סגור
כנס מטרו 2023 פרופ' אמיר ירון נגיד בנק ישראל
נגיד בנק ישראל אמיר ירון. החל להגביר את הלחץ על הבנקים מאוחר מדי (צילום: אוראל כהן)

ניתוח
הנגיד נזכר להלחיץ - והבנקים נתנו ריבית עם כוכבית

נגיד בנק ישראל העביר לבנקים בשנה האחרונה מסרים לגבי שיפור תמחור הריביות בעו"ש, אך אלה התעלמו. רק כשהחלו הלחצים הפוליטיים ואיומי החקיקה, הוא רשם הצלחה בסיבוב הראשון. אלא שבשל התחרות הנמוכה במערכת הבנקאית, הניצחון עלול להיות רק זמני

נראה שלקראת סיום הקדנציה שלו, נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון הבין איך בישראל של שנת 2023 מגיעים לתוצאות: איומים ולחצים. המכתב התוקפני ששלח אתמול לראש הממשלה בנימין נתניהו בדבר הכוונה לקדם את הצעת החוק שתאפשר לשר האוצר להתערב בתמחור הריבית על העו"ש עשה את העבודה, וההצעה לא עלתה היום להצבעה טרומית כפי שתוכנן, אם כי לא נגנזה לחלוטין.
מהצד השני מפעילים הנגיד ובנק ישראל לחצים כבדים על הבנקים שיציעו חבילת צעדים שתשפר את הריביות ללקוחותיהם. חלק מהבנקים כבר גיבשו הצעות (ראו תרשים בעמוד זה), כל היתר מגבשים הצעות שיפורסמו בימים הקרובים. במערכת הבנקאית מציינים כי אינם זוכרים מתי בנק ישראל הפעיל עליהם לחצים מסיביים כל כך. שיחות טלפון יומיומיות, דרישה להציג ומהר תוכניות קונקרטיות לשיפור הריביות, וגם התמקחות עמם לגבי גובה ההצעות. "זה הפך לבזאר טורקי", אומר גורם במערכת הבנקאית.
כאמור, הלחץ הזה מתחיל להניב פירות. היום הודיעו במזרחי טפחות על חבילת צעדים בעלות מוערכת של מעל ל־100 מיליון שקל, ובנק לאומי שיפר את הצעתו. גם בשאר הבנקים נאלצו לגבש חבילת צעדים, והציגו אותם לבנק ישראל.
אמש נפגש הנגיד עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כדי להציג לו את עיקרי התוכניות, בתקווה לקבל ממנו רוח גבית, שתסייע לו לגנוז את הצעות החוק למיניהן הקוראות להתערב בתמחור הריביות בבנקים, וגם לשכנע את סמוטריץ' לסגת מהכוונה שלו להטיל מס על רווחי יתר בבנקים. לאחר שכל הבנקים יציגו את התוכניות לציבור, יפרסם בנק ישראל מסמך מסכם שישווה בין התוכניות.
אף שנראה שהנגיד מצליח להגיע להישגים מסוימים, עוד מוקדם בעבורו ובעבור הבנקים לחגוג. במצב הפוליטי הקיים אפשר לקדם הצעות חוק נגד הבנקים, בוודאי כאשר מדובר בנושא שבו באופן נדיר יש הסכמה ושיתופי פעולה בין הקואליציה והאופוזיציה. ולראיה, יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן (הליכוד) מתח ביקורת על החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו לדחות את הדיון בהצעת החוק על ריבית העו"ש, וכן ועדת הכספים בראשות משה גפני מתכוונת לקיים דיון נוסף בריביות הבנקים בשבוע הבא.
בנוסף, בסוף השנה תסתיים הקדנציה של ירון, ולא מן הנמנע כי המאבק הזה יחל מחדש עם הגעתו של נגיד חדש. נזכיר כי כל הסאגה הזו אינה מורידה מהפרק את רשות התחרות שמקיימת בימים אלה בדיקה בנושא הפיקדונות בבנקים. בעקבות הממצאים הראשונים שהעלתה הבדיקה - פערים מהותיים בריביות שמקבלים לקוחות קטנים לעומת גדולים - היא שוקלת להכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז, מה שיקנה לה סמכויות בפיקוח עליהם, ועלול ליצור חיכוך בינה לבין בנק ישראל. כך שסאגת הריביות בבנקים עוד רחוקה מסיום, גם אם בסיבוב הזה נראה שהנגיד יכול לרשום לעצמו הישגים.
בנק לאומי קפץ ראשון למים כשהציע ריבית על העו"ש - ואף שיפר את הצעתו - העלאת הריבית על היתרה בעו"ש ל־2% ללקוחות שיעמדו בתנאים מסוימים, הפחתה של עד 2% בריבית על המינוס, זיכוי כספי ללקוחות שההחזר החודשי על המשכנתא שלהם גדל ביותר מ־1,000 שקל בגובה סכום העלייה. בעקבותיו, בנק ירושלים הודיע כי יחל לשלם ריבית על העו"ש, והבנק הדיגיטלי וואן זירו הודיע על פיקדון יומי בריבית של 2.5% - יותר מכפול מהמקובל במערכת הבנקאית. מזרחי טפחות, בניהולו של משה לארי, פרסם שלושה צעדים לשיפור הצעות הריבית ללקוחותיו.

