שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
פרסום ושיווק

כך ישפיע גל ההתייקרויות על הכיס

יצרניות המזון נאנקות תחת מחירי הסחורות הגואים, בעיקר הנפט, ומעלות מחירים. מתחילת השנה ספגו רשתות השיווק את ההפרש כדי לא לפגוע במכירות בחגים, אולם כעת החל גל התייקרויות של עשרות מוצרים שונים שהתחיל בשטראוס, תנובה ויוניליוור ויגיע בימים הקרובים גם למוצרי חוגלה וטרה. מדוע זה קורה וכמה זה יעלה?

אורנה יפת, גיל קליאן ושי סלינס 08:3403.05.11

כמעט כל יצרני המזון בישראל כבר הודיעו או שיודיעו בעתיד על התייקרויות במחירי המוצרים שהם מוכרים. עיקר ההסבר מצד היצרנים לגל ההתייקרויות השונות הוא עליית מחירי הסחורות בעולם, לרבות מחירי הדלק, שמייקר משמעותית את הליכי הייצור. היות שמדובר בתהליכים עולמיים, ניתן לראות כי הצרכן הישראלי לא סובל לבד מהעלאות המחירים, ומחירי הסחורות משפיעים על כל שוק המזון הגלובלי.

 

בארה"ב פרסם בשבוע שעבר משרד החקלאות (USDA) תחזית שלפיה סל מוצרי המזון הנצרכים במשקי הבית בארה"ב יתייקר ב־3.5%–4.5% ב־2011. לשם השוואה, ב־2010 התייקר סל המוצרים בארה"ב ב־0.8% בלבד. לפי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, מחירי המזון ברחבי העולם ירדו במרץ ב־2.9% לעומת חודש פברואר, אך הם עדיין גבוהים ב־37% לעומת מרץ 2010.

 

הסחורות הרלבנטיות למחירי המזון הן בעיקר הנפט, הדרוש להליכי הייצור והשינוע, חיטה, סויה ותירס, המשמשים גם כמזון לבהמות, סוכר הנמצא כמעט בכל סוג של מזון מעובד וכן גם קקאו וקפה - כאשר מחירי הקפה הגיעו באחרונה לרמות שיא של כל הזמנים.

 

 

כשבוחנים את מחירי הסחורות השונים מגלים בחלקן ירידות, אך המגמה הכללית בסחורות המשמשות את תעשיית המזון היא עלייה. כך למשל, מחירו של הסוכר הלבן ירד ב־9.2% מתחילת השנה, אך הנפט זינק ב־19%. הקפה עלה ב־19% מאז ינואר, הקקאו הוסיף 11%, התירס הוסיף 18%, החיטה עלתה ב־1% והסויה ירדה ב־1%.

 

לדברי אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים, המגמה של התייקרות מחירי הסחורות תימשך בטווח הארוך, ובטווח הקצר מה שיכול להוריד את המחירים הם רק תנאי מזג אוויר שיסייעו למגדלים להגדיל את היבולים השונים. בטווח הארוך מעריך גורן כי גידול האוכלוסייה, יחד עם העלייה ברמת החיים במיוחד במקומות כמו סין והודו, ייצור המשך עלייה במחירי הסחורות המשמשות את תעשיית המזון.

בשר

 

המנגל המסורתי ביום העצמאות יתייקר ב־10%

מחירי בשר הבקר המיובא - עיקר שוק הבקר בישראל - עלו ב־10% מתחילת השנה, וגם מחירי העוף וההודו עלו ב־12%–13% מאז אוגוסט 2010.

 

רצועות מאמא עוף רצועות מאמא עוף צילום: פיליפ מטראי

המחירים צפויים להמשיך ולעלות, כאשר במחירי הבקר צפויה עלייה נוספת בשיעור של עד 10% בתקופה הקרובה, וכן צפויה עלייה במחירי הבשר המעובד מצד יצרנים כמו זוגלובק וטירת צבי, בין השאר על רקע מגמת עליית מחירי העוף וההודו.

 

העלייה מושפעת מעלייה בכל מחירי תשומות הייצור בתחום הבשר - החל במחירי הדלקים, דרך מחירי התבואות כמו חיטה, סויה ותירס (המשמשות כמזון לבהמות), וכן עלייה במחירי העגלים והעופות. בנוסף, עליית שכר המינימום משפיעה על עלויות המפעלים.

 

לצרכן הישראלי אין הרבה מה לעשות נוכח ההתייקרויות בענף, הנרשמות גם במוצרים תחליפיים לבשר כמו סויה ודגים שמחיריהם עלו בכ־20% מתחילת השנה, ואף במוצרי החלב, כאשר אין כמעט מוצר צריכה בסיסי בתחום המזון שאינו מתייקר.

