ההוצאה תגדל ב-26 מיליארד שקל: הממשלה אישרה את התקציב המעודכן ל-2023
ההוצאה תגדל ב-26 מיליארד שקל: הממשלה אישרה את התקציב המעודכן ל-2023
סך ההוצאה הממשלתית תגדל מ-610 מיליארד שקל בתקציב המקורי ל-636 מיליארד שקל. התקציב כולל 2.2 מיליארד שקל של כספים קואליציוניים שטרם בוצעו. חמשת שרי המחנה הממלכתי הצביעו נגד; סער: "חייבים להקפיא כל מה שאינו נדרש והכרחי". כעת תעבור ההצעה לאישור מזורז בכנסת
הממשלה אישרה הלילה (בין שני לשלישי) הצעת חוק לתקציב מעודכן לשנת 2023. התקציב הפך לשנוי במחלוקת מפני שהוא כולל כספים קואליציוניים, פוליטיים, לטובת המפלגות החרדיות ומפלגת הציונות הדתית, וזאת למרות שהמלחמה בעיצומה והיא דורשת את העמקת החוב והסטת המשאבים הלאומיים לטובת הגדלת תקציב הביטחון והסיוע האזרחי. כעת תעבור ההצעה לאישור מזורז בכנסת.
ההצעה התקבלה ברוב קולות. חמשת שרי המחנה הממלכתי הצביעו נגד התקציב בשל הכספים הקואליציוניים הכלולים בו. שר הכלכלה ניר ברקת איים להתנגד, בטענה כי מדובר בתקציב גרוע שאינו נותן מענה אמיתי לכלכלה.
בתקציב החדש לשנת 2023 יוגדלו ב-17.3 מיליארד שקל ההוצאות הצבאיות והביטחוניות, וההוצאות האזרחיות ב-8.8 מיליארד שקל. בסך הכול, מדובר בגידול בהוצאה של 26.1 מיליארד שקל. סך ההוצאה הממשלתית תגדל מ-610 מיליארד שקל בתקציב המקורי ל-636 מיליארד שקל. מגבלת הגירעון תגדל מ-2.75% ל-3.7% מהתוצר.
הרכב ההוצאות הביטחוניות אינו מפורט, אך אלו מורכבות ברובן מתחמושת, דלק, לוגיסטיקה וימי מילואים. בהצעת המחליטים נכתב כי ההוצאות האזרחיות המרכזיות מורכבות מ-3.5 מיליארד שקל לפינוי אוכלוסייה מהצפון והדרום; כ-1.65 מיליארד למשטרה, שב"ס, רשות הכבאות וגופי ביטחון שאינם הצבא; מיליארד שקל נוספים עבור מערכת הבריאות; 1.1 מיליארד שקל למערכות החברתיות כמו ביטוח לאומי, משרד הרווחה ומשרד הקליטה עבור תשלום לנפגעי איבה, תשלום דמי אבטלה מוגברים ועוד; כ-700 מיליון שקל למערכת החינוך; 650 מיליון שקל למשרדי הפנים והשיכון עבור תגבור רשויות מקומיות; וכ-600 מיליון שקל עבור מינהלת תקומה לשיקום עוטף עזה.
כאמור, החלק השנוי במחלוקת ביותר בתקציב המחודש הוא הכספים הקואליציוניים, ששר האוצר וראש הממשלה טענו כי קוצצו ב-70%. בפועל, הכספים הקואליציוניים קוצצו במיליארד שקל בלבד - בהצעת המחליטים נכתב כי הסכום יירד מ-5.8 מיליארד שקל ל-4.8 מיליארד שקל – קיצוץ של 17.3% בלבד. נתון זה לא כולל כספים קואליציוניים בגובה של כ-5 מיליארד שקל שנמצאים בתקציב 2024 וטרם קוצצו. בפועל, הממשלה משאירה 2.2 מיליארד שקל של כספים קואליציוניים ומקצצת מיליארד שקל בלבד (סכום של 2.6 מיליארד שקל כבר בוצע ולא ניתן לקצצו).
השר גדעון סער (המחנה הממלכתי), שנכח עד סוף ישיבת הממשלה והצביע נגד התקציב, אמר במהלכה כי "ניתן היה להביא לישיבה הזאת הצעה אחרת, כזאת שעולה בקנה אחד עם טובת הכלכלה, כזאת שמתעלה לגודל השעה, כזאת שמשקפת את האחדות בעם. לצערי זה לא מה שקרה פה הערב. אנחנו הצבענו נגד ההסכמים הקואליציוניים כשקמה הממשלה. למה חשבתם שנשנה את דעתנו עכשיו?". סער הוסיף: "האם כשהצטרפנו לממשלה ביקשנו כספים קואליציוניים? זה כלל לא עלה דעתנו! אנחנו במלחמה!".
"אנחנו נכנסים לתקופה כלכלית קשה ביותר עם הרבה חוסר ודאות", הוסיף סער. "צריך להיות עם יד רחבה בכל מה שנוגע להוצאות המלחמה, הן בביטחון והן בהוצאות האזרחיות הקשורות. מצד שני - חייבים להקפיא כל מה שאינו נדרש והכרחי. לצערי אין הקפדה על כך בהצעה לפנינו - לכן אצביע נגד".
השרה יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי) אמרה: "התקציב כולו היה צריך להיות מנותב למאמץ הלחימה, ומה שהבאתם כאן לאישור מריח כמו עסקנות פוליטית בחסות המלחמה. הוא לא תורם בכלום אלא להיפך, רק ממשיך את הפגיעה באמון של הציבור. לכן אצביע נגד".
שר המדע והחדשנות אופיר אקוניס הודיע כי יימנע בהצבעה על סעיף "יישום הסכמים קואליציוניים" שעל סדר יומה של הממשלה. לדבריו, "לא מובן מאליו שישראל נכנסה למלחמה בעזה כשמצבה הכלכלי איתן, כפי שהעידו סקירות נגיד בנק ישראל וראשי משרד האוצר. בישיבת הקבינט הכלכלי-חברתי הסכמנו, בקונצנזוס רחב, שלא תהיינה הוצאות על כל מה שאינו קשור לצרכי המלחמה".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר תבע אמש לקבל תקציב נוסף לכלי נשק ולתקציב הלחימה של המשטרה ואיים להצביע נגד.
