סגור

חשיפה
הדו"ח שנקסט ג'ן לא חשבה שיעניין את המשקיעים: "סנט־טק לא בשלה להשקעה, צריכה לשנות פאזה"

בישיבת דירקטוריון של השלד הבורסאי נקסט ג'ן הוצג דו"ח של מומחה חיצוני ששכרה לבחינת סנט־טק לצורך מתן הלוואה. הדו"ח, שנחשף כאן לראשונה, מציג ממצאים מטרידים: לסנט־טק אין הוכחות קליניות של ממש, מודל עסקי מאושר או יד מכוונת, ומנגד הטכנולוגיה צוינה לטובה. למרות זאת דירקטוריון החברה הציבורית, בראשות יעקב עמידרור, לא חשב שצריך לעדכן בממצאיו את המשקיעים, אף שהגישה טיוטת תשקיף

ב־27 בפברואר האחרון כונס דירקטוריון השלד הבורסאי נקסט ג'ן לישיבת זום דרמטית. על הפרק, כפי שנחשף כעת ב"כלכליסט", עמד דו"ח בדיקה והערכה שהזמין לחברת סנט־טק מדיקל.
הרקע: נקסט ג'ן הציבורית מעוניינת למזג לתוכה את סנט־טק הפרטית, וכדי לקדם את פעילותה ביקשה להעמיד לה הלוואה של 4 מיליון שקל. המייסד של חברת הביומד סנט־טק הוא הראל הרשטיק, שהורשע ברצח וריצה מאסר של 25 שנה בכלא.
"בשורה התחתונה, על פי כל החומר שקראתי, השיחות והפגישות שערכתי, אני חושב שהחברה כפי שהוצגה לי אינה בשלה להשקעה", כותב מחבר הדו"ח, ד"ר אמיר תורן, על סנט־טק. בדו"ח מציין תורן כי לסנט־טק יש אמנם "טכנולוגיה ייחודית ופטנט חזק", אולם מתאר "יתרונות תיאורטיים" שעדיין לא הפכו לממשיים, ללא בידול ברור לעומת מוצרים מתחרים.
2 צפייה בגלריה
סמנכ"ל הטכנולוגיה של סנט־טק שהורשע ברצח הראל הרשטיק, ומנהל טכנולוגיות ראשי בסנט־טק פרופ' שמואל שפירא
סמנכ"ל הטכנולוגיה של סנט־טק שהורשע ברצח הראל הרשטיק, ומנהל טכנולוגיות ראשי בסנט־טק פרופ' שמואל שפירא
מימין: סמנכ"ל הטכנולוגיה של סנט־טק שהורשע ברצח הראל הרשטיק, ומנהל טכנולוגיות ראשי בסנט־טק פרופ' שמואל שפירא
(צילומים: איה בירגר, דולב ג'ולי)
על פי הדו"ח, לחברה עדיין אין הוכחות קליניות ממשיות, היא עודנה מתנהלת כחברת מו"פ ללא "מכשיר ולידי עובד", ללא תוכנית סדורה, ללא אבני דרך שיווקיות ומסחריות, ללא אסטרטגיית כניסה לשוק או מודל עסקי מאושר, בלי יד מכוונת ועם שורה של בעיות ניהוליות. "החברה צריכה לשנות פאזה", נכתב בעדינות בדו"ח, שתורגמה לאמירות חריפות יותר במהלך ישיבת הדירקטוריון, שבראשו עומד האלוף במיל' יעקב עמידרור.
תורן, ששכרה נקסט ג'ן בינואר לביצוע הבדיקה, הוא שם מוכר בתעשיית מדעי החיים בארץ ובייעוץ להשקעות בחברות ביומד. הוא ד"ר לביוטכנולוגיה וביולוגיה מולקולרית, ניהל חברות ביומד ושימש כמדען ראשי של חממה טכנולוגית שהשקיעה בחברות.
על פני 14 עמודים פורס תורן את דעתו על סנט־טק: המוצר שלה, הטכנולוגיה, פורטפוליו הפטנטים, הצוות הניהולי, הרגולציה, האסטרטגיה העסקית, השוק שבו היא פועלת והמתחרות הפוטנציאליות.
הוא מעלה נקודות חיוביות לגבי פעילותה, לצד לא מעט ספקות ודגלים אדומים. אולם משום מה, נקסט ג'ן הציבורית לא מצאה שיש לעדכן את בעלי המניות במידע הזה. האירוע הדרמטי והמהותי הכמעט יחיד שלה — ההשקעה בסנט־טק כיעד של עסקת מיזוג — זכה לחוות דעת שלילית שהיא הזמינה בעצמה, ואיש לא סבר שיש למידע הזה ערך עבור המשקיעים.
תקנה 36 בתקנות ניירות ערך מחייבת חברות ציבוריות לדווח למשקיעים על כל מידע שעשוי להיות לו השפעה מהותית על התאגיד, וכן על אירוע או עניין שיש בהם כדי להשפיע משמעותית על מחיר הני"ע של התאגיד. בנוסף, תקנה 37א2 מחייבת חברה לעדכן על כל התפתחות מהותית ביחס לאירוע או עניין שדווחו קודם לכן.
לטענת נקסט ג'ן, היא לא היתה מחויבת לעדכן לגבי הדו"ח הפנימי, שהיה רק כלי עזר להחלטת הדירקטוריון על מתן ההלוואה, על בסיס עמדת יועציה המשפטיים. ניתן להעריך בזהירות שאם ממצאיו היו חיוביים יותר, החברה היתה מתהדרת בו בדיווח ולא בוחרת לטאטא אותו מתחת לשטיח חדר הישיבות.
נקסט ג'ן גם לא העבירה כל אינדיקציה על הדו"ח או ממצאיו לרשות ני"ע, אף שש לה טיוטת תשקיף פתוחה שהוגשה לרשות, וזו בוחנת האם לתת היתר לתשקיף — תנאי הכרחי בדרך לעסקת המיזוג. טיוטת התשקיף האחרונה והעדכנית הוגשה על ידי נקסט ג'ן לרשות באפריל, אחרי שכבר היה בידיה דו"ח הבדיקה.
למרות מסקנות המומחה החיצוני הבלתי תלוי, נקסט ג'ן לא נסוגה מכוונתה להשקיע בסנט־טק. ל"כלכליסט" נודע כי דירקטוריון נקסט ג'ן ערך כמה ישיבות בנושא, ושמע את עמדותיהם וחוות דעתם של גורמי המקצוע בסנט־טק עצמה. לבסוף השתכנע לאשר את מתן ההלוואה וכפועל יוצא את המשך ההשקעה בסנט־טק וקידום מיזוגה לתוך נקסט ג'ן. לשיטת החברה, עיקר ההערות בדו"ח של תורן התייחסו לבעיות הניהוליות בסנט־טק, ואלה נקודות ששופרו בהמשך, בעוד הטכנולוגיה שלה קיבלה חיזוק חיובי.
"בחנו לעומק את הערותיו", אומר היו"ר עמידרור ל"כלכליסט". "חלקן נראו לנו נכונות וחלקן לא, ואחרי שהבנו מה עלינו לתקן ביחס לדו"ח, הבנו שיש סיבה טובה להשקיע בסנט־טק. החלטנו כך משום שהבנו את המצב של החברה באופן שונה לחלוטין ממנו".
ב־8 במרץ דיווחה נקסט ג'ן לבורסה על התקשרות בהסכם למתן ההלוואה לסנט־טק וציינה: "הצדדים ממשיכים להתקדם לקראת השלמת המיזוג", וזאת בלי לדווח על הדו"ח של תורן.

