סגור
גג דו"ח טכנולוגי עומר כביר דסקטופ

דו"ח טכנולוגי
המלך הוא עירום: שוק ה-NFT לא יכול להתקיים בלי העולם הישן

הקונספט של NFT מבוסס על עיקרון הביזוריות, המאפשר לכל אחד לבצע שלל עסקאות בלי מתווכים מיותרים ובלי חיכוכים מכבידים. נשמע כמו חלום יפה, אבל שתי התפתחויות מהעת האחרונה מראות כמה החזון הזה חלול ואפילו לא מציאותי: ה-NFT לא פותר שום בעיה ולא מחליף שום מערכת קיימת

תומכי ה-NFT המובהקים טוענים שהמבקרים של הטכנולוגיה הדי מיותרת הזו פשוט לא מבינים. לא מבינים שזו לא רק שיטה למתן בעלות על יצירות דיגיטליות, אלא עולם חדש ואמיץ של מערכת ביזורית לזיהוי בעלות באופן כללי. כל דבר, החל מכרטיסים והטבות מיוחדות ועד זכויות יוצרים ורישום בטאבו, יכול לעבור ממערכות ריכוזיות מיושנות לטכנולוגיה ביזורית מבוססת NFT. בלי מתווכים מיותרים, בלי חיכוכים מכבידים. המבקרים הם סתם לודיטים שלא מבינים שהעתיד כבר כאן.
הטענות האלו נשמעות ביתר שאת על רקע השקיעה בשוק ה-NFT שמתרחשת לאחרונה. כי אם כל הקונספט של בעלות על יצירות דיגיטליות לא עובד, צריך למצוא שימושים אחרים שיצדיקו את הטכנולוגיה. כמה אוספי NFT מובילים כבר עשו פיבוט לשם, ומצמידים את הרכישה להטבות בלעדיות שונות. אלו יכולות לכלול כרטיסי VIP להופעות, כניסה לחדרים אקסלוסיביים במסעדות או גישה בלעדית לתכנים – כאשר במרכז עומדת התפיסה של מערכת ביזורית ללא גורם מנהל מרכזי שמעבירה את השליטה ואת הכוח ממתווכים שסתם גוזרים קופון או מערימים נטלים בירוקרטיים לידי המשתמשים. תבזקו קצת web 3.0 ותוסיפו קורטוב מטאוורס, ויש לכם בינגו לחזון האינטרנט של נביאים מטעם עצמם.
2 צפייה בגלריה
בדיקה של NFT באתר OpenSea אילוסטרציה
בדיקה של NFT באתר OpenSea אילוסטרציה
בדיקה של NFT באתר OpenSea, אילוסטרציה. פתרון ריכוזי קלאסי
(צילום: רויטרס)
אבל שתי התפחויות מהעת האחרונה מראות כמה החזון הזה חלול ואפילו לא מציאותי. הראשונה קשורה ל-OpenSea, פלטפורמת הסחר ב-NFT הגדולה והפופולרית ביותר. לפני כשבועיים הודיעה הפלטפורמה על שורה של שינויים שנועדו לשמר את האמינות, האמון והליכי האימות של הפלטפורמה. השינויים כוללים הליך אימות אוספים משופר ומערכת חדשה לזיהוי והסרה של מה שמכונה Copymints - אוספי NFT שמחקים או מעתיקים אוספים אחרים.