 

גם כאן ישראל לא לבד בהתייקרויות. בארה"ב מעריך משרד החקלאות כי מחירי הבשר יתייקרו ב־6%–7% בשנת 2011 - מה שמהווה את העלייה החדה ביותר שם ב־7 השנים האחרונות. באירופה נרשמת מגמה דומה, כאשר בבריטניה עלו מחירי בשר הבקר ב־5.4% בשנה האחרונה, לפי נתוני המגדלים. עם זאת, הרשויות באירופה מקדמות כיום מהלכים של הסרת חסמי מסחר עם דרום אמריקה - מה שיכול להביא לירידה של מחירי הבקר שם.

 

ממתקים וקפה

 

אסם שוקלת העלאת מחירים נוספת

מחירי הסוכר משפיעים על יצרניות ויבואניות מוצרי המזון שמשווקות עוגות, מוצרי מאפה וחטיפים מתוקים — מה שהוביל לעליית מחירים שנייה השנה. היצרניות מושפעות מעליית חומרי הגלם בעולם ומהשינויים במחיר האריזות של המוצרים. לדוגמה, קבוצת שטראוס שלחה לרשתות השיווק מחירונים מעודכנים של המתוקים והודיעה על התייקרות של השוקולד ב־5%, וכן התייקרות של ופלים, עוגות וחטיפים ב־5%–15%. גם הקפה השחור וקפה נמס אבקה של עלית מתייקרים ב־13.5%.

 

קונצרן קראפט מייקר את מוצריו, בהם קפה ג'ייקובס ומותגי השוקולד טובלרון, קוטדור ומילקה, בשיעור של 5%. עליית השמנים, הסוכר והקמח משפיעה גם על קונצרן יוניליוור, שבחודש יוני הקרוב יעלה את מחירם של חטיפי השוקולד בשיעור של 4%.

 

באסם עוד לא הודיעו על התייקרות, אך אפשרות זו נשקלת. בחודש נובמבר האחרון העלתה אסם את המחירים לקמעונאים בשיעור ממוצע של 3.5% וייקרה את הפסטה, המרקים, הקרקרים, וסלטי צבר ב־5%, קפה נמס ב־5%, עוגות ב־3% ומוצרי טבעול וקטשופ ב־2%.

 

חלב יטבתה חלב יטבתה צילום: רועי פרידמן

 

מוצרי חלב

 

מוצרי החלב יצאו מפיקוח, והמחירים זינקו בהתאם

ענף מוצרי החלב ממשיך להכות בכיסו של הצרכן. בעוד שמשרד החקלאות צפוי להודיע בקרוב על התייקרות מוצרי החלב שבפיקוח, כגון חלב ניגר, אשל, גיל, חמאה, גבינה קשה עמק וגלבוע ושמנת חמוצה, יצרניות החלב כבר הודיעו על עליית מחירים של המוצרים שאינם בפיקוח.

 

שטראוס מעלה את מחירם של מוצרי יטבתה, וכבר שלחה מחירונים לרשתות המבטאים עלייה של 4%–8%. כך יתייקר החלב המועשר ב־3.6%, הלבן ב־6%, השמנת החמוצה ב־15% והשוקו ב־5.5%. תנובה צפויה לייקר את מוצרי החלב בשיעור ממוצע של 5%–7%, וגם טרה מסרה אתמול כי "לאור העלייה במחירי התשומות, אנו נאלצים לעדכן את המחירונים". גם תנובה צפויה לייקר את מוצרי החברות־הבנות ובהן סנפרוסט־מעדנות, מאמא עוף וטירת צבי ב־3%–5%.

התייקרות מוצרי החלב הנוכחית היא התייקרות שנייה בתוך כמה חודשים. שטראוס ייקרה בסוף השנה שעברה את רוב מוצריה ב־1.6%–4.5%, ותנובה ייקרה את מוצרי החלב בעד 4.5%. גם טרה ביצעה עליית מחירים דומה.

 

מחירי מוצרי החלב מושפעים מעליית מחירי חומרי הגלם בעולם ומהתייקרות הדלק שמהווה גורם משמעותי בשינוע המוצרים. תחום החלב מובל על ידי שלוש המחלבות הגדולות - תנובה, שטראוס וטרה. כאשר אחת מעלה מחירים, מיד מגיבות המתחרות ומיישרות קו.

 

בתחום זה, שחלק מהמוצרים בו הם מוצרי בסיס המצויים בכל בית, לצרכן אין אלטרנטיבות חלופיות מכיוון שרשתות השיווק לא משווקות מוצרים במותג פרטי שמחירם זול יותר.

 

בשנים האחרונות יצאו מפיקוח רוב מוצרי החלב, מה שהביא להתייקרות משמעותית במחירם. הקוטג', שיצא מפיקוח ב־2006, התייקר מאז ב־50% והדיון בנושא כבר הגיע לכנסת בחודשים האחרונים.

