סגור
כתב צבאי של צבא אוקראינה בשדה חיטה במדינה
כתב צבאי של צבא אוקראינה בשדה חיטה במדינה. אחד ממצרכי היסוד הנפוצים בעולם רשם את אחת הפגיעות הקשות ביותר בעקבות המלחמה (צילום: גטי)

משבר מזון עולמי בדרך - ואלו חדשות רעות ליוקר המחיה

הפלישה לאוקראינה, ההתחממות הגלובלית והזינוק בעלויות הייצור מאיימים על שורה ארוכה של מוצרי מזון; מגרגרי החומוס שנתקעו בנמלי ארה"ב ועד לגרגרי החרדל שנצרבו בבצורת בקנדה; כלכליסט ממפה את המזונות שצפויים ללבות את האינפלציה

פיתות יחדלו להיות מוצר בסיסי, אבל זה בסדר, כי כך גם יקרה לחומוס. היצע רוטב העגבניות לפיצה יתכווץ, אבל לא נורא, כי מחירי החיטה להכנת קמח יזנקו. לא נוכל להטביע את יגוננו בכוס יין או בטבלת שוקולד, או לשבת להירגע עם כוס קפה. סטייק, שמן זית, אפילו סוכר — רק למי שמוכן לפתוח את הארנק.
שילוב של גורמים סביבתיים ואנושיים, ובראשם מלחמת רוסיה־אוקראינה ואסונות אקלימיים דוגמת בצורות, שיטפונות, גלי חום וסערות טרופיות, תוצאה ישירה של החרפת משבר האקלים, חיבל בשנה האחרונה בגידול ובהפקה של מגוון מזונות, בסיסיים יותר או פחות. ביחד עם עלייה בביקושים, תוצאה של ההתאוששות העולמית ממגפת הקורונה, האינפלציה הכללית שמקפיצה את עלויות הייצור וההובלה, והקשיים המתמשכים בשרשראות האספקה — תחזית המזון לתקופה הקרובה פסימית מאוד. פחות מוצרים, ואיכות נמוכה יותר ומחירים גבוהים יותר לאלו שכבר כן מגיעים למדפים. אילו מוצרי מזון צפויים לסבול ממחסור בחודשים הקרובים, איך בצורת באוגנדה משפיעה על המכירות העולמיות של נסטלה, ומדוע מלחמת רוסיה־אוקראינה הצליחה לפגוע בכל כך הרבה פריטי מזון ולשנות מדיניות יצוא של מדינות רחוקות. "כלכליסט" מציג רשימה מקיפה, אך לא ממצה, של המזונות שאספקתם מאיימת להידלדל.
חומוס: תנאי אקלים קשים והמלחמה הרוסית פגעו באזורי הגידול המרכזיים
לפני נתונים של מכון המחקר Global Pulse, אספקת גרגירי החומוס העולמית עלולה לצנוח השנה בעד 20%. רכיב יסוד במאכלים מזרח־תיכוניים רבים, ובראשם פלאפל וממרח חומוס, הגרגירים הפכו בשנים האחרונות למוצר פופולרי גם במערב. באירופה היבואניות המובילות של גרגירי חומוס הן ספרד, בריטניה, פורטוגל ואיטליה.
ארה"ב היא יצואנית החומוס הרביעית בגודלה בעולם, אך ביולי דיווחה סוכנות רויטרס שחקלאים במדינה שתלו 5% פחות שטחים של חומוס. זאת, מכיוון שתנאי אקלים גרועים פגעו בשתילת האביב והובילו את החקלאים לתעדף יבולים רווחיים יותר, כמו חיטה ותירס.
התנובה במקסיקו ובאוסטרליה נפגעה גם היא בגלל מזג האוויר, בעוד טורקיה הגבילה את יצוא החומוס משטחה. במקביל, המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שתיהן יצואניות חומוס חשובות, מחריפה את המחסור העולמי.
בגלל המלחמה לא הצליחה אוקראינה לזרוע את מלוא יבול החומוס השנתי שלה, מה שהוביל למחסור של 50 אלף טונות מהאספקה הקבועה לאירופה. הסנקציות על רוסיה, שאחראית ל־25% מהאספקה העולמית, פגעו גם הן ברכש החומוס, לאחר שלקוחות ביקשו להימנע מסיבוכים הקשורים בתשלום לספקים במדינה. "רוסיה מייצאת בין 200 אלף ל־250 אלף טונות חומוס בשנה. כשפרצה המלחמה בפברואר, האספקה נהרסה לחלוטין", אמר לרויטרס גורם בתחום.
