סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
פלייטיקה חברת משחקים הרצליה פיתוח
משרדי פלייטיקה בהרצליה. המניה איבדה כשני שלישים מערכה בשלוש שנים (צילום: אפי שמייח)
בלעדי

העסקה היתה טובה מדי: פלייטיקה במו"מ למכור את סופרפליי לטנסנט הסינית

חברת הגיימינג הישראלית במגעים למכירת חברת משחקי הקז'ואל לפי שווי של 1—1.5 מיליארד דולר. פלייטיקה שילמה 690 מיליון דולר עבור סופרפליי ב־2024, והתחייבה לשלם עוד 1.25 מיליארד דולר כתלות בתוצאות החברה, שעקפו את היעדים. התוצאה: פלייטיקה הזהירה שהמזומנים לא יספיקו, ביטלה דיבידנד והחלה לבחון "חלופות אסטרטגיות"

שלושה חודשים לאחר שהודיעה כי היא בוחנת חלופות אסטרטגיות לפעילותה, פלייטיקה מנהלת מגעים למכירת הנכס המשמעותי ביותר שלה. לכלכליסט נודע כי חברת משחקי המובייל מנהלת מגעים למכירת חברת סופרפליי (SuperPlay) הישראלית לענקית הגיימינג הסינית טנסנט (Tencent), לפי שווי של 1—1.5 מיליארד דולר.
מאחורי העסקה המסתמנת עומד פרדוקס: דווקא ההצלחה הגדולה של סופרפליי הפכה לנטל פיננסי עבור פלייטיקה. החברה רכשה את סופרפליי בנובמבר 2024 ממייסדיה, אייל נצר וגלעד אלמוג, שניהם יוצאי פלייטיקה, תמורת 690 מיליון דולר במזומן, לצד מנגנון תמורה עתידית (Earn-Out) של עד 1.25 מיליארד דולר, המבוסס על ביצועי החברה בשנים 2025–2027. במסגרת המנגנון, בסוף כל שנה נבחנים יעדי הביצועים של סופרפליי, בעיקר ההכנסות, ובהתאם להם מתעדכן הסכום שפלייטיקה מחויבת לשלם למייסדים. ככל שסופרפליי ממשיכה לצמוח, כך גדל גם היקף ההתחייבות של פלייטיקה.

האומדן מתעדכן כלפי מעלה

אלא שהצמיחה הייתה מהירה בהרבה מהתחזיות. סופרפליי סיימה את 2025 עם הכנסות של 573 מיליון דולר, כ־67% מעל רף הבסיס שנקבע למנגנון התשלומים. בהתאם לכך העלתה פלייטיקה בדו"חותיה לשנת 2025 את אומדן התשלום העתידי למייסדים ל־734 מיליון דולר נוספים. בדו"חות הרבעון הראשון של 2026 עודכנה ההערכה פעם נוספת ל־829 מיליון דולר, ובתעשייה מעריכים כי הסכום עשוי להמשיך לגדול אם קצב הצמיחה יישמר. אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים היה משחק סוליטר חדש שהשיקה סופרפליי בשיתוף דיסני, אשר מייצר, לפי הערכות בענף, הכנסות שנתיות של כ־300 מיליון דולר.
לפי ההערכות, המחיר שתשלם טנסנט עבור סופרפליי, ככל שהעסקה תצא לפועל, אינו כולל את ההתחייבויות העתידיות. הרוכשת צפויה ליטול על עצמה את התשלומים למייסדים, ובכך לשחרר את פלייטיקה מהתחייבות שעשויה להגיע למאות מיליוני דולרים נוספים ולשפר משמעותית את מאזנה.
רכישת סופרפליי סימלה עבור פלייטיקה שינוי אסטרטגי: מעבר הדרגתי מתחום הקזינו החברתי, שבו פועלת החברה מאז הקמתה, אל שוק משחקי הקז'ואל הצומח, המאופיין בקהל יעד רחב יותר ובקצבי צמיחה גבוהים יותר. כעת, פחות משנתיים לאחר הרכישה, החברה עשויה להיפרד דווקא מהמנוע המרכזי של אסטרטגיית הצמיחה שלה.
מאחורי המהלך עומדים גם שיקולי מאזן. פלייטיקה צפויה לפרוע בשנים 2028–2029 חוב של כ־2.3 מיליארד דולר. חלק מהחוב גויס בתקופת הריבית האפסית, ומחזורו בשנים הקרובות צפוי להתבצע בריבית גבוהה משמעותית, מה שעלול להגדיל את הוצאות המימון שלה בעשרות מיליוני דולרים בכל רבעון.
גם מבחינה חשבונאית הפכה סופרפליי לנטל. המזומנים שהפעילות מייצרת, הכנסות של 573 מיליון דולר ב־2025, נכללים בתזרים מפעילות שוטפת, אולם התשלומים למייסדים מסווגים כתזרים מפעילות השקעה. נוסף על כך, כל עדכון באומדן ההתחייבות נרשם כהוצאה בדו"ח הרווח וההפסד ופוגע ברווח הנקי, אף שהוא מנוטרל מחישוב ה־EBITDA. כך, ברבעון הרביעי של 2025 רשמה פלייטיקה הפסד של כ־309 מיליון דולר, בעיקר בעקבות העדכון החשבונאי של התחייבויות הרכישה. החברה אף הזהירה כי ייתכן שתזרים המזומנים והנזילות שברשותה לא יספיקו למימון מלוא התשלומים למייסדי סופרפליי, במיוחד אם לא תצליח למחזר את מסגרת האשראי המרכזית שלה עד 2027. בעקבות זאת ביטלה החברה השנה את חלוקת הדיבידנד, והסבירה כי היא מבקשת לשמור על גמישות פיננסית הן לצורך התשלומים והן לצורך ניצול הזדמנויות עסקיות.
במקביל ממשיכים משחקי הליבה הוותיקים של פלייטיקה להיחלש. החברה הפסיקה לפרסם את הכנסות סלוטומניה, שהיה במשך שנים מנוע הרווח המרכזי שלה. גם בינגו בליץ הציג ברבעון הראשון של 2026 ירידה של 3% לעומת הרבעון הקודם ושל 5.5% לעומת הרבעון המקביל, להכנסות של 154 מיליון דולר. למרות זאת, פלייטיקה, שמנוהלת בידי המייסד רוברט אנטוקול, הציגה ברבעון הראשון הכנסות של 745 מיליון דולר, עלייה של 10% לעומת התקופה המקבילה, והעלתה את תחזית ההכנסות שלה ל־2026 לטווח של 2.75–2.85 מיליארד דולר, לעומת תחזית קודמת של 2.7–2.8 מיליארד דולר. תחזית ה־EBITDA עודכנה ל־750–770 מיליון דולר, לעומת 730–770 מיליון דולר קודם לכן.
מניית פלייטיקה איבדה כשני שלישים מערכה בשלוש השנים האחרונות. מתחילת השנה עלתה המניה בכ־1.5%, והחברה נסחרת לפי שווי של כ־1.5 מיליארד דולר, כ־80% מתחת לשיא שאליו הגיעה. פלייטיקה נמצאת בשליטת קרן Alpha Frontier Limited, המחזיקה בכ־52% ממניותיה. איש העסקים On Chau מחזיק בכ־21% נוספים, והמנכ"ל והמייסד אנטוקול מחזיק בכ־4.8% מהמניות.
באפריל הודיעה פלייטיקה כי היא בוחנת "חלופות אסטרטגיות" לפעילותה. עוד קודם לכן קיימה הנהלת החברה פגישות עם גופים מאסיה ומהמפרץ בניסיון למצוא פתרון למצוקת המימון הצפויה. מודל הפעילות של פלייטיקה מבוסס על משחקים חינמיים בעלי חסמי כניסה נמוכים ותוחלת חיים קצרה יחסית, ובשנים האחרונות התקשתה להציג צמיחה במספר המשתמשים, מה שהוביל אותה לבחון מהלכים אסטרטגיים.