הפופולריות של NFT והמחירים הלא מציאותיים שלהם הפכו את האוספים המזוייפים הללו לבעיה אמיתית. כך למשל, בסוף 2021 נאלצה OpenSea לחסום שני זיופים של מועדון היאכטות של הקופים המשועממים – אוסף ה-NFT הפופולרי ביותר.
במסגרת השינויים שתבצע OpenSea על מנת לזהות אוספים מזוייפים, תעשה החברה שימוש בטכנולוגיית זיהוי תמונה שתסרוק את הפריטים שבפלטפורמה ותשווה אותם לאוספים מאומתים. בקרים אנושיים יעברו על המלצות המערכת לפני שיוסרו פריטים. הליך האימות יהפוך להליך מבוסס הזמנה בלבד, שתוצע רק לחשבונות בנפח 100 את'ר לפחות. אוספים שיאומתו יזכו לסימן V כחול, שמאשר שזהו האוסף המקורי, ולא איזה חיקוי זול (שאין שום הבדל אמיתי בינו לבין המקורי, אבל זו כבר סוגיה אחרת).
ננסה שנייה להבין מה קורה כאן: יש מערכת ביזורית שאמורה לטפל בכל הבעיות של אימות וזיופים. הרי לכל קוף משועמם, למשל, יש רק NFT אחד שאותו אי אפשר להעתיק או לזייף, וכל פעולה שקשורה אליו מתועדת על הבלוקצ'יין לעיני כל. מה עשו נוכלים? יצרו אוסף מזויף, שזהה לחלוטין לאוסף המקורי – זה רק ביטים דיגיטליים, אין שום בעיה להעתיק כאן – והנפיקו לו NFT מקוריים לחלוטין. אלו NFT אותנטיים לאוסף מועתק. אפשר לבדוק שה-NFT מקורי, יותר קשה לוודא אם הוא מוצמד ליצירה מזויפת.
מה הפתרון? איך יכול משתמש מהשורה לדעת שהוא קונה NFT של יצירה אמיתית ולא מזויפת? מערכת ריכוזית של אמון. אתה אולי לא יכול לסמוך על המוכר, אבל אפשר לסמוך על OpenSea שתדע לבצע את הבדיקות הדרושות: להסיר אוספים מזויפים ולסמן אוספים מקוריים. הפתרון לבעיה הוא פתרון ריכוזי קלאסי, מהעולם הישן, אפילו זה שלפני הרשת – יצירת מתווך אמין שנותן חסות לעסקה, מפקח שלא יהיו רמאויות, מפחית סיכונים לשני הצדדים, ובדרך כמובן גוזר עמלה נאה. בלי הגורם הזה, ממש כמו בנק או טאבו, יהיה כאוס, חוסר אמון שישתק את המערכת. העולם הביזורי העתידני הזה לא יכול לפעול בצורה חלקה בלי גורם ריכוזי שיסכך את התהליך.

