סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
אפל ב סין חנות אפל בבייג'ינג
חנות אפל בבייג'ינג (צילום: שאטרסטוק)

האם מדיניות האפס קוביד של סין תדחוק את אפל סופית מהמדינה?

אפל מאיצה את הפרידה מהייצור הבלעדי בסין בשל השלכות הקורונה, ואחריה יגיעו חברות טכנולוגיה ועסקים. בטווח הארוך העזיבה עלולה לפגוע במקור הכנסה משמעותי, עם השלכות ניכרות על כלכלת סין

בימים אלו, ביקור בסין יכול להיות שקול למעין נסיעה במנהרת זמן, יותר כמעט שלוש שנים בחזרה לעבר. בימי ראשית הקורונה, כשמעט מאוד היה ידוע על המחלה, החיסונים לא היו בנמצא, והאוכלוסייה היתה חשופה לחלוטין, המאמץ העיקרי התרכז בהגבלת מגעים ככל האפשר, באמצעות סגרים ובידודים נרחבים. סין, שהיתה המוקד הראשון להתפרצות המחלה, היתה המכוננת של מדיניות זו, הגם שלקחה אותה לרמות קיצוניות בהרבה – עם סגרים ממושכים ונרחבים ובידודים בכפייה במתקנים ייעודיים.
אבל עכשיו, שלוש שנים אחרי שנגיף הקורונה החל להתפשט בווהאן, העולם ברובו הגדול עבר קדימה מהאמצעים הנוקשים של שנות המגיפה הראשונות, חיסונים והדבקה טבעית שהביאו לחסינות מסוימת באוכלוסייה, לצד עייפות כללית של הציבור ממגבלות וסגרים, החזירו את החיים לימי טרום המגפה. בכל מקום כמעט, חוץ מסין. שם, המשיך הנשיא שי ג'ינגפינג להכתיב מדיניות מניעת הדבקות קיצונית, שמכונה אפס קוביד, כאילו השנה היא עדיין 2020. מראות כמו סגרים ממושכים של אזורים נרחבים ובידודים בכפייה הם עדיין חלק מאסטרטגיית הקורונה של סין.
אבל אי אפשר להשאר אחורה בזמן שהעולם צועד קדימה, ועכשיו מתחילות ההשלכות של מדיניות זו לתת את אותותיהן בדמות לחצים חיצוניים ופנימיים שיכולים להשפיע על סין לטווח הארוך. בצד הפנימי, בשעה שהתסיסה והמחאה במדינה נגד המדיניות המחמירה מתגברות, ומובילות את המשטר להשתמש באמצעי דיכוי קיצוניים שיכולים לשכתב את מערכת היחסים בין השלטון למעמד הביניים, חברות זרות מתחילות לשקול את ההסתמכות שלהן על סין כמרכז ייצור ולוטשות עיניים למדינות אחרות שבהן המפעלים שלהן לא יכולים להיסגר לשבועות ממושכים בלי התרעה.
ענקית הטכנולוגיה אפל היא בין החברות הזרות הבולטות שמייצרות בסין, ואחראית מרכזית להפיכת המדינה למרכז ייצור של מוצרי טכנולוגיה מתקדמים. ההימור שביצע לפני כ-20 שנה טים קוק, אז סמנכ"ל התפעול של אפל, על סין כמדינה שיכולה לא רק לספק מוצרים בקנה מידה עצום אלא גם באיכות ובאמינות עקביים, השתלם מאוד הן לאפל והן לסין. בשנים האחרונות, עם זאת, החלה אפל להתפכח מהתלות הכמעט בלעדית שלה בסין ולגוון את הפריסה הגיאוגרפית של מרכזי הייצור שלה.
עכשיו מדווח הוול סטריט ג'ורנל שבשבועות האחרונים אפל האיצה משמעותית תוכניות להעברת מתקני הייצור שלה מחוץ לסין. לדברי מקורות עם ידע בנושא, ענקית הטכנולוגיה אומרת לספקים להיערך בצורה אקטיבית להרכבת מוצרי אפל באתרים אחרים באסיה, בפרט וייטנאם והודו. ההחלטה היא תוצאה ישירה של האירועים בקומפלקס ייצור הענק של אפל בגֶ'נְגְג'וֹאוּ, שמכונה "אייפון סיטי". הקומפלקס, שמופעל על ידי פוקסקון, מעסיק 300 אלף עובדים ובשלב מסוים היה אחראי לייצור 85% מדגמי האייפון פרו.
בחודש שעבר שורה של מחאות עובדים, שמחו על מגבלות הקורונה (במסגרתן, על מנת לשמר פעילות גם במקרה של סגר, מוגבלת יציאת העובדים משטח המפעל והקשר עם העולם החיצון מצומצם לכניסת טובין חיוניים), חיבלו בפעילות הקומפלקס. אלו, לצד כמעט שלוש שנים שבמהלכן סגרים לא צפויים הובילו לא פעם להשבתה ממושכת של מפעלים, הגבירו את החשש באפל מהמשך התלות העסקית הגדולה שלה בסין במרכז ייצור. רק בחודש שעבר התריע החברה שמגבלות הקורונה במפעל צפויות לפגוע במשלוח דגמי האייפון פרו, כאשר לפי הערכות קיבולת הייצור באייפון סיטי עמדה בנובמבר על 20% מהיכולת המרבית, וצפויה לעמוד החודש על 30% עד 40%.
