סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
מימין מנכ"ל ביוקאץ' גדי מזור ומייסד שותף בטראקס יואל בר אל
מנכ"ל ביוקאץ' גדי מזור ומייסד שותף בטראקס יואל בר אל (צילומים: עמית שעל, שאול גולן)

מתעוררים מהחלום
מחזיקים מעמד, בקושי: החגיגות התחלפו במלחמה על שמירת מעמד היוניקורן

הבטחה להכנסות עתידיות כבר לא מתחזקות את מעמד היוניקורנים. עליות הריבית והמיתון בענף שלחו את המשקיעים לחפש הכנסות ואת החברות להתייעל ולפטר

"אני מאמין בצמיחה האגרסיבית של החברה. נכפיל ונשלש את כוח האדם בחברה", זה היה רוח הציטוטים של כמעט כל יוניקורן שגייס כסף באותה העת - צמיחה אגרסיבית וגיוס מסיבי של עובדים. את הגיוס המסיבי ביצעו מרבית החברות על הצד הטוב ביותר וגייסו עובדים כמעט מכל הבא ליד, גם מתוך אמונה שאולי יצטרכו אותם בעתיד וגם כדי להראות למשקיעי החברה שהם אכן פועלים במרץ לעמוד ביעד הצמיחה האגרסיבי. יעד זה נתקל ב־2022 בקיר בלתי עביר כמעט והוא הריבית והמיתון.
עד 2022 לכל יוניקורן היתה אמונה שאם היה קל כל כך לגייס 150-100 מיליון דולר, אין טעם להתעסק בקטנות כמו רווחים ויעילות כלכלית. כולם האמינו שהכסף הקל יימשך לנצח, או לפחות לזמן מספק עד שהן יוכיחו שהן אכן ראויות למעמד. החברות החכמות מבין היוניקורנים אספו כסף רב כי הבינו שזה לא נמשך לנצח. החברות הפחות חכמות או הפחות מקושרות נאלצות לגלות כמה קשה כיום לגייס כאשר אתה יוניקורן.
רבות מחברות היוניקורן הרוויחו את המעמד ברעיון מקורי ופורץ דרך ויישום מוצלח של הרעיון שדרש הרבה שעות של עבודה ומשקיעים מוצלחים. אבל בהרבה חברות יוניקורן התגלתה תאוות בצע של משקיעים ולעתים גם תאוות בצע של יזמים שהתבטאה במכירות של מניות בשלב מוקדם מאוד של החברה. כעת, כשנתיים בממוצע לאחר שהרוויחו את המעמד הנכסף של שווי של מיליארד דולר, וחלקם אפילו הרבה יותר מזה, הם נאלצים לעשות הרבה כדי לא רק לשמור על המעמד, אלא לשרוד בכלל.
כדי להשיג את המעמד של יוניקורן אי שם ב־2021, מרבית החברות כמעט לא הציגו נתונים כלכליים מדידים אלא נתוני צמיחה עתידיים שהתבססו לעתים רבות על תחזיות אופטימיות מדי של יזמים או הערכות כלליות על השוק שבו הן נמצאות. עם פרוץ המשבר, המילה צמיחה מהירה הפכה להיות כמעט מילה גסה והמילים שרידות, מזומן ורווחיות הפכו להיות הגביע הקדוש. זו היתה מכה קשה עבור כל היוניקורנים. לחלקן זה הפך להיות האות להתחיל לפטר עובדים במרץ כי הכנסות החברה לא היו קרובות לשווי החברה.
מבט אל הרשימה מגלה שחלק מהיוניקורן הרוויחו או קיבלו את המעמד במהירות שיא ויש כאלה שלקח להם שנים רבות של צמיחה, שינויים אסטרטגיים, החלפת הנהלה ועוד. חברה בולטת מהסוג השני היא חברת ביוקאץ' אשר הוקמה ב־2011 על ידי אבי תורג'מן ובני רוזנבאום ז"ל. מאז עברה החברה גלגולים לא מעטים עד שערב פרוץ המלחמה בעסקת סקנדרי של כ־70 מיליון דולר זכתה חברת הסייבר בשווי של מיליארד דולר.
לשם השוואה, דוגמה לחברה מהסוג הראשון היא Noname security, אשר הגיעה לשווי של יוניקורן בסוף 2021, כשנתיים לאחר הקמתה, ושהכנסותיה בעת הגיוס ב־2021 עמדו על מיליוני דולרים בודדים. שתי החברות מדגימות בצורה הטובה ביותר את הקיצוניות של העולם, כאשר ביוקאץ' קיבלה את המעמד כעת כאשר לרוכשים ברור כמה היא מכניסה ולאן היא הולכת, ואילו ההשקעה בחברת Noname security היתה השקעת בועה לחלוטין שנסמכה על התקווה שהשוק לא ייעצר לפתע.
חברה אשר גם היא המריאה לגובה רב ונאלצה לנחות על קרקע המציאות היא חברת טראקס. באפריל 2021 החברה שפיתחה פתרונות ראייה ממוחשבת ועיבוד נתונים לעולם הקמעונאות גייסה 640 מיליון דולר לפי שווי של 2.2 מיליארד דולר. זה היה הגיוס הכי גדול מאז ומעולם בתעשיית ההייטק המקומית. החברה שקמה ב־2010 גילתה ב־2022 שכל הכסף שגייסה אינו מספיק והחלה במהלכי פיטורים נמרצים שבמהלכם נפרדו ממאות עובדים. החברה שחיה באופוריה של 2021 נקלעה למציאות קשה שבה היא צריכה להראות יציבות כלכלית אמיתית עם מצבת כח אדם ריאלית להכנסותיה.