לכך יש להוסיף קשיי שילוח, במיוחד מנמלי הים בארה"ב. התור בנמלים לאורך צפון־מערב המדינה אילץ יצואנים לשלוח מכולות של גרגירי חומוס ברכבות לאורך אלפי קילומטרים על מנת לספק הזמנות, מהלך יקר ומורכב יותר משילוח ימי. סוחרת התבואות קולומביה גריין אינטרנשיונל, שלרוב מייצאת חומוס מנמלים בצפון־מערב ארה"ב, נאלצה לשלוח את המלאים שלה לספינת תובלה שעגנה במפרץ מקסיקו. אבל עומסים במערך הרכבות עיכבו את המשלוח, שהגיע אחרי שהספינה כבר הפליגה. כל זה קורה במקביל לעלייה עולמית בביקושים. "כשפרצה המלחמה, הביקוש נסק", אמר לרויטרס ג'ף ואן פוונג', מנכ"ל קולומביה גריין. "ראינו ביקוש חזק מסין, ואז פניות מלקוחות בפקיסטן ובבנגלדש", ציין.
חיטה: הפלישה לאוקראינה בלמה את היצוא, הסנקציות על רוסיה החריפו את המחסור
אחד ממצרכי היסוד הנפוצים בעולם, חיטה, רשם את אחת הפגיעות הגדולות ביותר בעקבות המלחמה באוקראינה. רוסיה היא יצואנית החיטה הגדולה בעולם, עם אספקה צפויה (טרם המלחמה) של 39 מיליון טונות ב־2023־2022. אוקראינה, במקום השביעי, היתה אמורה לספק 10 מיליון טונות, אך הפלישה הרוסית והעוצר על נמלי אוקראינה בלמו כמעט לחלוטין את יצוא החיטה מהמדינה. במקביל, הסנקציות על רוסיה הגבילו עוד יותר את אספקת החיטה העולמית. שוקי הסחורות נכנסו לפאניקה של ממש כאשר במאי הודיעה הודו, המדורגת ממש מתחת לאוקראינה ברשימת הספקיות העולמיות, כי תעצור את יצוא החיטה משטחה למעט מקרים של צורך קריטי. ההחלטה התקבלה לא רק על רקע המלחמה באירופה, אלא גם בעקבות גל חום שובר שיאים שפגע ביבולי החיטה בתקופה מכרעת, והוביל לתחזיות לירידה בכמות היבולים. "איסור היצוא יצר לחץ נוסף על השוק העולמי, שכן הודו היתה אמורה להיות חלופה לרוסיה ולאוקראינה", הסביר ג'ק סקוביל, סגן נשיא Price Futures Group. אנדרו וויילואו, אנליסט תבואה ב־Thomas Elder Markets, אמר לבלומברג: "אם האיסור היה מוטל בשנה נורמלית, ההשפעה היתה מזערית. אבל אובדן האספקה מאוקראינה מחריף את המצב".
סוכר: ברזיל מינפה את מחירי האנרגיה כדי לבטל חוזים ליצוא סוכר
ברזיל, יצרנית הסוכר הגדולה בעולם, ביטלה במאי האחרון חוזים ליצוא סוכר והסבה את חומר הגלם לייצור הדלק הביולוגי אתנול — זאת כדי למנף את מחירי האנרגיה הגואים. כתוצאה, ארגון הסוכר העולמי (ISO) דיווח על גירעון של כ־200 אלף טונות סוכר גולמי בשוק הגלובלי, ויצרניות מזון ברחבי העולם מתחילות לחוש במחסור.
צמצום התפוקה הזניק את מחיר הסוכר הלבן לשיא של שש שנים ביולי האחרון — 598.6 דולר לטונה. ברזיל מייצאת כ־2.2 מיליון טונות של סוכר בחודש במהלך שיא הקציר, כאשר רוב מפעלי הסוכר ערוכים לבצע מעבר חלקי לייצור אתנול, שהוא כעת מוצר רווחי יותר עבורם. ברזיל היא גם יצרנית האתנול השנייה בגודלה בעולם, אחרי ארה"ב. בעוד מחירי האתנול זינקו בשנתיים האחרונות ב־63%, מחירי הסוכר הגולמי רשמו עלייה של 30%.


