סגור
משמאל נגיד בנק ישראל אמיר ירון ושר האוצר בצלאל סמוטריץ
(צילומים: עמית שעל, שאול גולן)

ניתוח
המשק נחלש, הדולר לא עוצר: השקל מחכה לחבל הצלה

ההפיכה ואי־הוודאות לקראת הדיון בבג"ץ, החולשה בהייטק שמקטינה את כניסת המט"ח לארץ, החשש מהיווצרות פערי ריבית מול חו"ל והגדלת חשיפת המוסדיים למט"ח שלוחצת על פיחות השקל - הדולר חצה אתמול את רף ה־3.8 שקלים, וגם 4 שקלים לדולר כבר אינם תרחיש דמיוני; הבוקר הדולר יורד ל-3.78 שקלים

אחרי כמה חודשים של תנודתיות בשער השקל נראה כי מתחילת אוגוסט חלה החמרה בהיחלשותו. אתמול הוא חצה במהלך המסחר את רף ה־3.8 שקלים לדולר. השער היציג נסגר אתמול על 3.794 שקלים, ומשקף היחלשות של קרוב ל־3% מתחילת החודש.
הבוקר הדולר יורד ל-3.78 שקלים.
"מה שקרה מתחילת אוגוסט נראה חריג. השקל ממשיך להיחלש בלי שיש אירועים פוליטיים. לא היה שינוי בנושא החקיקה המשפטית מתחילת אוגוסט, ואפילו היה אירוע חיובי כשפיץ' אשררה את הדירוג של ישראל. ועדיין השקל פרץ את הגבול שהוא נע בו בחצי שנה האחרונה – 3.75-3.55 שקלים – וממשיך למעלה, ועוד מבלי שיש איזה אירוע או נתון שלכאורה מצדיק זאת", אומר אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב בשיחה עם "כלכליסט".
לדברי זבז'ינסקי התנהגות שער השקל דולר החודש חריגה גם כשבוחנים את שאר האפיקים בישראל: "אחרי פיגור ממושך יש באחרונה ביצועים עודפים בשוק האג"ח והמניות בישראל לעומת ארה"ב, ואילו השקל במגמה הפוכה נחלש".
גורם הפעיל בשוק המט"ח מציין כי אוגוסט מסורתית הוא חודש עם נזילות נמוכה, כי הרבה מהפעילים בשוק נמצאים בחופש, ואז כשהנזילות נמוכה קל יותר לשקל להיחלש בחודש הזה. "כאשר רוצים לקנות 100 מיליון דולר, ביום רגיל כמעט תמיד אמצא בצד המוכר, ואילו באוגוסט זה יותר מאתגר. זה יוצר תנודתיות, ולשוק קל יותר לשבור מחסומים פסיכולוגיים של שער עגול בתקופה שכזו", הוא מציין.
ישנם כמה גורמים שמביאים לסנטימנט השלילי של השקל. ראשית ישנה ההפיכה המשטרית, שמאז הוכרז עליה בתחילת השנה העיבה על השקל, כאשר כל התפתחות לכיוון זה או אחר התבטאה מיד בשער הדולר. כרגע הכנסת נמצאת אמנם בפגרה, אך אי הוודאות עדיין קיימת לאור הצפי לדיון בבג"ץ בחודש הבא בנוגע לעתירה נגד ביטול עילת הסבירות, ואי הוודאות בנוגע למינוי הנשיא הבא של ביהמ"ש העליון הצפוי לקראת סוף השנה. גם החולשה בהייטק שמקטינה את כניסת המט"ח לישראל משפיעה לרעה על שער הדולר.
בנוסף לכך יש גם את סוגיית הריבית שמשפיעה לרעה. "עד היום בנק ישראל העלה את הריבית בקצב דומה לעולם, על אף שהאינפלציה היתה נמוכה יותר. מאז האינפלציה ירדה, ובנק ישראל הפך לחריג - בעוד בנקים מרכזיים אחרים ממשיכים להעלות את הריבית או לפחות לדבר על כך, כאן המסר הוא שהריבית ככל הנראה תישאר על רמתה הנוכחית אם לא יחולו התפתחויות חריגות. זה יוצר לחצים לפיחות בשקל, כי השוק עובד על ציפיות ונוצר צפי שיווצר פער ריבית בין השקל לדולר", מעריך גורם בכיר בשוק ההון.
