גלגל חמישיהתייקרות החשמליות: לא רק מס הקנייה, גם מלחמה פסיכולוגית על הלקוח
גלגל חמישי
התייקרות החשמליות: לא רק מס הקנייה, גם מלחמה פסיכולוגית על הלקוח
בשבוע הבא יעלה מס הקנייה לרכבים חשמליים מ-10% ל-20%. ישראלים רבים חוששים מההתייקרות ותוהים בכמה כסף היא תתבטא? בגלל שרק ליבואנים יש את התשובה, הם ינצלו את המצב להעלאת מחירים שלא קשורה רק למס, והאינטרסים שלהם יהפכו לבעיה העיקרית של הצרכן
בכמה כסף עומדות המכוניות החשמליות להתייקר בשבוע הבא עם עליית מס הקנייה? שאלה זו מטרידה ישראלים רבים בימים אלה – בין אם הזמינו מכוניות חשמליות והאספקה שלהן צפויה להתקיים בשנת 2023 ובין אם שקלו לעבור לרכב חשמלי וכעת תוהים האם זה בכלל ישתלם להם. התשובה לשאלה זו מורכבת, ומושפעת בין היתר גם ממניעים פסיכולוגיים ומשיקולים של יבואני הרכב.
במדינת ישראל מוטל מס קנייה נמוך יחסית על רכבים חשמליים - בגובה 10%, אך בישראל כמו בישראל הטבות אינן ניתנות לנצח. כלומר, החל משבוע הבא לא רק שמס הקנייה על הרכב החשמלי יוכפל ל-20%, גם תקרת ההטבה - הסכום המרבי שניתן לתת עליו הטבה - תוגבל. המשמעות כמובן, היא התייקרות הרכבים החשמליים. אבל – כרגיל, המצב בשטח הרבה יותר מורכב. התייקרות החשמליות נובעת מתהליך מסובך שרחוק מלהיות כזה שמושפע רק מעלייה "נטו" של מס הקנייה ושינוי תקרת ההטבה.
בכל הקשור לביטול של ההטבה על המכוניות החשמליות מדינת ישראל אינה פועלת באופן חריג ביחס למדינות מערביות. אם נבדוק לעומק נגלה שב-1 בינואר הטבות לרוכשי מכוניות חשמליות עומדות להצטמצם בגרמניה, צרפת ואפילו בסין. ההבדל בין ישראל למדינות אלה טמון באופי ההטבות ובשיטת המיסוי. בישראל קיימת "אפשרות משחק" נרחבת שתתבטא בשבוע הבא בשורת קרבות בין יבואני הרכב שיוכרעו, כמו שאומרים בכדורגל, רק בדקה התשעים.
הבסיס להתייקרות המכוניות החשמליות הוא שיעור מס הקנייה, וכפי שהוסבר השבוע, אף אחד חוץ מיבואני הרכב ורשות המסים לא יודע בכמה כסף המס מתבטא. למרבה האירוניה, היבואנים יכולים לשחק במקרה זה עם המחיר ולהחליט כמה ממס הקנייה לבלוע, כמה לבקש מיצרן הרכב לסבסד ובכמה לייקר את הרכב בתגובה. האפקט הרבה יותר בעייתי, כי לראשונה אנחנו נחשפים לפחד הישראלים מ"לצאת פראייר", פחד שיבואני הרכב מבינים היטב.
2 צפייה בגלריה
מחיר ATTO 3 של BYD עומד על 165 אלף שקל לגרסה המאובזרת, כנראה שב-170 אלף שקל מעטים יעמדו בתור כדי לרכוש רכב כביש שטח סיני קטן
(צילום: דור מנואל )
כאשר נבחן כמה מכוניות חשמליות שנמכרות בישראל מעל שנה, נגלה שהן התייקרו – יותר מפעם אחת. בג'ילי המכוניות התייקרו השנה פעמיים, בטסלה "חגגו" לא פחות משש התייקרויות של טסלה 3 - והישראלים בתגובה שלפו את הארנק, פתחו אותו לרווחה ואמרו תודה. אז מה חדש? מה ההבדל בין ההתייקרויות הקודמות להתייקרות הנוכחית? הפעם ההתייקרות הרבה יותר מתוקשרת והיא מתרחשת בו זמנית אצל כולם. הפעם את הכסף לוקחת לנו המדינה, היבואן הוא כביכול רק מתווך. כלומר, בשנת 2022 הישראלים שמחו לשלם יותר כשהיבואן גבה יותר כסף, אבל כשהמדינה גובה כסף, אף אחד לא מוכן לצאת פראייר.