תירס: בצורת ומכת ארבה בארה"ב מאיימות על מקור מזון לבני אדם ובעלי חיים
נזקי אקלים צפויים לפגוע משמעותית באספקת התירס העולמית השנה. מדובר לא רק בחומר גלם לפופקורן אלא גם ברכיב מרכזי בהזנת בעלי חיים כמו גם מקור לממתקים ולדלקים ביולוגיים. באוגוסט דיווחה סוכנות בלומברג כי בצורת, מכת ארבה, חום קיצוני ונזקי ברד גרמו לנזקים ניכרים לגידולי תירס בארה"ב. סיורים של תצפיתנים בשדות תירס במדינה חשפו צמחים קטנים וחומים, עשרות שדות ובהם פגיעות מובהקות של מזיקים, קרקעות צחיחות, גידולים נגועים במחלות, ובאופן כללי יבולים קטנים יותר מאשר בשנה שעברה, במקרים מסוימים אפילו מממוצע שלוש השנים האחרונות. "חגורת התירס המערבית לא טובה כמו בשנה שעברה, וחגורת התירס המזרחית לא טובה יותר משנה שעברה", אמר ברנט ג'ודיש, חקלאי מאיווה. "יהיה לנו מחסור בתנובה. אין איך להימנע מזה". דקוטה הדרומית, אוהיו, נברסקה ואינדיאנה כבר מספקות פחות תירס ביחס לתקופה המקבילה ב־2021, ומגמה דומה מסתמנת באילינוי, הספקית מספר שתיים של תירס בארה"ב. ארה"ב היא יצרנית התירס הגדולה בעולם והיתה אחראית ל־346 מיליון טונות מהאספקה העולמית ב־2020־2019. ירידה בתנובת התירס שלה תורגש היטב בכל העולם, וצפויה לכל הפחות להביא לעלייה משמעותית במחירים.
עגבניות: חום כבד בקליפורניה ובאיטליה מסכן את תעשיית העגבניות המעובדות
בקליפורניה, הבצורת החמורה ביותר זה 1,200 שנה פגעה באורח קשה בגידול העגבניות במדינה — שאחראית לרבע מהתפוקה העולמית ולמרבית גידולי העגבניות לעיבוד. כלומר, לא עגבניות שנמכרות טריות לצריכה אלא שמעובדות לקטשופ, רטבי פיצה ופסטה וכדומה. כתוצאה, בארה"ב מחירי המוצרים מבוססי העגבניות עולים מהר יותר מקצב האינפלציה.
"אנחנו זקוקים נואשות לגשם", אמר באוגוסט האחרון ראש איגוד מגדלי העגבניות בקליפורניה, מייק מונטנה, לסוכנות בלומברג. "אין לנו מספק מלאים כדי לעמוד בביקושים של השוק. מאוד קשה לגדל עכשיו עגבניות. מצד אחד, הבצורת משפיעה על העלויות כי אין מספיק מים לכל השטח, ומצד שני יש אינפלציה שמעלה את מחירי הדלק והדשן".
בחברת Woolf Farming ממחוז פרסנו אמרו שהעלות לגידול אקר עגבניות עומדת כיום על 4,800 דולר לעומת 2,800 דולר לפני כעשור. זאת, כתוצאה מהגבלות על שאיבת מי אקוויפר וגידול בעלויות שכר, דלק ודשן. "התנובה גם ממש נמוכה השנה", אמר סגן נשיא החברה לפעילות חקלאית, ריק בלנקנשיפ. "לצד הבצורת, היו לנו טמפרטורות שיא וזה בפני עצמו יוצר בעיות, כי העגבניות כל כך חמות שהן לא מגיעות לגודל הנכון, אז יש הרבה עגבניות על צמח, אבל הן קטנות יותר".
משבר דומה מתרחש גם באיטליה, יצרנית מובילה של עגבניות לתעשיית העיבוד, בעקבות בצורת קשה שפגעה באזורי הגידול המרכזיים בעמק הפו. במקביל, בעקבות הזינוק במחירי הגז, חקלאים צמצמו את גידול העגבניות בחממות האירופיות, בין השאר בהולנד, האחראית על 20% מהיצוא העולמי, כמו גם בשבדיה ובדנמרק. מגמה זו תצמצם את היצע העגבניות הטריות לסלט ביבשת אירופה.