שאלות לגבי הפטנט ותוכנית העבודה

סנט־טק עלתה לכותרות באוקטובר 2021, אז חשף "כלכליסט" כי המוח מאחורי הטכנולוגיה שלה, המתיימרת לפתח מכשיר לזיהוי נגיפים ומחלות באמצעות ינשופון, הוא הרשטיק, שרצח בשנת 1996 את לוכד הנחשים יעקב סלע.
הרשטיק נשלח למאסר עולם לאחר הרשעתו ברצח, עבירות מרמה ושיבוש הליכי משפט, ואת החברה ייסד מבין כותלי הכלא. הוא שוחרר ב־2021 אחרי 25 שנות מאסר, חמש שנים לפני תום עונשו, כ"אסיר ברישיון" עם הגבלות, בין השאר בעזרת עדות אופי תומכת של עמידרור.
תוכנית הדגל של נקסט ג'ן למזג לתוכה את סנט־טק תקועה יותר מחצי שנה. רשות ני"ע אילצה פעמיים את נקסט ג'ן לדחות את האסיפה לאישור המיזוג, וטענה כי זו הפרה את החוק כשהציעה לבעלי מניות סנט־טק לרכוש מניות נקסט ג'ן בעסקת המיזוג ללא תשקיף מדף בתוקף.
מחבר הדו"ח שהזמינה נקסט ג'ן, ד"ר אמיר תורן: בשורה התחתונה, על פי כל החומר שקראתי, השיחות והפגישות שערכתי, החברה כפי שהוצגה לי אינה בשלה להשקעה"
נקסט ג'ן הגישה מאז טיוטת תשקיף חדשה לרשות, אך עד כה לא קיבלה את אישורה, ועל כן המיזוג לוט בערפל. בהתאם צללה מניית נקסט ג'ן בעשרות אחוזים.
במהלך פברואר ערך תורן פגישות עם שורה של בעלי תפקידים בסנט־טק, ובהם הרשטיק, ועם גורמים חיצוניים. בדו"ח שהגיש בתומו צוין: "השוק צמא להשקה של מכשירים המאפשרים אבחון מוקדם, מהיר ומדויק של מחלות על בסיס VOC (תרכובות אורגניות נדיפות) הנבדקים בנשיפה", וכי בתקופת הקורונה שוק הדיאגנוסטיקה העולמי "קיבל זריקת מרץ משמעותית".
זה הפוטנציאל שאליו מכוונת סנט־טק. לדברי הרשטיק, שמופיעים בדו"ח, היא מפתחת מערכת מסחרית ראשונה מסוגה לזיהוי מחלות בנשיפה, ומייצרת מאגר נתונים לזיהוי, מיפוי ואימות של ביו־מרקרים בנשיפה ובתרביות.
בין השאר סיפרו הרשטיק ואנשי החברה על יכולת המערכת לנתח בזמן אמת את רמת ה־CO2, הלחץ והנפח של הנשיפה של הנבדק ולבצע ניתוח כימי מלא בתוך 30 שניות, אפשרות שלדבריהם לא קיימת באף חברה אחרת.
עם זאת, תורן מציין בדו"ח כי במהלך שיחותיו עם אנשי המחקר והפיתוח נמסר לו כי "אין שיטה אנליטית ולידית ממוסדת. משתמשים בסטנדרטים פנימיים על מנת לעשות ולידציות שונות"; "המכשיר עובר הרבה שינויים ולכן עדיין לא התקדמו לכיוון הרגולטורי"; "ההתנהלות בחברה היא די פלואידית" ועוד.
תורן מציין בדו"ח כי העביר את הפטנטים של החברה לבדיקה של ד"ר אסף גרא, עו"ד המתמחה בקניין רוחני, שמסקנתו היא כי "הפטנט חזק מאוד והסיכוי לקבלו הוא גבוה". עם זאת, מצוין, כי הפטנט לא מתייחס למכשיר אלא מבוסס על שיטה ליכולת מדידה של VOC בתרביות תאים שעברו טיפולים והשוואתם לתרבית תאי ביקורת שלא טופלו.
