סגור
נציגי ישראל ב בית הדין בהאג מלקולם שואו מלקולם שו (מימין) טל בקר מלחמה בעזה 12.1.24
מלקולם שואו (מימין) וטל בקר, היום בהאג (צילום: REUTERS/Thilo Schmuelgen)

פרשנות
מהזכות להגנה עצמית ועד הצעדים לצמצום הפגיעה באזרחים: הטיעונים של ישראל בהאג

הצוות המשפטי של ישראל השיב היום בבית הדין הבינלאומי לטענות של דרום אפריקה. ד"ר טל בקר תיאר את הזוועות של השבת השחורה, שהקימו לישראל את הזכות להגנה עצמית; פרופ׳ מלקולם שואו הבהיר כי האמירות הקשות של שרים וח"כים - אינן מייצגות את המדיניות הרשמית של ישראל

היום השיבה ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג לטיעון המשפטי של דרום אפריקה שהושמע אתמול. הדיאלוג הוא רב תחומי. משפטי - אבל גם עובדתי, מוסרי, פוליטי, היסטורי. שופטי בית הדין הבינלאומי לצדק מקבלים משני הצדדים חבילה שלמה של עובדות, משפט, הקשר. עליהם הם מוסיפים את השקפת עולמם המקצועית, ואולי גם את המטען הפוליטי של המדינות ששלחו אותם.
למשל, איך יתייחסו לפער הדרמטי בהצגת מצבם של אזרחי עזה – שאלת הרת גורל בשיקול האם להוציא צווי ביניים. האם, לפי הנרטיב הדרום אפריקאי, הם חשופים להרעבה, התייבשות, מחלות ומניעת ילודה; או, כדברי, הישראלים היום, אין עליהם שום הגבלה בגישה למזון, מים, דלק, גז בישול וטיפול רפואי. את התשובה הישראלית ניתן לחלק לכמה קטגוריות.

1. הזכות להגנה עצמית גוברת על הכל

בקו ההגנה הזה פתחו ד"ר טל בקר, היועץ המשפטי של משרד החוץ ופרופ' מלקולם שואו המומחה היהודי-בריטי. לשיטתם, דרום אפריקה מספרת סיפור חד צדדי, סיפור של מלחמה במעמד צד אחד. יום אחד קמה ישראל והתנפלה על עזה כדי להשמיד את יושביה. לכן, חשובה הייתה הפתיחה של בקר שכללה תיאור מזוויע של מעללי החמאס ב-7 באוקטובר. הזוועות האלה הקימו לישראל את הזכות להגנה עצמית - זכות שדרום אפריקה שללה ממנה אתמול בטענה שעזה היא שטח כבוש. זכותה של ישראל להגנת אזרחיה מתרחבת גם לחובתה לחלץ את אזרחיה החטופים שתמונותיהם הוקרנו לפני השופטים, כולל דיוקנו קורע הלב של הפעוט כפיר ביבס שחוגג בימים אלה שנה.

2. בפעולותיה, סותרת ישראל כל כוונה לבצע ג'נוסייד

ד"ר גלית רג'ואן סקרה את האמצעים שנקטה ישראל כדי למנוע פגיעה באזרחים, ולהזהירם כדי שיצילו את חייהם: מיליוני עלונים, 70 אלף שיחות טלפון, הודעות ברדיו וברשתות החברתיות, הפוגות ופתיחת מסדרונות הומניטריים. "צה"ל לא חסך באמצעים ומשאבים", אמרה רג'ואן. "אמצעים שמטרתם למזער את הנזק לאוכלוסייה האזרחית, לפעמים אף מעבר לנדרש לפי החוק ההומניטרי - מבחינת דרום אפריקה זו ההוכחה לכוונתה של ישראל לבצע ג'נוסייד, כאשר כל זה מוכיח את ההיפך הגמור".
הדוברים הישראלים הביעו צער על מות חפים מפשע אבל הטילו את עיקר האשם והאחריות על החמאס שמשתמש באזרחים כמגן אנושי, שפועל מתוך בתי חולים, בתי ספר, מסגדים ומבנים של אונר"א. רג'ואן דיברה על מילכוד בתים, על שינוע מחבלים באמבולנסים, על הפיצוץ בבית החולים שיוחס בתחילה לישראל והופרך, על מנהרות ואמל"ח שמתחת לבתי חולים ועוד. "חמאס ממשיך להשתמש באזרחים, לסכל ולגנוב סיוע הומניטרי שמיועד להם", אמרה רג'ואן.