המקרה של סת' גרין

הצורך בגורם ריכוזי לא נעלם גם אחרי שרכשת NFT מקורי. כפי שלמד על בשרו הקומיקאי הכושל והשחקן הבינוני סת' גרין. גרין, כמו הרבה סלבס, נכנס לאחרונה לעולם ה-NFT ורכש את אחד הקופים המשועממים. אוסף זה מעניק לרוכש זכויות רחבות למסחר את הרכישה לצרכים אישיים ומסחריים, לשכפל את הדמות וליצור יצירות נגזרות שלה. אחד הרוכשים בנה סביב הקופים שלו מסעדה; יוניברסל מיוזיק רכשה שלושה קופים במטרה להפוך אותם ללהקה.
2 צפייה בגלריה
השחקן סת' גרין
השחקן סת' גרין
השחקן סת' גרין. המקרה שלו מבליט עד כמה כל הקונספט של לקשור בעלות על קניין רוחני הוא הזוי
(צילום: גטי)
גרין פיתח בשביל הקוף שלו סדרה בשם White Horse Tavern, שמשלבת בין שחקנים חיים לאנימציה. במרכז העלילה, בר שכונתי שבו הברמן הוא הקוף המשועממם של גרין. אבל אז מישהו תקע לו חישוק בגלגלים, כשנוכל הצליח לגנוב ממנו את ה-NFT ועוד שלושה נוספים (שני קופים מוטאנטים ו-Doodle) במזימת פישינג. "קניתי את הקוף ביולי 2021, והשקעתי את החודשים האחרונים בפיתוח וניצול הקניין הרוחני, כדי להפוך אותו לכוכב של התוכנית הזו", סיפר גרין ליזם ומקדם הקריפטו גרי ויינרצ'וק. "ואז, ימים לפני החשיפה העולמית שלו, הוא נחטף".
הנוכל מיהר ומכר אחד מהקופים המוטאנטים תמורת 42 אלף דולר. הקוף המשועמם נמכר תמורת 200 אלף דולר. גרין ניסה לפנות לרוכש הקוף המשועמם, שלא ברור אם ידע שהוא קונה סחורה גנובה, ללא הצלחה. "אם הבעלים הנוכחי רוצה ליצור בעיות בעבור סת' גרין הוא כנראה יכול, כי מי שמחזיק ב-NFT מחזיק גם בזכויות המסחריות עליו", אמר לבאזזפיד ניוז עו"ד דניאל דובין, שמתמתחה בדיני מס.
גרין לא מתכוון לוותר. "רוכש שקנה אמנות גנובה בכסף אמיתי ומסרב להחזיר אותה לא זכאי מבחינת החוק לנצל את הקניין הרוחני שלה", הוא כתב בטוויטר. "זה יגיע לבית המשפט".
לא בטוח שגרין צודק. בניגוד ליצירת אמנות רגילה, במקרה של הקופים המשועממם הקניין הרוחני קשור ישירות לבעלות על היצירה. בנוסף, בהנחה שהרוכש לא ידע, או לא ניתן להוכיח שהוא ידע, שהוא קונה יצירה גנובה החוק מעניק לו בעלות מלאה על ה-NFT, ואת כל הזכויות שנגזרות ממנה.
אבל זה משני לסוגיה המהותית בהחלטה לפנות לבית המשפט: גרין מבקש לפנות למערכת ריכוזית קלאסית כדי לפתור בעיה שנוצרה במערכת הביזורית. המערכת שאמורה היתה להיות מיותרת בעולם של ה-NFT היא ברירת המחדל להתמודדות עם הבעיות שנוצרות בעולם החדש והנועז הזה. משהו קצת משתבש, ושנייה אחרי שסיפרו לנו שאנחנו ילדים גדולים שיכולים להסתדר לבד ולא צריכים שום עזרה, אנחנו רצים לאמא ולאבא שיתקנו את הכל.
מעבר לכך, המקרה של גרין מבליט עד כמה כל הקונספט של לקשור בעלות על קניין רוחני, או אפילו נכסים מוחשיים דוגמת נדל"ן כמו שהציעו כמה מנועזי ה-NFT, הוא הזוי, שלא לומר מסוכן. כי אתם יודעים מה היה מונע מגרין לאבד את הקניין הרוחני על הקוף שלו בהונאת פישינג פשוטה? אם היה זה קניין רוחני מסורתי שרשום במוסדות הריכוזיים שמנהלים קניין רוחני וזכויות יוצרים. במקרה כזה, העברת זכויות קניין היא לא עניין של כמה לחיצות אקראיות באפליקציה, אלא הליך מסורבל שמערב עורכי דין, פקידים וחוזים. אפשר לטעון שהוא מסורבל יותר מדי ושלא לצורך, אבל לסרבול הזה יש גם יתרונות מובהקים.
ה-NFT, על כל ההבטחות היפות שלו לעולם ללא מתווכים ריכוזיים וללא שומרי סף, לא באמת יכול להתקיים בלעדיהם. הוא צריך אותם שיעשו סדר, ישמשו כמוודאים ומאמתים, יפתרו בעיות וימנעו הונאות. זה היה חלום יפה, אבל עכשיו הגיע הזמן להתעורר ממנו ולהתמודד עם המציאות: NFT לא פותר שום בעיה, לא מחליף שום מערכת קיימת, ובעיקר מציג חזון ריק וחלול ללא תוכן אמיתי מאחוריו.