שוקולד: המלחמה הרוסית פגעה באספקת שמן צמחי וקקאו לתעשיית השוקולד
ממלחמת רוסיה־אוקראינה אי אפשר לברוח גם לנחמה מתוקה. בסוף יולי יצרנית ממתקי השוקולד הרשי, הגדולה ביותר בארה"ב, הודיעה שהמלחמה פגעה באספקה של חומרי גלם כמו שמני מאכל, קקאו ורכיבים אחרים שדרושים לייצור מוצריה, זאת במקביל לעלייה בביקושים שנרשמה מאז התפרצות הקורונה, ולא שככה. כתוצאה, הרשי הזהירה מפני מחסור צפוי במארזים של ממתקי הלואין, שיצוין בסוף החודש. ב־2021 תעשיית הממתקים בארה"ב רשמה זינוק של 11% במכירות, אחרי 15% ב־2020.
שמן זית: גלי חום באירופה כיווצו את יבולי הזיתים של הספקיות המובילות, ספרד ואיטליה
גלי החום והבצורת באירופה, ובפרט במדינות הים התיכון ביבשת, צפויים לתת את אותותיהם גם במלאי שמן הזית העולמי. ספרד, שאחראית לכ־45% מאספקת שמן הזית העולמית, צפויה לסבול מירידה של 25% עד 30% בתפוקה. איטליה, הספקית השנייה בגודלה, עם 20%, חווה את הבצורה החמורה ביותר זה 70 שנה וצפויה לרשום ירידה של בין 20% ל־30%. "אם לא יהיו ירידה בטמפרטורות או גשמים בשבועות הקרובים, מסיק הזיתים השנה יהיה נמוך משמעותית בהשוואה לשנים קודמות", הזהיר באוגוסט שר החקלאות של ספרד לואיס פאלאנס. "מגזר הזיתים מודאג מתפוקת השמן", הזהיר. מלחמת רוסיה־אוקראינה מחריפה גם היא את המחסור ותורמת לעלייה במחיר. אוקראינה היא ספקית מרכזית של שמן חמניות, ומחסור בו צפוי להוביל לעליית מחירים של כל השמנים הצמחיים, כולל שמן זית. השמן שכבר כן יגיע למדפים יהיה לא רק יקר יותר אלא גם איכותי פחות, שכן החום והבצורת יביאו לתפוקה נמוכה יותר של זיתים מהסוג שמאפשר לייצר שמן באיכות הגבוהה ביותר.
קפה: משבר האקלים פגע ביבולי הקפה של המגדלות הגדולות, כולל הזן לקפסולות
שוק הקפה העולמי מתמודד בימים אלו עם אחד החוסרים הגדולים בהיסטוריה המודרנית. תפוקת הקפה של וייטנאם, יצואנית הקפה השנייה בגודלה בעולם, צפויה לצנוח באופן חד השנה. מלאי הקפה במדינה נמוך במחצית לעומת 2021, וגם בשנה הבאה, בעונת הגידול 2023־2022, צפויה ירידה. וזאת, בשעה שהביקוש העולמי לקפה מתאושש מההיחלשות שנרשמה בזמן מגפת הקורונה. הצניחה בתפוקה של וייטנאם תורגש בעיקר בקפה האינסטנט, דוגמת הקפסולות של נסטלה, שכן המדינה היא היצרנית הגדולה בעולם של זן הרובוסטה שמשמש בעיקר לקפה זה. לקשיים של וייטנאם יש להוסיף את הירידה בתפוקת הקפה במדינות אמריקה הדרומית: בצורת וקרה פגעו בתפוקה של ברזיל, גשמים חריגים בעצמתם החריבו יבולי קפה בקולומביה, המלאי לעונת הגידול הנוכחי של הונדורס, גוואטמלה וניקרגואה כמעט ואוזל, ויש עדויות לקשיים ביבולי השנה הבאה בקוסטה ריקה. בנוסף, בצורת באוגנדה פגעה קשות ביבולי הרובוסטה במדינה.
