שיקום בתור הזדמנות לחדשנות: האנרגיות והמשאבים הממשלתיים בדרום ובצפון דורשים תשתית חכמה של קניין רוחני
תקציבים של מיליארדי שקלים, אנרגיות של מילואימניקים ותושבים חוזרים ובעיות רב-ממדיות יוצרים כר פורה לסטארט-אפים. אבל כדי להצליח במציאות המורכבת הזו, צריך לחשוב אחרת על קניין רוחני. "אבל בגלל שיש פרץ של אנרגיות ורצון לחדשנות, חשוב לדעת שאיפה שתסיים לא יהיה איפה שהתחלת, ולכן הקניין הרוחני צריך לשקף את זה", אומר מאיר פנסטר, ראש פעילות המכשור הרפואי במשרדי עורכי הפטנטים "ארליך ופנסטר" מקבוצת ארליך
בעוד ישראל עדיין מתמודדת עם השלכות המלחמה, מתחילה לצוץ תמונה שונה: תקציבים ממשלתיים עצומים זורמים לשיקום הדרום והצפון, יזמים וחוזרי מילואים מלאים אנרגיה מחפשים ערוצי יצירה, ובעיות מורכבות דורשות פתרונות חדשניים. השילוב הזה יוצר כר פורה לחדשנות – אבל גם מציב אתגרים חדשים בתחום הקניין הרוחני.
המדינה משקיעה בשיקום, הישראלים מגיעים עם אנרגיה גבוהה
על פי תוכנית "תקומה" לעוטף עזה (2024-2028), המדינה צפויה להשקיע בשנים הקרובות עשרות מיליארדי שקלים לשיכון, תעסוקה, תשתיות, חינוך ובריאות.
"אחרי חוסר ודאות ועצירה במהלך המלחמה, אנשים חזרו לאחרונה מהמילואים עם אנרגיות גבוהות, על רקע התאוששות במשק", מתאר פנסטר את המציאות החדשה. "מספר לקוחות שהתחלנו לעבוד איתם לאחרונה נפגשו בזמן המלחמה והקימו יוזמות. חלק מההמצאות נובעות מהמלחמה וקשורות לתחום הביטחון, אבל הרעיונות מגיעים גם מעולמות הרפואה והבריאות, למשל. יש אנשים שרואים עליהם שרוצים להוציא את האנרגיות שצברו לטובת שיקום החברה והחקלאות".
חלק מההשקעות הממשלתיות מיועד לפתרון של בעיות ואתגרים ספציפיים. "המדינה משקיעה כסף בנושאים כמו PTSD, למשל, מה שמוביל לעלייה בפעילות של סטארטאפים בתחום", מציין פנסטר. "המדינה משקיעה כסף בשיקום של עוטף עזה ויוזמת שם עיר של חקלאות עתידנית, למשל. בצפון, חלק מהדרך שבה המדינה משקמת זה להטמיע ממדים של חדשנות כחלק מהשיקום. המדינה שואפת לנצל את ההזדמנות של בנייה מחדש בשביל להטמיע חדשנות בפריפריה – והעם נענה, מה שמהווה כר פורה להמצאות ויצירת קניין רוחני".
בין היתר, רשות החדשנות וגורמים ממשלתיים השיקו יוזמות למרכזי חדשנות בצפון ובנגב בהיקף עשרות מיליוני שקלים, ובתחילת 2025 הוכרז מודל שותפות ציבורית-פרטית של עשרות מיליוני שקלים לעידוד פתיחת סניפים חדשים של חברות היי-טק באזורים פריפריאליים.
2 צפייה בגלריה
מאיר פנסטר, ראש פעילות המכשור הרפואי במשרדי עורכי הפטנטים "ארליך ופנסטר" מקבוצת ארליך
(צילום: אופיר גפקוביץ)
הבעיות רחבות מידי בשביל סטארטאפ בודד: כל אחד פותר רק חלק
המציאות המורכבת של שיקום החברה והמשק מציבה אתגר משמעותי. "כשמסתכלים על בעיות, לא תמיד מבינים את המורכות שמאחוריהן. אי אפשר שתהיה חברה אחת , ודאי לא סטרטאפ, שמטפלת בכל הצרכים של נושא מסוים. הבעיה היא גדולה מידי וכל אחד פותר חלק ממנה", מסביר פנסטר. "למשל, רחפנים בחקלאות, או PTSD, אשר - אלו נושאים שנמצאים תחת כותרת אחת, אבל בכל נושא כזה יש מקום, או בעצם צורך, להמון חברות".
בהתאם לכך, נדרשת חשיבה מחודשת וממוקדת על קניין רוחני. פנסטר מציע שתי שיטות מרכזיות שמתאימות במיוחד למצב הנוכחי בישראל:
לגדר את הנישה
השיטה הראשונה היא גידור נישה ממוקד. "הרעיון הוא לא לנסות להחזיק פטנטים רחבים על כל הפתרון לבעיה הגדולה (למרות שיש להם מקום באסטרטגיה מתוחכמת), אלא להגדיר תת-בעיה מדויקת ולהגן עליה בשכבות שונות שלIP : פטנטים על הליבה של האלגוריתם או המכשיר, סימני מסחר שמחברים את הנישה אליכם, וסודות מסחריים שמאפשרים ביצועים עדיפים", מפרט פנסטר.