ראשית, הבנק, שהוא השחקן הגדול ביותר בשוק המשכנתאות, יעניק זיכוי של 1,200 שקל לחלק מבעלי המשכנתאות שלו. הזיכוי יינתן בעיקר ללקוחות שנטל המשכנתא עליהם גבוה במיוחד: בעלי משכנתאות שבהם שיעור המימון הוא מעל ל־60% משווי הנכס, ושיחס ההחזר החודשי מתוך ההכנסה עומד על 30% ומעלה. לפי הערכות, מדובר בעשרות אלפי לקוחות הבנק.
בנוסף, מזרחי טפחות יחל לשלם ריבית על העו"ש, כאשר הריבית תשולם ללקוחות קטנים עם נכסים בהיקף של עד 50 אלף שקל. לקוחות אלה יקבלו ריבית שנתית של 2% על היתרה בעו"ש בגובה של עד 25 אלף שקל, קרי תשלום של עד 500 שקל לשנה. הרציונל בקביעת היקף נכסים של עד 50 אלף שקל נועד, כמובן, למתן את הפגיעה בהכנסות הבנק, אך גם נובע מתוך הנחה שלקוחות בעלי נכסים בהיקף גבוה יותר הם בעלי מודעות גבוהה יותר לניהול כספם, ויכולים להעביר את הכספים העודפים בעו"ש למכשירים אחרים כגון פיקדונות.
מזרחי טפחות אף הודיע כי יבצע הפחתה על ריבית האוברדרפט בשיעור של עד 2%. הריבית על האוברדרפט מאוד גבוהה והיא כיום לרוב דו־ספרתית ויכולה גם להגיע ל־15%, כך שגם לאחר הפחתה של 2%, מדובר בריבית גבוהה.
אולם מכל ההתניות השונות של מזרחי טפחות הכוכבית המשמעותית ביותר היא שההטבות הללו יהיו בתוקף לשנה בלבד. מה יקרה בעוד שנה? אם השיח על המערכת הבנקאית ידעך, אז המצב יחזור לקדמותו, ולכן צריך להתעקש שהבנק ימשיך בהצעותיו אלא אם הריבית תחזור לרמה אפסית, מה שלא סביר שיקרה. החשש הזה תקף גם לגבי שאר הבנקים, שכאשר השוט בדמות הלחץ הציבורי והפוליטי יירגע, הם לאט לאט יבטלו את ההטבות המוצעות, ונחזור למצב הקודם. התרחיש הזה אפשרי בעיקר משום שממילא התחרות בין הבנקים נמוכה, ואלמלא הרגולטור אילץ אותם, הם לא היו מציעים את ההקלות בריביות.
נגיד בנק ישראל נמצא באירוע הזה בין הפטיש לסדן. מצד אחד, היו מולו פוליטיקאים מלאי זעם על הבנקים, ולשם שינוי הפעם הפוליטיקאים גם התבססו על מספרים: רווחי העתק של הבנקים, כמו פערי הריביות הגבוהים מאוד בין הפיקדונות להלוואות, שהתרחבו בעקבות עליית הריבית. הזעם הזה הביא להצעות חוק פופוליסטיות שקשה מאוד לבלום. מהצד השני היו הבנקים, שהתנהלו כמו תמיד - לא הרימו ראש מהטבלאות, לא הבינו את עוצמת הזעם הציבורי והפוליטי, וסיפקו נימוקים בנקאיים לכך שהם מתנהגים כראוי בתמחור הריביות ללקוחותיהם.
הנגיד פעל בצורה נכונה והפעיל לחץ על הצדדים, אולם גם הוא צריך להסיק מסקנות מהאירוע. הפעולות שעשה הגיעו מאוחר מדי. הכתובת היתה על הקיר זה זמן, והנגיד העדיף להעביר מסרים לבנקים שהוא מצפה מהם לשפר את תמחור הריביות, והבנקים כמובן התעלמו בנימוס. כאן יש מקום לתת קרדיט לפוליטיקאים שגם אם הגישו הצעות חוק פופוליסטיות, בסופו של דבר הלחץ שלהם עורר את הנגיד וגרם לו ללחוץ על הבנקים.
אם יש משהו שהנגיד יכול לקחת איתו מהאירוע הזה ולהנחיל למפקח החדש על הבנקים דני חחיאשוילי, זה שעם קצת לחץ לא סטנדרטי אפשר לחלץ מהבנקים הצעות טובות יותר, וכדאי וראוי שישתמשו בשיטה הזו לעתים יותר קרובות, ולא רק כשהפוליטיקאים מאלצים אותם.
ההצעות שפרסמו ועוד יפרסמו הבנקים הן סבירות, אבל לא דרמטיות. איך אפשר לדעת שלא מדובר בדרמה? אם העלות שלהן היתה מהותית, הבנקים היו צריכים לפרסם הודעה לבורסה על הפגיעה הצפויה בהכנסותיהם.
כדי לשפר עוד את המצב, כל אחד ואחת שכספם נשמר בבנק צריכים לקחת אחריות. בניגוד לתחומים אחרים שבהם הלקוח הישראלי משווה ומתמקח, בשירותים פיננסיים (למעט אולי משכנתאות) הלקוח הישראלי לא טורח להשקיע הרבה כדי לשפר את מצבו. הריביות שמציעים הבנקים הן ממש לא מחיר סופי, התמקחות קלה וקבלת הצעות נוספות יכולה לשפר בקלות את הריבית המוצעת. כמו כן בנקים קטנים כמו בנק ירושלים ובנק וואן זירו מציעים לרוב פיקדונות בריביות גבוהות מהמקובל, וכמובן שלא צריך להסתפק בריבית הצנועה המוצעת בעו"ש בחלק מהבנקים, ופשוט להעביר את הכסף למכשיר אחר כמו קרן כספית או פיקדון יומי.
הבנקים אולצו לעשות צעד ראשון בעקבות הלחץ של הפוליטיקאים ובנק ישראל, עכשיו גם התור שלנו, הלקוחות, לצאת מהאדישות ולשפר את הריביות שמוצעות לנו.