הסטארטאפים המבטיחים
2026 - שנת ההמראה של הקוונטום
המרוץ הגלובלי להפיכת המחשבים הקוונטיים מחלום למציאות מתלהט ותעשיית ההייטק הישראלית נחושה לא לפספס עוד מהפכה טכנולוגית. עשרות סטארט־אפים חדשים, גיוסים של מאות מיליוני דולרים וחזרה של חוקרים מובילים מהעולם אל האקו־סיסטם המקומי, מספקים קוונטום של נחמה (ותקווה)
"רגע ה־ChatGPT" — הפריצה הגדולה לעולם — עדיין לא זרח על תחום המחשוב הקוונטי, אבל 2026 מסתמנת כשנה שבה המהפכה הטכנולוגית הבאה תעבור מפסים תיאורטיים לעסקיים. זה עדיין לא אומר שמחשבים קוונטיים הופכים למסחריים, אבל אם 2025 היתה שנת הציפיות הגבוהות מהתחום, הרי שהשנה הנוכחית מסתמנת כזו שבה עוברים להנחת התשתיות. מעתה המיקוד יעבור לניסיון לפצח כיצד לבנות מחשבים ומערכות הפעלה שיהפכו את הקוונטום לחלק בלתי נפרד מכל דאטה סנטר. במלים אחרות: השאלה אם המהפכה הקוונטית עומדת להתרחש או לא כבר נענתה. הדיון הוא לגבי השאלה מתי זה כבר יקרה.
האופטימיים מעריכים שבתוך שנתיים־שלוש מהיום כבר יהיה שימוש נרחב למדי במחשבים קוונטיים; הפסימיים יותר מדברים על חמש שנים. כך או כך, אחרי קרוב לשלושה עשורים של דיבורים על פריצת הדרך שתביא לפתרונן של רבות מהבעיות המדעיות המורכבות ביותר שמעסיקות את האנושות, מדובר בטווח קצר מאוד.
מחשבים קוונטיים שונים מהמחשבים הרגילים שאנחנו מכירים, מכיוון שהם לא מתבססים על ביטים כיחידת המידע הבסיסית שלהם, אלא על קיוביטים. מדובר ביחידות מידע מורכבות שלא מקבלות ערך של 1 או 0 כמו הביט הרגיל, אלא יכולות להיות בשני הערכים בו־זמנית. תופעה זו נקראת סופרפוזיציה והיא המפתח ליכולת החישוב האדירה של המחשב הקוונטי, שלא צריך להמתין לחישוב כל שילוב אפשרי של הביטים, אלא לעבד מספר עצום של אפשרויות בו־זמנית.
היכולת הזו תאפשר למחשבים קוונטיים לספק מענה על בעיות שעד היום נחשבו בלתי פתירות, מכיוון שגם למחשבים הסטנדרטיים החזקים ביותר שקיימים היה נדרש זמן עיבוד אסטרונומי כדי לפתור אותן. בטווח הנראה לעין, הסקטורים העיקריים שיאמצו את השימוש במחשבים הללו, לצד גופים אקדמיים וממשלות שכבר עתה משתמשים בהם, יהיו תעשיית פיתוח התרופות, הפיננסים והכימיקלים. יבמ כבר הכריזה על 2026 כ"שנת ההכרעה", עם חשיפת מעבד חדש והבטחה שהשנה המחשבים הקוונטיים שלה יתחילו לפתור בעיות מדעיות שלא ניתנות לפתרון במחשב־על רגיל. גוגל מצדה הכריזה על פריצת דרך בסוגיית תיקון השגיאות — אחד המחסומים הטכנולוגיים המרכזיים שמכבידים על המחשוב הקוונטי שממשיך לסבול מבעיית עקביות: קושי לספק שוב ושוב את אותה התשובה לחישוב מסוים.
השנה שבה הכסף מתחיל לזרום לתעשייה
אבל ההתפתחות החשובה יותר שחלה בתחום השנה היא דווקא פיננסית ולא טכנולוגית. ככל שרגע האמת של פריצת הטכנולוגיה המיוחלת נראה יותר ברור באופק, כך זורם אל תעשיית הקוונטים יותר כסף, ו־2026 מסתמנת כשנת המפגש הגדול עם הכסף הגדול של המשקיעים בוול סטריט. ההערכות מדברות על כך שלפחות 10 חברות קוונטים יונפקו בבורסה ניו יורק בשנה הקרובה, והמספר הזה עוד יכול לגדול. את יריית הפתיחה המשמעותית אמורה לספק Quantinuum האמריקאית, שצפויה להנפיק לפי שווי של 15–20 מיליארד דולר בחודשים הקרובים. אם תצליח, זו תהיה הנפקת חברת הקוונטום הגדולה בהיסטוריה, שתסמן את המעבר משוק צדדי של סטארט־אפים קטנים יחסית לכזה שמבוסס על שחקניות בגודל משמעותי, שיכולות לעניין גם גופים מוסדיים ולא רק משקיעים ספקולטיביים.
