סגור
financial times
הפגנה פרו פלסטינית ב הרווארד
הפגנה פרו פלסטינית בהרווארד (צילום: AFP)

"לוחות הדומינו נופלים": לחץ התורמים על האוניברסיטאות בארה"ב מתגבר

מוסדות אקדמיים רבים לא גינו מפורשות את מתקפת חמאס, והתורמים זועמים; עתה אוניברסיטאות יוקרתיות כמו הרווארד וסטנפורד ניצבות בפני משבר שיוצא משליטה; גם התנצלות מאוחרת לא עוזרת, וכך למשל רונלד לאודר משך את התרומה לפנסילבניה למרות הבהרה של הנשיאה שלה; תורמים אחרים מוטרדים שהדבר יגרור פגיעה בחופש הביטוי

תורמים מושכים מיליוני דולרים מהאוניברסיטאות בארה"ב, וזאת כדרך להעניש אותן בשל תגובתן על מתקפת החמאס נגד ישראל. הנושאים בלב המחלוקת נוגעים לשמירה על חופש הביטוי והאחריות הציבורית של ראשי האוניברסיטאות.
תורמים עשירים ביניהם מארק רואן מקרן הניהול אפולו גלובל והמייסד של אל ברנדס לסלי וקסנר קראו לראשי האוניברסיטאות לפרסם גינוי חמור נגד חמאס ולנקוט בפעולות מחמירות יותר כלפי הסטודנטים המפגינים נגד ישראל. במקביל, פירמות עורכי דין וחברות השקעה מאיימות להסיר הצעות עבודה לסטודנטים שיתברר שתמכו בחמאס ולא להעסיק אותם גם בעתיד.
הלחץ הזה הותיר אוניברסיטאות נחשבות כמו הרווארד, פנסילבניה וסטנפורד עם משבר שיוצא משליטה, ובחלק מהמקרים המוסדות נאלצו לפרסם מחדש הצהרות תקיפות יותר. לעומת זאת, במקומות אחרים כמו אוניברסיטת צפון קרולינה ו-ווילימינגטון טוענים שבשם השמירה על חופש הביטוי יש לדבוק בחירות אקדמית וב"עמדה ניטרלית על פוליטיקה ונושאים חברתיים".
ביום שלישי מסרה ליז מגיל, נשיאת אוניברסיטת פנסילבניה, כי "אנחנו יוצאים נגד התקפות הטרור של חמאס בישראל ונגד אנטישמיות", אך הוסיפה כי הם מכירים בכך "שהיה עלינו להגיב מהר יותר ובצורה נרחבת יותר על העמדה שלנו".
מבחינת התורמים, ביניהם רונלד לאודר מאימפריית הקוסמטיקה אסתי לאודר, ההצהרה הזו הגיעה מאוחר מדי. הוא העביר ביקורת על פסטיבל ספרותי פלסטיני שנערך לאחרונה בקמפוס והודיע כי יפסיק את התרומות. תורמים נוספים הנוקטים בצעד דומה כוללים את משקיעי ההון סיכון דיוויד מגרמן וג'ונתן ג'קובסון ומושל יוטה לשעבר ג'ון הנטסמן, שהכריז כי הוא "סוגר את פנקס הצ'קים".
רואן מאפולו אף קרא להתפטרותה של מגיל. לעומת זאת, נשיא בלאקסטון ג'ונתן גריי אמר לבלומברג כי אף שהיא "ביצעה מספר שגיאות", הוא ימשיך בתרומות. לדבריו, אחרים אמנם הביעו חשש מכך "ששיח שנאה מתחזה לחופש ביטוי, אך חשוב ש"מנהיגי האוניברסיטאות יעמדו על שלהם".
וקסנר, שהתרומות שלו זיכו אותו בבניין הנקרא על שמו בבית הספר קנדי לממשל באוניברסיטאת הרווארד, מסר במייל לדירקטוריון המוסד כי העמותה שלו "מסיימת רשמית את הקשרים" וזאת לנוכח "הכישלון החרוץ לנקוט בעמדה ברורה וחד משמעית נגד הרציחות הברבריות של אזרחים ישראלים".