"מאחר שהחברה מפתחת מכשיר לבדיקת VOC בנשיפה, ועל בסיס בדיקה זו לאבחן את מצבו הקליני, ייתכן והמכשיר המתואר ושיטת הבדיקה אינם מכוסים בפטנט; ייתכן והפטנט אינו מספק הגנה על המוצר והשיטה בפועל", נכתב בדו"ח. בנוסף צוין שהפטנטים שייכים לכמה אנשים וגופים הקשורים לחברה וכי "משפחת פטנטים חייבת להיות תחת גוף מסחרי אחד. עורך דין מסחרי צריך לבדוק האם ניתן להעביר את הפטנטים לחברה" (לפי גורמים בחברה, זה נעשה מאז נכתב הדו"ח).
על פי הדו"ח, המודל העסקי מבוסס על מכירת המכשיר במחיר נקוב פלוס תשלום פר בדיקה. עלות ייצור המכשיר היא כ־78 אלף יורו, והחברה מכוונת לעלות של כ־50 אלף דולר; בכוונתה לגבות כ־5 דולר לבדיקה. צויין כי החברה מסרה שמתקיימים מגעים עם אלביט ולוקהיד מרטין לייצור המכשיר בעלות מופחתת.
בנוסף נכתב בדו"ח שלטענת הרשטיק, החברה במו"מ מתקדם עם חברה שפיתחה תרופה לשחפת וביקשה מסנט־טק לפתח בדיקות נשיפה לזיהוי מוקדם של המחלה. "לפי המתווה הזה, החברה צריכה לבצע ניסוי קליני בגינאה ולהוכיח יעילות בזיהוי", מצויין בדו"ח.
אולם אז מודגש: "בהקשר זה לא הוצג נייר רשמי". ממסמך שאלות השלמה שביקש תורן מהחברה ומצוי בידי דירקטוריון נקסט ג'ן, עולה כי מדובר בג'ונסון אנד ג'ונסון (J&J): "החברה מתארת קשר הדוק עם בכירים בחברת J&J. בפגישות עם החברה תואר מתווה שבו החברה תערוך ניסויי היתכנות לבדיקת שחפת שעל בסיסה תיכנס J&J להשקעה. הקשר עם סנט־טק אינו מוכר למנכ"ל J&J ישראל", כתב תורן. סנט־טק טענה בהתייחסות לשאלה שמדובר במידע חסוי, ולכן ביקשה להסיר את שמה של J&J מהדו"ח.
ביחס לתוכנית העבודה של סנט־טק כותב תורן כי זו "כוללת בעיקר משימות מו"פ ומעט קליניקה. לא ראיתי משימות הקשורות ב־Design freeze (מעבר מהפיתוח לייצור — ע"ק), הורדת עלויות מכשיר או משימות הקשורות למסחור הטכנולוגיה".
עוד ציין כי ביקש לקבל את תקציב החברה, אך "התשובה שקיבלתי היא שתוכנית העבודה עדיין מצריכה את אישור ההנהלה, ומאחר שמונה מנכ"ל חדש לאחרונה (רן טל שהחליף את שולם לפידות — ע"ק) והצוות הפיננסי עסוק בהכנת דו"חות כספיים לטובת המיזוג, אין אפשרות להציג את התקציב".
2 צפייה בגלריה
כותב הדו"ח ששכרה נקסט ג'ן ד"ר אמיר תורן ויו"ר נקסט ג'ן יעקב עמידרור
כותב הדו"ח ששכרה נקסט ג'ן ד"ר אמיר תורן ויו"ר נקסט ג'ן יעקב עמידרור
מימין: כותב הדו"ח ששכרה נקסט ג'ן, ד"ר אמיר תורן, ויו"ר נקסט ג'ן יעקב עמידרור
(צילומים: עמית שעל, מתוך לינקדאין)