הנפקות גדולות סוללות את הדרך לנדבך מרכזי נוסף של פעילות עסקית: מיזוגים ורכישות. גם בתחום זה נורתה בינואר 2026 יריית פתיחה שהפתיעה אפילו את האופטימיסטים שבאסכולה הקוונטית, כשחברת IonQ רכשה את יצרנית השבבים האמריקאית SkyWater Technology ב־1.8 מיליארד דולר. זו היתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה חברה, שכל עיסוקה הוא מחשוב קוונטי, הופכת ליצרנית שבבים ומשתחררת מתלותה בספקים חיצוניים. IonQ היתה גם חברת הקוונטים הראשונה שהונפקה בוול סטריט באמצעות ספאק, וכיום היא נסחרת לפי שווי של 10 מיליארד דולר.
בנוסף ל־IonQ ישנן עוד כמה חברות מהתחום שנמצאות בהליכי הנפקה באמצעות מיזוג עם ספאק, מעין שלד בורסאי ללא פעילות שמכניס לתוכו את חברת הטכנולוגיה. בשנה שעברה כבר היו כמה הנפקות כאלה, וגם השחקניות הישראליות בשוק הזה קיבלו הצעות מפתות, אך עד כה כולן סירבו. ייתכן שהסירובים נובעים מכך שהרפתקאות הספאק של בועת 2021 הסתיימו בחלקן הגדול במפח נפש, עם קריסה חדה בשווי ונזילות אפסית שהקשו על חברות להתאושש.
גם בשוק הפרטי ניכרת השנה התעוררות, עם גיוסים שהולכים וגדלים לחברות סטארט־אפ חדשות בתחום: תעשיית המחשוב הקוונטי סיימה את 2025 עם גיוסים של 10 מיליארד דולר בחברות הפרטיות והציבוריות. עדיין לא מדובר בסכומי עתק כמו בענפי הייטק אחרים כגון AI או סייבר, אבל בהתחשב בעובדה שלרוב החברות בתחום — גם הגדולות ביותר — עדיין אין הכנסות משמעויות או אפילו הכנסות בכלל, מדובר בסכומים גבוהים. בינתיים, המחשבים הקוונטיים נמכרים בעיקר לגופים ממשלתיים והיקף המכירות המצרפי הסתכם ב־1.5 מיליארד דולר בלבד ב־2025. לסכומים אלה מתווספת כמובן השקעות ממשלתיות בתחום של עוד עשרות מיליארדי דולרים בשנים האחרונות.
ההייטק הישראלי לא מתכוון לפספס את המהפכה
בעוד שתעשיית ההייטק המקומית החמיצה את הפריצה הגדולה ב־AI — החמצה שהובילה לכך שאף אחת מהשחקניות הגדולות בתחום מודלי השפה הגדולים (LLM) אינה ישראלית — נראה שלחברות ישראליות יש בהחלט סיכוי להתברג לצמרת המהפכה הנוכחית. ההשקעות הממשלתיות בתחום הקוונטי רחוקות מלהתחרות באלו של שלוש השחקניות המובילות בו — ארצות הברית, סין והאיחוד האירופי — אך בזכות האקדמיה הישראלית ישראל עדיין על המפה.
בארץ פועלות היום כ־30 חברות קוונטים שעוסקות בקטגוריות שונות: מבניית מחשב קוונטי מלא כמו במקרה של קוונטום ארט, קוונטום סורס, ו־Q Factor, עד קוונטום משינס וקדמה, שבונות מערכת הפעלה ותוכנה למחשבי העתיד. בשוליים מתחילות לקום גם חברות סייבר שיתמודדו עם העידן הקוונטי, שבו מחשבים מהירים במיוחד יוכלו לפצח הן את הגנות הסייבר הקיימות והן את הצפנות ארנקי הקריפטו.
ישראל מדורגת כיום במקום החמישי בעולם במונחי השקעה כספית בחברות קוונטים, ובמקום השביעי במדד החדשנות והאקו־סיסטם שמשקף את עומק הידע האקדמי ואת ההשקעות בתחום. ב־2024 ישראל היתה מדורגת במקום התשיעי במדד זה. הזינוק נובע מהקמתן של חברות סטארט־אפ חדשות שיצאו בעיקר ממכון ויצמן ומהטכניון, וגם מגיוס של יותר מחצי מיליארד דולר לשלוש חברות מהתחום בשנה שעברה: קוונטום ארט, קוונטום סורס וקלאסיק. בנוסף לכך, ישראל מובילה בשיעור חברות הסטארט־אפ שפועלות בתחום הקוונטי מתוך כלל חברות הסטארט־אפ החדשות שמוקמות בה: 1 מכל 300. זאת, בהשוואה לארצות הברית שבה היחס עומד על חברת קווטים אחת לכל אלפיים חברות סטארט־אפ שמוקמות בה.
ואם היינו צריכים עוד אינדיקציה לכך שתחום הקוונטים בישראל רותח, בשנה האחרונה החלה לפעול פה קרן ההון הייעודית Q Beat, שמשקיעה במיזמים הקשורים למחשוב קוונטי, וניכר שלא מעט אקדמאים ישראלים בכירים שפעלו בשנים האחרונות באוניברסיטאות יוקרתיות בחו"ל חוזרים לארץ כדי להשתלב בחברות החדשות. אין בכך כדי להבטיח שישראל לא תפספס את המהפכה, כפי שקרה בתחום ה־AI, אבל אפשר בהחלט לראות בכך סימן אופטימי לבאות.