המטרה ארוכת הטווח של אפל היא עתה לייצר 40% עד 45% מהאייפונים שלה בהודו, לעומת שיעור חד-ספרתי כיום. וייטנאם צפויה לשאת בנטל של ייצור מכשירים אחרים, דוגמת אפל ווטש, אייפודס ומקבוקים. ואם אפל בורחת מסין, היא לא תהיה האחרונה. אפל היא קובעת מגמות, לא רק בקרב צרכנים אלא בגם בקרב עסקים. העברת פעילות ייצור שלה באופן רחב למדינות אחרות תגדיל את הלגיטימציה שלהן בעיני חברות אחרות, שיכולות לבצע מהלכים דומים. סין במשך שני עשורים לפחות היא ברירת המחדל בעבור חברות טכנולוגיה גדולות, אבל הפרידה של אפל יכולה לשנות זאת ובטווח הארוך לפגוע במקור הכנסה משמעותי עם השלכות ניכרות על כלכלת סין.
הערעור החיצוני מצטרף לערעור פנימי שמותח לקצה את היחסים בין השלטון בסין לנתינים. למפלגה הקומוניסטית היה מעין חוזה לא כתוב עם מעמד הביניים הצומח של סין: אתם תהיו נתינים טובים וממושמעים, שעובדים ולא עושים עניינים, אנחנו ניתן לכם חיים נוחים עם מוצרי יוקרה מערביים וסגנון חיים מודרני. לא תוכלו לעשות כל מה שאתם רוצים, אבל יהיה לכם מספיק בידור כדי לא לחשוב יותר מדי על זה שאתם חיים במדינה טוטליטרית.
מדיניות האפס קוביד של סין ערערה את החוזה הזה. פתאום, נתינים נאמנים גילו שיציאה לארוחה או בילוי מחוץ לבית, נסיעה למשפחה או לחופשה, הם לא דבר מובן מאליו ויכולים להילקח על ידי הממשל מבלי שתהיה להם זכות להתנגד. ואם בהתחלה זה היה נסבל, המאמץ הלאומי-פטריוטי להביס את הקורונה, אחרי כמעט שלוש שנים המחויבות למאמץ הזה מתחילה להישבר. בשבועות האחרונים, שורה של הפגנות ענק סוחפות את סין, במסגרתן מספרים רחבים של צעירים מוחים על מגבלות הקורונה המתמשכות. מומחים הגדירו אותן כמחאה האזרחית הגדולה בסין מאז המחאות כיכר טיין-אן-מן ב-1989.
והמשטר מגיב כמו שרק משטר טוטליטרי יודע להגיב: בכוח. אבל הפעם, במקום טנקים שלא מצטלמים יפה בטלוויזיה, הוא מפעיל את כלי המעקב העוצמתיים שעומדים לרשותו – מערכות ניטור טלפון, מצלמות זיהוי פנים ועוד אמצעים שסין פיתחה לאורך העשור האחרון – על מנת לזהות, לנטר, להפחיד ולעצור נתינים שלוקחים חלק במחאות נגד מדיניות האפס קוביד.
אמצעים אלו כבר נמצאים בשימוש נרחב נגד קבוצות שוליים ואוכלוסיות נרדפות, כמו בני המיעוט האויגורי. ואולם, לפי דיווח של הניו יורק טיימס, זוהי הפעם הראשונה שבה אמצעי מעקב ודיכוי מסוג זה מופעלים בצורה רחבה נגד בני מעמד הביניים בערים העשירות של סין. "אנחנו שומעים סיפורים על משטרה שמגיעה לבתים של אנשים ושואלת אותם איפה הם היו בזמן ההפגנה, וזה מתבסס על ראיות שנאספו באמצעות מעקב המוני", אמר אלקאן אקאד מאמנסטי אינטרנשיונל. "טכנולוגיית האח הגדול של סין לעולם לא מכובת, והממשלה מקווה שהיא תצליח להשתמש בה להשתיק את המחאה".
קשה להעריך מה יהיו השפעות הטווח של הפעלת מערכי המעקב האלו נגד האולכסיות ה"חזקות" של סין. אבל סביר להניח שמערכת היחסים של הדור הצעיר עם השלטון כבר לא תראה אותו הדבר, ותהיה רוויה בהרבה יותר חשדנות וטינה עמוקה. ביחד עם הפגיעה באמון מצד הקהילה העסקית, מדיניות אפס קוביד מתבררת כחרב פיפיות שעלולה לעצב מחדש את תפקידה של סין בכלכלה העולמית ואת מעמדה של המפלגה הקומוניסטית בתוך המדינה.