זבז'ינסקי מעריך כי גם נתוני המאקרו מכבידים על שוק המט"ח: "מבחינת נתוני מאקרו התמונה מורכבת - נתוני הצמיחה האחרונים לא כל כך טובים, יש חולשה בצריכה הפרטית, על אף שאין עלייה באבטלה וחולשה בייצוא. יש לא מעט סימנים להיחלשות של המשק, וייתכן וזה נותן טריגר ללחץ על היחלשות השקל", הוא מציין.
גורם נוסף שייתכן ומשפיע לרעה על שער השקל הוא התנהלות המשקיעים המוסדיים. בעבר המוסדיים נטו יותר דווקא למכור מט"ח, ולהשתמש בחוזים עתידיים כדי לגדר את חשיפת המטבע. לאחרונה הם עושים זאת פחות. גורם בשוק ההון מסביר זאת גם בכך שהם מעריכים כי יש יותר פוטנציאל לפיחות בשקל מאשר לייסוף. בנוסף לכך עלויות הגידור הן גבוהות גם מכיוון שהריבית עלתה, ומכיוון שהביקוש לכך היה גבוה. "רואים את ההשלכות של התופעה הזו בנתונים של הרכב הנכסים של המוסדיים - אם בעבר היתה להם 15% חשיפה למט"ח, היום זה כבר מגיע לאזור ה־20%, וזה גורם נוסף שמייצר לחץ על פיחות השקל", מסביר הגורם.
במבחן התוצאה השקל שלפני שנה עמד על שער של 3.28 שקלים, נושק כיום לשער של 3.8 שקלים, וגורמים בשוק המט"ח לא פוסלים שיגיע גם לשער של 4 שקלים בטווח בינוני, תרחיש שנראה היה קלוש ביותר לפני שנה.
שאלת המפתח היא מה יעשה בנק ישראל. האם כשם שבעת שהשקל היה חזק הוא התערב ורכש דולרים, כעת יפעל בכיוון ההפוך. ההערכות הן שהסיכוי לכך הוא נמוך, מכיוון שמדובר בתרחיש מורכב עם סיכון גבוה: "זו החלטה יותר קשה לעומת החלטה של לקנות דולרים. כשבנק ישראל קונה דולרים, הוא יכול לקנות כמה שהוא רוצה ולהדפיס שקלים. כשזה הפוך, הוא יכול למכור אותם רק עד לגבול הדולרים שיש לו. בתרחיש שכזה הוא לוקח סיכון, ועלול למצוא עצמו נכנס לקרב מול ספקולנטים בינלאומיים, ולכן זה יותר מסובך. הארסנל שלו מוגבל יותר, ואז אם חלילה יגיע לתרחיש שבו הוא נאלץ להרים ידיים כמו שקרה לבנקים מרכזיים בעולם, שעשו מהלך שכזה, הדבר עלול להביא פיחות מהיר של המטבע. זה פתרון שצריך לחשוב טוב טוב לפני שמבצעים אותו", אומר זבז'ינסקי.
לעומת זאת, ההערכות הן שהתערבות של בנק ישראל אם תקרה, תיעשה באמצעות העלאת הריבית. הפיחות מגיע בתזמון גרוע למשק, ועלול לפגוע בתהליך ירידת האינפלציה, ולאלץ את בנק ישראל להמשיך ולהעלות את הריבית, מה שיכביד על המשק.
בעוד שבועיים תתקבל החלטת בנק ישראל בנוגע לריבית. כיום השוק מעריך שהנגיד, פרופ' אמיר ירון יותיר את הריבית על כנה - 4.75%, אולם אם המגמה הנוכחית של היחלשות השקל תימשך, ייתכן והיא תאלץ את הנגיד להעלות את הריבית. "אם אני מסתכל על נתוני אינפלציה וצמיחה, אין סיבה להעלות את הריבית, וזה כרגע התרחיש המרכזי. אולם יש עוד שבועיים עד להחלטת ריבית, ואם נראה בתקופה הזו את השקל בשער של 3.9 לדולר, זה יעלה סיכוי שבנק ישראל יעלה את הריבית", אומר זבז'ינסקי.