראל. צמיחת המשקיעים העצמאיים, לצד הביקוש הגובר להשקעה במדדים בינלאומיים, הופכת את השוק הישראלי לאטרקטיבי יותר עבור מנהלי הקרנות הזרים.
"בוחנים כל העת הזדמנויות"
כך או כך זו לא תהיה פעילות ההשקעה הראשונה של סטייט סטריט בישראל. לענקית האמריקאית יש שיתוף פעולה בתחום ההשקעות בפוליסות החיסכון עם כלל ביטוח. ב־2024 השיקו שני הגופים פוליסה משותפת שאמורה להעניק למשקיעים חשיפה מתוחכמת לשווקים בחו"ל בשלושה מסלולים שונים, כללי, מניות ואג"ח. אך בשלב הראשון סטייט סטריט צפויה להשיק בעיקר קרנות עוקבות על מדדים מרכזיים כמו הגופים הקיימים בשוק, בלאקרוק ואינבסקו.
מסטייט סטריט אינבסטמנט מנג'מנט נמסר בתגובה: "אנו בוחנים כל העת הזדמנויות להציע את הקרנות שלנו באזורים השונים שבהם אנו פועלים, לרבות ישראל". מפירסט טראסט לא נמסרה תגובה.
