ניתוחההקלה בתנאי החל"ת תוביל לעלייה גדולה במספר המובטלים
ניתוח
ההקלה בתנאי החל"ת תוביל לעלייה גדולה במספר המובטלים
מאז הכריז שר האוצר על ההקלות בזכאות לדמי אבטלה לעובדים שיצאו לחל"ת, נמשכות העליות החדות. מלבד ההמונים שצפויים לצאת חל"ת יש גם קרוב לחצי מיליון עובדים שגויסו או פונו מבתיהם. השאלה כמה נזק ייגרם מהחל"ת תלויה בעיקר כמה ארוך הוא יהיה
התקפלות מרשימה כמו שביצע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בנושא החל"ת בראשית השבוע לא רואים פה הרבה. בכך הזמין כל מעסיק שהמחזור שלו בירידה או שהפעילות שלו בקשיים להוציא את העובדים לחל"ת ולהעביר את האחריות לשכרו לביטוח לאומי (ובכך לכרסם עוד יותר את העתודות האקטואריות של המוסד). תקופת האכשרה המינימלית תקוצר ל־6 חודשי עבודה מתוך 18, תקופת החל"ת המינימלית תקוצר מחודש לשבועיים. ההקלות יחלו מפרוץ המלחמה ועד 30 בנובמבר.
נתוני החל"ת מתחילת השבוע עוד לא מלמדים הרבה. מספר המובטלים גדל בקצב של כ־4,000 ביום, אבל זה עדיין השקט שלפני הסערה. מספר המובטלים צפוי לנסוק בימים הקרובים לקצב גבוה בהרבה. יש במשק 150 אלף מובטלים בכל רגע נתון. כרגע אנחנו כבר קרובים ל־200 אלף, מתוכם כ־40 אלף חדשים שנוספו מתחילת החודש. בשבועות האחרונים איימו מעסיקים בהוצאת מאות אלפי עובדים לחל"ת. כל 41 אלף מובטלים מהווים אחוז אבטלה נוסף. זה אומר שאם נגיע ל־150 אלף מובטלים חדשים (300 אלף מובטלים סך הכל) נהיה על 7.5% אבטלה ו־200 אלף יביאו אותנו כבר ל־8.5%.
ספק גדול אם להתאוששות של רשתות המסחר תהיה השפעה על הפיתוי הגדול להוציא את העובדים לחל"ת. בסופו של דבר רשתות המסחר הסבירו שוב ושוב שהבעיה העיקרית שלהן היא המעבר משתי משמרות לאחת וזו גם הבעיה של המסעדות ובתי הקפה (אלה שעובדים). הבעיה הזו לא תיפתר כל זמן שנורים טילים לשרון.
אבל האמת היא שחלקים גדולים מהמוצאים לחל"ת צפויים להגיע ממקומות אחרים לגמרי - ממשרדים שעובדים מרחוק וקיבלו כעת מהמדינה הזדמנות להעביר את עלות העובדים אליה, ממוסדות חינוך ופנאי, מארגוני החברה האזרחית שסובלים ממחסור בתרומות, וגם מיוזמות של עובדים ובעיקר עובדות. כל זמן שמערכת החינוך לא באמת מספקת מסגרת קבועה לילדים זה אומר שבכל משפחה הורה אחד לפחות מתקשה לעבוד ובדרך כלל זו האם.
הבעיה היא שנתוני האבטלה הם רק קצה הקרחון של האנשים שלא עובדים במשק. זו הסיבה שבשלה האוצר כל כך לא רצה חל"ת. על שאר העובדים המנוטרלים אין לו שליטה. יש גם 300 אלף אנשי מילואים, כ־150 אלף מפונים ששייכים לכוח העבודה ולא ברור כמה מהם עובדים בפועל. יש גם מספר לא ידוע של נוכחים נפקדים, עובדים שנמצאים בחרדה ומצוקה ולא מגיעים לעבודה או מגיעים ולא מתפקדים. כלומר כרגע יותר מ־650 אלף עובדים מנוטרלים מסיבות שונות (וזה מבלי לכלול את העובדים מהרשות ומעזה שלא מגיעים).
השאלה העיקרית היא כמה זמן זה ימשך. האוצר הגביל את ההקלות עד סוף נובמבר. אם הן באמת ימשכו חודשיים המשק יתאושש במהירות. אחרי משברים בדרך כלל יש צמיחה מהירה. אם ההטבות יוארכו, שזה יכול לקרות בעיקר בגלל פתיחת חזית נוספת, המשמעות תהיה אבטלה ממושכת ולכך יכולות להיות משמעויות קשות.
אחת מהן היא עליה צפויה באחוז הצעירים חסרי המעש בחברה הערבית. כזכור ב־2021, אחרי סגרי הקורונה, 29% מהצעירים הערבים ההיו חסרי המעש. זה אחד הדברים שאפשרו את התגברות הפשיעה והאלימות והגל חסר התקדים של מעשי רצח בחברה הערבית. עוד תוצאה אפשרית היא הפלטות של עובדים מבוגרים משוק העבודה עם סיכוי שלא יחזרו. תוכנית האוצר אגב לא כוללת כל פתרון לעובדים בני 67 פלוס שלא זכאים לדמי אבטלה.
שלא יהיה ספק - גל החל"ת לא יתחלק שווה באוכלוסייה אלא יגדיל פערים. העובדים החזקים שיכולים לעבוד מרחוק יישארו בעבודה; יהיו יותר מובטלים ערבים וחרדים כי אלה חברות שבהן יש פחות משרות מקוונות; הרבה יותר נשים יעדיפו שיוציאו אותן לחל"ת בגלל התפקוד החלקי של מערכת החינוך.