3. האמירות הקשות אינן מדיניות רשמית של ישראל

זו אחת מנקודות התורפה של הטיעון הישראלי: איך מגהצים ומלבינים את דברי הרהב של מיטב הכסילים מקרב שרינו וח"כינו שלא החמיצו אף הזדמנות לשטח, להשמיד, לגרש, להשמיד, להטיל אטום וכו'. שואו הבהיר שיש להתייחס אך ורק לגורמים המוסמכים ובעיקר לקבינט המלחמה וראש הממשלה. ואלה מעולם לא הביעו כל כוונה ורצון לג'נוסייד. שואו ציטט את התחייבותו של ראש הממשלה נתניהו מלפני יומיים שישראל נלחמת רק בחמאס ולא באזרחי עזה.
נתניהו התעורר מאוחר מדי, החריש לנוכח הצהרות שריו בזמן שנאמרו וכמובן שלא פיטר אותם מטעמים קואליציוניים. נתניהו הזכיר אמנם את עמלק אבל שואו הסביר שאין צורך להיכנס לדיון תיאולוגי על משמעות הביטוי כי נתניהו הבהיר שהכוונה הייתה למוטט יכולות צבאיות ושלטוניות של החמאס ולהשיב חטופים.
את הנקודה הזו נעל ראש המחלקה הבינלאומית בפרקליטות ד"ר גיל-עד נעם: "כשהתותחים רועמים בעזה, החוק אינו דומם. המחויבות של ישראל לשלטון החוק נותרת איתנה למרות האתגרים".
1 צפייה בגלריה
הפגנה למען ה חטופים ב האג הולנד ברקע הדיון בבית הדין הבינלאומי לצדק שהגישה דרום אפריקה
הפגנה למען ה חטופים ב האג הולנד ברקע הדיון בבית הדין הבינלאומי לצדק שהגישה דרום אפריקה
הפגנה למען החטופים, היום בהאג
(צילום: EPA/KOEN VAN WEEL)

4. אין צורך בצווי ביניים

המשימה הקשה ביותר – המאבק בצווי הביניים – הוטלה על עו"ד עמרי סנדר וד"ר כריסטופר סטייקר. סטייקר התמקד בתשע הדרישות שהעלתה דרום אפריקה ביחס לצווי ביניים, וביקש להפריכן אחת לאחת, בין היתר באמצעות תקדימי בית הדין – גמביה-מיאנמר, אוקראינה-רוסיה, בוסניה והרצוגובינה. המשימה הזו קשה במיוחד בגלל הרף ההוכחתי הנמוך יותר שנדרש להוצאת צווי הביניים שיכולים להורות לישראל להפסיק לאלתר את הלחימה או להסתפק בצו מתון יותר.
סנדר הציב שני נימוקים מרכזיים לכך שהצורך בצווים הזמניים לא קיים יותר. הראשון, ישראל שוקדת על רווחת האזרחים ואינה מגבילה ייצור לחם, והיא דואגת להכניס 180 אלף ליטר כל יום, ו-90 טון גז בישול, בנוסף להקמת בתי חולים שדה הכנסת צוותים רפואיים ופינו פצועים אל מחוץ לעזה לטיפול במספר מדינות. את התשומות ההומניטריות האלה מספקת ישראל במידה רבה כתוצאה מהלחץ האמריקאי, מול הסתייגותם של הקיצונים ואולי גם בניגוד לאינטרס של משפחות החטופים. הנימוק השני הפתיע למרות שהוא כבר ידוע - ישראל סיימה את שלב העצימות הגבוהה במלחמה והשלב הבא הנקודתי יותר בוודאי שאינו משתלב עם הכוונה לבצע ג'נוסייד.
פרופ' שואו העיר לנקודה זו שבית הדין יכול להוציא צווים רק אם יש קייס ויש סמכות שיפוט. לשיטתו, דרום אפריקה בהתנהלותה שמטה מתחת לרגליה את הבסיס לתביעתה. "אם בוץ נזרק לפני השלב המכריע, הוא עלול להידבק גם אם בסופו תידחה התביעה", אמר שואו שהצביע על נזקם של צווי הביניים כאשר הבסיס המשפטי של התביעה אינו קיים.
"צווי ביניים יעודדו טרוריסטים להתחבא מאחורי אוכלוסייה אזרחית", אמר בקר, ונעם סיכם נקודה זו: "צווי הביניים יגרמו למצב מעוות שיאפשר לחמאס להמשיך ולתקוף את אזרחי ישראל, להחזיק ב-136 חטופים, למנוע מעשרות אלפי עקורים לחזור לבתיהם, וכן לטבוח בכמה שיותר יהודים וישראלים".

5. מערכת המשפט בישראל עצמאית ומפקחת על הלחימה

אחת התשובות החזקות של ישראל בהאג היא עצמאותה של מערכת המשפט הישראלית, והיא הגיעה לכאן באמצעות השופט הישראלי אהרן ברק, ובזכות המייצגים בראשות היועץ המשפטי של משרד החוץ והמשנה ליועצת המשפטית לממשלה. שניים מבכירי המערך המשפטי שההפיכה המשטרית ביקשה להכחיד. ל"מזלנו" הגענו להאג לפני שההפיכה הספיקה להוציא לפועל את זממה לפועל.
בולט במיוחד המקרה של ברק שהפך יעד מרכזי למכונות הרעל הביביסטיות שדרשו להשליכו לכלא. בסוף ברק הגיע להאג ולא "בכירי ההפיכה". הפער האינטלקטואלי והדמוקרטי בינו לבינם הוא בדיוק הפער בין המתלהמים שקוראים להשטחת עזה בפצצת אטום לבין אלה שמבקשים להיצמד למשפט הבינלאומי ולעמדות מוסריות גם בעת הלחימה.
דוברי ישראל, כולל שואו הבריטי, הדגישו את עצמאותה וסמכותה של מערכת המשפט בהתוויית הלחימה. את מעמדה וכוחה לטפל בחריגים. את ההגנה החשובה הזו ביקשו יריב לוין ושמחה רוטמן לשלול מהמדינה. טוב שלא הספיקו, טוב שלא הצליחו.