ההגבלות על משחקי וידאו

טנסנט היא מחברות הטכנולוגיה הגדולות בסין ואחת מחברות האינטרנט בעלות שווי השוק הגבוה בעולם. החברה נוסדה ב־1998 בעיר שנזן על ידי מא חואטנג (פוני מא) ושותפיו, והחלה את דרכה עם שירות המסרים המיידיים QQ, שהיה במשך שנים מהפלטפורמות הפופולריות במדינה. המוצר המזוהה ביותר עם החברה כיום הוא WeChat, שהושק ב־2011 והפך לאחת האפליקציות המרכזיות בסין. מעבר לשירות מסרים, WeChat משמשת גם כרשת חברתית, אמצעי תשלום דיגיטלי, פלטפורמה להזמנת שירותים ומוצרים, וכלי המשמש עסקים, גופי ממשל וצרכנים בפעילות היום־יומית. לאפליקציה יותר מ־1.4 מיליארד משתמשים פעילים בחודש, רובם בסין.
טנסנט היא גם חברת משחקי הווידאו הגדולה בעולם במונחי הכנסות. היא מחזיקה בבעלות מלאה עלRiot Games, מפתחת League of Legends ו־Valoran, ובאחזקות משמעותיות בחברות משחקים נוספות, ובהן Epic Games, Supercell ו־Ubisoft. פעילות המשחקים היא אחד ממנועי הרווח המרכזיים של הקבוצה, לצד פרסום דיגיטלי, שירותי ענן, פינטק ובינה מלאכותית.
מלבד פעילותה התפעולית, טנסנט בנתה לאורך השנים גם אחד מתיקי ההשקעות הגדולים בעולם הטכנולוגיה. החברה השקיעה במאות חברות בסין ומחוצה לה, ובהן טסלה וספוטיפיי, אם כי בשנים האחרונות מימשה חלק מהחזקותיה במסגרת שינוי אסטרטגי.
בדומה לענקיות הטכנולוגיה הסיניות האחרות, ובראשן עליבאבא ובייטדאנס, התמודדה טנסנט בשנים האחרונות עם הידוק הרגולציה מצד הממשל הסיני. בין היתר הוטלו מגבלות על פעילות משחקי הווידאו בקרב קטינים, הוחמר הפיקוח בתחום התחרות והגנת המידע, והמדינה הרחיבה את הפיקוח על חברות האינטרנט הגדולות. צעדים אלה פגעו בקצב הצמיחה של החברה והובילו אותה להגדלת המיקוד בשווקים בינלאומיים, בשירותי ענן ובתחומי הבינה המלאכותית.