ביום שישי שעבר המיליארדר הישראלי עידן עופר, שגם על שמו יש בניין בבית הספר, אמר ל-CNN כי הוא פורש מתפקידו בדירקטוריון בשל "היעדר של ראיות ברורות לתמיכה מצד הנהגת האוניברסיטה בציבור הישראלי. בשילוב עם חוסר הנכונות הנראה להכיר בחמאס כמה שהוא – ארגון טרור".
פעולות מסוג זה הדגישו את ההשפעה שיש לתורמים, שבשנה שעברה תרמו לאוניברסיטאות האמריקאיות 60 מיליארד דולר, ואת הלחץ העצום שאפשר להפעיל במדיה החברתית בנוגע לנושאים רגישים.
כך למשל, ביל אקמן, מנהל קרן הגידור המיליארדר, עורר מחלוקת מקוונת כשבציוץ שפרסם בשבוע שעבר בפלטפורמת המדיה החברתית X קרא להרווארד לפרסם את שמות הסטודנטים שחתמו על הצהרה המאשימה את ישראל במתקפת החמאס. לדבריו, יש בכך צורך כדי לוודא "שאף אחד מאיתנו לא יעסיק בטעות את הסטודנטים הללו".
מפירמת עורכי הדין דיוויד פולק נמסר לפייננשל טיימס כי ביטלו הצעות עבודה לשלושה סטודנטים שסיימו את לימודי המשפטים באוניברסיטאות הרווארד וקולומביה בשל הקשר שלהם להצהרות פרו פלסטיניות המביעות דעות "המנוגדות למערכת הערכים של הפירמה שלנו".
"מנהיגי הסטודנטים שאחראים לחתימה על ההצהרות הללו אינם רצויים יותר בפירמה שלנו", הוסיפו.
ליאורה רז, מנהלת הארגון StopAntisemitism, אמרה כי היא מודעת לכך שתורמים גדולים מתכננים לקצץ בתרומות. "תהיה פגיעה גדולה בתרומות. לוחות הדומינו מתחילים ליפול. אנחנו מעודדים כל בוגר יהודי של האוניברסיטאות וקרוביו לסגור את פנקס הצ'קים עד שהאוניברסיטאות יפסיקו לאפשר הפגנות בעד החמאס". לדבריה, לאוניבסיטאות שנותרו דוממות "לא היתה שום בעיה לצאת בהצהרות כשראינו תקריות מחרידות סביב הרצח של ג'ורג' פלויד, ותמכו בסטודנטים השחורים במהלך ההפגנות של ארגון Black Lives Matter. הבעיה היחידה שנראה שיש להם היא כשהסטודנטים היהודים מעורבים ומושמצים".
עם זאת, קן רות', המנהל לשעבר של ארגון Human Rights Watch, הגן על האוניברסיטאות המאפשרות הפגנות בשם חופש הביטוי. בבית הספר קנדי לממשל בהרווארד הציעו לרות' תפקיד אך חזרו בהם בינואר, והוא טוען כי הסיבה לכך קשורה לחששות סביב הביקורת שהוא מעביר על ישראל. הדיקן הפך שוב את ההחלטה, התנצל והודיע על פרישתו.
"השורה התחתונה היא שהנהלת האוניברסיטאות לא צריכה להיכנס לפרסום הצהרות על אירועים בעולם", אמר רות'. "הם פותחים את עצמם לאפשרות של לחץ מצד התורמים. התפקיד שלהם צריך להיות להגן על החופש האקדמי בקמפוסים".
"האוניברסיטאות צריכות להבטיח שהסטודנטים שלהן בטוחים מאלימות, איומים והטרדות, אך לא מרעיונות מורכבים", הוא הוסיף. "אני מצפה מאוניברסיטאות להכין סטודנטים כיצד להתמודד עם רעיונות מורכבים ולהציג אותם. לא לעצום להם את העיניים והאוזניים".
בכל זאת, בהנהלות האוניברסיטאות מגלים שהם עלולים לשלם מחיר על הטענות לשמירה על חופש הביטוי לנוכח המצב, או כפי שניסח זאת ג'וש וולף, מנהל קרן הון סיכון שלוחץ על האוניברסיטה בה למד להיות קולנית יותר בגינוי של אנטישמיות: "חופש הביטוי פירושו גם חופש עבור בוגר של אוניברסיטת קורנל לסגור את הארנק".