הגישה הזו מתאימה במיוחד לסטארט-אפים הפועלים בתחומים הקשורים לשיקום כולל. "כשאתה פותר חלק מצומצם של בעיה גדולה, תקציבי ה-IP מוגבלים, ולכן חייבים לבחור נקודת מינוף שבה ההגנה נותנת מקסימום כוח מיקוח לעומת עלות", הוא מסביר. "השוק לעיתים רואה בכם חוליה בתוך פתרון גדול יותר; גידור הנישה הופך אתכם לרכיב שקשה מאוד להחליף".
עם זאת, חשוב לשמור על טווח פעולה במבט לעתיד. "על רקע פרץ האנרגיות והרצון לחדשנות, חייבים להבין שאיפה שהרעיון מתחיל הוא לא איפה שהוא יסיים", מדגיש פנסטר. "ברגע שאתה מתחיל לטפל באנשים, מגלה שיש להם בעיות יותר גדולות, או שיש תת קבוצה שיכולים לעזור לה יותר עם ההמצאה. או שמגלים שהבעיה שונה ממה שחשבנו אבל הפתרון שלנו יודע לעזור להם. לכן, חייב להתחשב במספר עתידים אפשריים שונים".
יצירת שיתופי פעולה באמצעות קניין רוחני
השיטה הנוספת שפנסטר ממליץ עליה בהתאם למצב הנוכחי, היא יצירת תשתית לשיתוף פעולה באמצעות קניין רוחני. "אם לוקחים את PTSD בתור דוגמה, ראשית, גופים המעורבים בתחום מתייחסים אליה בתור אירוע שמשפיע על כל המשפחה, מה שמרחיב את הצורך במציאת פתרונות. מה שמייחד את התופעה, זה שזו לא מחלה שמטופלת בבית חולים, זו מחלה שמתמודדים איתה בחיי היום יום. זה אומר שהיא נוגעת בהרבה דברים, היא משפיעה ומופיעה בהרבה נקודות בחיים. בהתאם, רוב החברות לא ייתנו טיפול רב מערכתי ומיידי שמתאים לכולם ובכל המקומות בחיים – חלק מהחברות יטפלו בחולים מסוג מסוים, חלק יטפלו בחולים עם אורח חיים מסוים וחלק יעבדו אחת עם השניה כדי להציע פתרון רחב יותר".
בנקודה זו נכנס תפקידו של הקניין הרוחני. "כשיש הסכם קניין רוחני, ניתן להגדיר יותר בקלות איך נראה שיתוף פעולה ולמה עובדים יחד ולהפחית את הסיכוי לסכסוך עתידי", מסביר פנסטר. "אם יש הסכמי קניין רוחני, או קניין רוחני שמשפיע אחד על השני, אז המצב נראה אחרת. יותר קשה לעשות 'ברוגז', יותר ברור איך עובדים יחד, יש פחות בלאגן - אחת הבעיות הגדולות ביותר בעולם העסקים. קניין רוחני עוזר להקטין את הבלאגן".
הדוגמה שפנסטר מציג מוכרת לכולנו: "למשל, פיג'מה עם מיקי מאוס. יצרן הפיג'מות מדימונה רוצה להציע ללקוחות שלו סיבה לקנות את הפיג'מות שלו. דיסני רוצה מצידה להגדיל את ההכנסה עם תמלוגים מכל מכירה. העובדה שיש מנגנון מוגדר וברור, מבחינת מה מותר ומה אסור, יכול להפוך את היוזמה להצלחה, למרות שמצד אחד מדובר בדיסני הענקית ומצד שני עומד יצרן קטן מישראל. בלי קניין רוחני והמנגנון שמסדר את הכל - זה לא יעבוד".
"הסיכוי שנעבוד יחד עולה"
הגישה של יצירת שיתופי פעולה והסכמים משותפים רלוונטית במיוחד במאמצי שיקום רחבי היקף כמו שמתרחש בישראל בימים אלו. "אם יש ספקים שיודעים לעבוד יחד, הלקוח יעדיף לעבוד איתם מאשר להתנהל מול מספר רב של ספקים. הסכם שיתוף הפעולה מגדיל את הסיכוי לאימוץ הפתרון".
בכל הנוגע לתפקיד של משרד פטנטים בתהליך, "התפקיד הוא להבין את המטרות והיכולות של החברה, ובהתאם להגן על האינטרסים שלה בהסכם השיתוף", מסביר פנסטר. "בתחום שבו הבעיות רב-ממדיות ומסובכות, חובה שכל צד יהיה מיוצג על ידי אנשי מקצוע שדואגים לאינטרס שלו. הבונוס הוא שכולם יושבים באותו חדר, כי המדינה משקיעה כספים באופן ייעודי למי שתורם לשיקום ויושב לשם כך באופקים, או בקריית שמונה, לצורך העניין. בשיקום אנחנו באותו משחק, אותו מקום, עם משאבים מאותו מקור. מעבר לכך ומעל לכל, יש אינטרס משותף אמיתי ועמוק".
התכוננות לעתיד משותף
לסיכום, פנסטר מבהיר כי "הנחת המוצא היא שהחברה שלכם לא תהיה היחידה שמנסה למצוא פתרון לבעיה וגם לא היחידה שתפתור אותו. הצורך בפתרונות בטוח קיים – הדרך למימוש מוצלח של הפתרון עובר דרך שימוש בפטנטים, סודות מסחריים והסכמי שיתוף פעולה".
במבט לעתיד, פנסטר מסכם ואומר כי "גם אם עדיין לא ברור לכם מה גודל הנישה והאם צפויים הסכמי שיתוף פעולה, צריך להתכונן לתרחישים האפשריים, וחלק מזה מבוטא ב-IP נכון".