בואו לא נטעה, בימים אלה מטרת היבואנים אינה לחשב כמה כסף צריך להוסיף למס הקנייה וכתוצאה מכך להעלות את המחיר, המטרה היא לנטרל את "אפקט הפראייר" הפסיכולוגי. הריביות עולות, ישראל צועדת כנראה למיתון והתוצאה היא שיבואני הרכב תקועים עם מכוניות העתיד- והעתיד יקר. אגב, למרות כל העיסוק בנושא, מכוניות חשמליות רחוקות מלהיות שיאניות מכירות. נתח השוק שלהן נמוך מ-15% למרות החגיגות. אם נוריד את היצע דגמי הפרמיום ונתמקד במכוניות שעולות פחות מ-200 אלף שקל, נגלה שלישראלים יש יכולת לרכוש פחות מ-15 דגמים שבאמת נמכרים במחירים עממיים. חלקם סיניים, חלק מפוקפקים למדי מבחינה בטיחותית, ובזירה המצומצמת הזאת מתרחש כל הבלאגן.
אם ניקח לדוגמה את המחיר של כמה דגמי חשמליות שמשווקים כיום בישראל נגלה שהמחיר שלהם היום אינו זול, עוד "דחיפה קטנה" עלולה להביא אותם כבר למחוזות הלא משתלם. לדוגמה, אם מחיר ATTO 3 של BYD עומד היום על 165 אלף שקל לגרסה המאובזרת, כנראה שב-170 אלף שקל מעטים יעמדו בתור כדי לרכוש רכב כביש שטח סיני שאינו גדול. ג'ילי ג'יאומטרי C מאובזרת עולה 160 אלף שקל, זו "הסובארו של המכוניות הסיניות", מחיר טויוטה קורולה קרוס שמיובאת על ידי אותה יבואנית מתחיל כיום בכ-171 אלף שקל - מדובר כבר ברכב כביש שטח היברידי. אם מחיר הג'ילי יעלה ל–165 אלף שקל סביר להניח שעם כל הכבוד לחשמל, כנראה שמדובר בעסקה שפשוט אינה משתלמת. יונדאי קונה חשמלית בדגם הבכיר עולה 185 אלף שקל, ב-190 אלף שקל כנראה שמעט מאוד ישראלים יחפצו ברכב כביש השטח הקטן, גם אם הוא חשמלי.
2 צפייה בגלריה
יונדאי קונה חשמלית עולה 185 אלף שקל לדגם הבכיר שלה, ב-190 אלף שקל כנראה שמעט מאוד ישראלים יחפצו ברכב כביש השטח הקטן, גם אם הוא חשמלי
(צילום: תומר הדר)
מעבר לכך, מעטים מודעים לעובדה שהחשמליות הן לא היחידות שיתייקרו בשבוע הבא. גם דגמי בנזין ודיזל עתידים להתייקר, והיבואנים צריכים לבצע חישוב מחודש של נוסחת הערך של הרכב החשמלי. כלומר, להחליט על מחיר שממנו יוצאים הלקוחות "פראיירים" ולתמחר את החשמליות באופן שישאיר אותן כדאיות ביחס לרכישת מכונית בעלת מנוע בעירה פנימית.
כאן המצב הופך מעניין, דווקא בגלל שליבואנים יש שפע אפשרויות משחק במחירי הרכבים ולחלקם אין בכלל רכבים לספק. המשמעות היא שייתכן שההתייקרויות שעליהן יכריזו היבואנים בשבוע הבא עלולות לנבוע ממניעים של "לנטרל את האויב" ותו לא. בבואנו לבדוק את מצב מלאי הרכבים החשמליים של יבואני הרכב השונים אנחנו מגלים לדוגמה שלטסלה יש כנראה מלאי של אלפי מכוניות שממתינות במחסני היבואנית, מכוניות ששחרורן ממכס מבוצע בשנת 2022. המשמעות: בטסלה יכולים להודיע שהמחיר לא יעלה, או לסירוגין להודיע שהמחיר יעלה, אבל היבואנית תמשיך למכור במחירי 2022, מה שיסייע ליצרנית להתמודד בשוק הישראלי בהצלחה מול יונדאי איוניק 5 ומול קיה 6 EV - שהושקה השבוע במחיר של כמעט רבע מיליון שקל. במקרה של יצרני הרכב הסינים, כלומר ג'ילי, BYD ודומיהם המצב הרבה יותר מורכב: לג'ילי אין מכוניות לאספקה, לעומת זאת אלפי מכוניות ATTO 3 של BYD הציפו את נמלי ישראל בשבועות האחרונים ואי אפשר לדעת כמה מהן שוחררו ממכס במטרה לספק ללקוחות רק בשנה הבאה.
מכירה של הרכב "במחיר של 2022" עשויה להפוך לפחות בחצי השנה הקרובה ללשון מאזניים בקרב על הלקוח. האם המלחמות האלה, האינטרסים של יבואני הרכב ועליות המחיר יחנקו את שוק הרכב החשמלי? החדשות הטובות הן שלא. סביר להניח שלמרות הכל היקף שוק הרכב החשמלי בשנה הבאה יהיה אפילו כפול. אבל ההישג הזה יהיה חמוץ-מתוק לנוכח העובדה שההתייקרויות האלה יהיו לפחות בחלקן התייקרויות שאינן קשורות במישרין למס הקנייה שיעלה, אלא פשוט לאינטרסים של יבואני הרכב.