 

דטרגנטים וטואלטיקה

 

מחירי נייר הטואלט והחיתולים ממשיכים לשבור שיאים

מוצרי הטואלטיקה והדטרגנטים התייקרו מתחילת השנה ב־2%–16%. על מחיר מוצרים אלה משפיעה התייקרות מחירי חומרי הגלם בעולם - עליית מחיר הנפט והתייקרות חומרי הגלם של האריזות.

 

כך, הנקל סוד העלתה בפברואר את מחירי חלק ממותגיה, וביניהם שמפו הוואי, פה, פרסיל, סוד, ולווטה, סומט וגליס ב־2%–4%. דני שרף, נשיא הנקל ומנכ"ל חטיבת הדטרגנטים בחברה, מסר כי "לא כל העליות באות לידי ביטוי בשל התחרותיות הגבוהה בענף. התייקרות הדטרגנטים נובעת מעליית מחיר הדלק שמשפיעה על חומרי גלם, על מחיר האנרגיה בהוצאות הייצור ועל מחירי ההובלה".

 

פרוקטר אנד גמבל העלתה את מחירי מרבית מוצריה ב־4%–17%. כך התייקרו חיתולי פמפרס פרימיום כבר באפריל ב־4%, סכיני הגילוח של ג'ילט התייקרו ב־5%–16%, ומתחילת השבוע התייקרו יתר מותגי החברה, ביניהם שמפו פנטן ב־7%, צבע שיער וולה ב־3%, ומותגי ההיגיינה הנשית אולדייז ואולוויז ב־3%.

 

גם חוגלה קימברלי תעלה במהלך הימים הקרובים את המחירים ב־7%–15%. כך, מחירו של נייר טואלט לילי יעלה ב־7% ומגבות מטבח ניקול יעלו ב־15%. עלייה נוספת צפויה רק בחודשים יוני־יולי על מותגי החיתולים האגיס וטיטולים בשיעור של 5%–10%.

 

לחם

 

מחיר הלחם הוכפל בעשור האחרון

הלחם, אחד ממוצרי הבסיס העיקריים בכל בית, התייקר בשנה החולפת כמה פעמים — 10.2% במצטבר. בתחילת פברואר העלה משרד התמ"ת את מחיר הלחם האחיד שבפיקוח בשיעור של 3.3%, מחירו של לחם אחיד פרוס עלה מ־7.15 שקלים ל־7.38 שקלים ומחיר חלה עלה מ־5.20 שקלים ל־5.37 שקלים. ההתייקרות בפברואר הגיעה לאחר שמחיר הלחם שבפיקוח התייקר פעמיים בין אוגוסט לאוקטובר 2010, בשיעור מצטבר של 6.9%: באוגוסט התייקר הלחם האחיד ב־3.5%, ובאוקטובר הוא התייקר שוב ב־3.6%. ב־2009 אמנם הוזל מחיר הלחם שבפיקוח שלוש פעמים לצד התייקרות אחת, אך בשורה התחתונה, מחירו של מוצר בסיס זה הוכפל בעשור האחרון.

 

לחם הוא המוצר המרכזי שנמצא כיום בפיקוח משרד התמ"ת (לצד מוצרי חלב שמפוקחים על ידי משרד החקלאות), לאחר שמרבית המוצרים יצאו מפיקוח בשנים האחרונות. מחירו של הלחם מושפע בעיקר ממחיר החיטה. לקראת עליית המחירים האחרונה מסרה צביה דורי, המפקחת על המחירים במשרד התמ"ת, כי ההתייקרות נובעת מהמשך העלייה של מחירי החיטה בעולם, שהחלה בדצמבר 2010, נמשכה גם בחודש ינואר 2011 וגרמה לעליית מחירי הקמח. אך החיטה והקמח אינם הגורמים היחידים המשפיעים על מחיר הלחם; גם עליית מחירי הדלק בחודשים האחרונים היתה גורם משמעותי בהתייקרות. מאחר שמחירי הדלק ממשיכים לנסוק, לא מן הנמנע שמחיר הלחם האחיד יעלה שוב בקרוב.

 

להתייקרות הלחם תורמת גם העובדה שמשרד התמ"ת מנסה לפצות את המאפיות על התייקרות החיטה. המשרד קבע נוסחה לחישוב מחיר הלחם המפוקח ("נוסחת סוארי"), והוא מתערב במחירי הלחם כאשר רווחיות המאפיות נשחקת - כתוצאה מהתייקרות תשומות הייצור או כתוצאה מהתחרות בענף הקמעונאות. במקרים אלה, המפקחת על המחירים בתמ"ת עשויה להורות על פיצוי למאפיות, בכפוף לבקשתן ולבדיקת רווחיות שנעשית על ידי רואה חשבון.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x