חרדל: הבצורת בקנדה והמלחמה באוקראינה יצרו מחסור בגרגרים לייצור דיז'ון
מה זה צרפתי בלי חרדל דיז'ון? זה חודשים שצרכנים בצרפת סובלים ממחסר במוצר במרכולים. את הסיבה אפשר למצוא מעבר לאוקיינוס, בקנדה — יצואנית זרעי החרדל הגדולה בעולם. השנה, זו השנה השנייה ברציפות, תנובת החרדל במדינה ספגה פגיעה בעקבות בצורת מתמשכת, שהיא תוצאה של משבר האקלים. "הגשם פשוט סירב לרדת", אמר קווין הורש, חקלאי מססקצ'ואן, ל־NPR. "והטמפרטורה זינקה, במיוחד בתחילת יולי, והתקרבה ל־40 מעלות צלסיוס. היבולים לא עמדו בזה. קשה לראות עבודה של שנה שלמה יורדת לטמיון". גם כאן המלחמה באוקראינה החריפה את המצב, שכן המדינה היא יצואנית מובילה של זרעי חרדל.
בשר בקר: התייקרות הדשן והמספוא מאיימת לכווץ את היצע הבשר העולמי
עלייה במחירי הדשן והמספוא מייצרת מחסור בבשר בקר וצפויה להביא להתייקרות במחירי הסטייקים. עלייה במחיר הדשן הביאה חקלאים לצמצם את כמות העשב שהם מגדלים כמזון לבקר. חיטה ודגנים אחרים יכולים לשמש כמזון חלופי, אבל גם מחיריהם מטפסים. כתוצאה, חקלאים צפויים לשחוט את הבקר מוקדם יותר, כשבעלי החיים מכילים פחות בשר, ובאיכות נמוכה יותר. "הרבה מאוד חקלאים יסבלו ממחסור במספוא לקראת החורף. יהיה קשה למצוא נתחים יפה ובאיכות אחידה", אמר ל"טלגרף" הבריטי מנכ"ל איגוד מגדלי הבקר בבריטניה, ניק אלן. "מחסור ועלויות גבוהות יותר כבר מתבטאים במחירי הבשר הטחון, שעלו ב־17 פני השנה, וצפויים לעלות ב־10 פני נוספים", ציין. הנתונים משקפים זינוק של כ־13% ב־2022 לעומת 2021. כאן, לפחות, לא מדובר בתוצאה רעה: בשר בקר מזיק לבריאות ותורם להחרפת משבר האקלים. התייקרות במחירו היא עילה טובה לעבור לצריכת חלבון בריא וזול יותר כמו חלבון מן הצומח, עוף, דגים או חזיר.
יין: כפור, עובשים וגלי חום בצרפת וספרד הורידו את תפוקת היין העולמית
בשנה שעברה רשמה תפוקת היין העולמית ירידה של 4%, מה שיוביל לפחות בקבוקים השנה. "הסיבה לכך היא בעיקר אובדן של גידולי ענבים כתוצאה מכפור, עובשים, ברד וגלי חום בצרפת, ספרד ואיטליה", אמר ל"גרדיאן" כתב היין אלישע הנסל. "ביחד, המדינות הללו מספקות 45% מענבי היין בעולם". צרפת ספגה את הירידה הגדולה ביותר, עם קציר ענבי יין קטן ב־27% לעומת 2020, בעוד בספרד נרשמה ירידה של 14% ובאיטליה 9%. תנובה גדולה מהצפוי בחצי הכדור הדרומי איפשרה להגביל את הצניחה העולמית ל־4% בלבד. המשמעות היא לא רק פחות יין, אלא גם יחסית יותר יין שמגיע מאזורים שפחות מזוהים כספקים איכותיים — אפשרות אולי לשבור מונופולים בני מאות שנים.
אורז: מיעוט גשמים בהודו, בצורת בסין ושטפונות בבנגלדש מאיימים על היבולים
תנאי מזג אוויר קיצוניים הפוגעים במדינות האחראיות על כ־90% מתפוקת האורז העולמית, כולל היצואנית המובילה הודו, מאיימים להפחית את יבולי הדגן וללבות את האינפלציה. מיעוט גשמים בחגורת הדגנים ההודית, גל חום קיצוני בסין, שטפונות בבנגלדש וירידה באיכות האורז בווייטנאם כיווצו את היבולים בקרב ארבע מחמש יצרניות האורז הגדולות בעולם. כך למשל, בהודו, כמות הגשמים היתה קטנה בכ־45% בעונת הגידול החולפת, מה שהביא לצניחה של 13% בהיקף השתילה. התוצאה של פגעי האקלים: זינוק של 23% במחירי האורז בשנה החולפת ואיום על ביטחון המזון של כמחצית מאוכלוסיית העולם, עבורם האורז הוא מזון עיקרי.