סיכום הדו"ח: בעיות רגולציה ומבנה ניהולי

בסוף הדו"ח מופיעות במרוכז המסקנות. "הטכנולוגיה שמפותחת בחברה היא טכנולוגיה ייחודית לבדיקת VOC בנשיפה ועל ידי כך לאבחון מחלות", ציין תורן. הוא מוסיף שקיים ידע מקצועי נרחב בסנט־טק ומכשור ברמה מתקדמת מאוד, אולם מעיר כי חברות רבות מפתחות מוצרים דומים. "יש להבין לעומק את הבידול, היתרונות והחסרונות של מוצר סנט־טק והבדיקות הקליניות שיבוצעו בו", ציין. כאן מופיעה בדו"ח תגובת סנט־טק המפרטת את ייחודיות המוצר שלה, לאור שינויים שהוכנסו ברמת החומרה, פיתוח מערכת שמאפשרת ניטור בזמן אמת של הנשיפה, דיגום מדויק מסוף הנשיפה של כמות אוויר, היכולת לזהות חומרים בדיוק רב, זמן הדיגום שמתקצר מ־12 דקות לפחות מדקה ועוד.
במהלך שיחותיו עם אנשי המחקר והפיתוח נמסר לתורן: אין שיטה אנליטית ולידית ממוסדת"; "המכשיר עובר הרבה שינויים ולא התקדמו לכיוון הרגולטורי"; "ההתנהלות בחברה די פלואידית"
לפי הערה מעניינת נוספת, "החברה מתנהלת כחברת מו"פ ומפתחת דורות מתקדמים של המוצר ללא תוכנית אופרטיבית ממשית לייצור ושיווק המכשירים". וכן, "לא הוצגה עבודה אסטרטגית שעל בסיסה מתנהלת החברה, נקבעים המטרות, היעדים ואבני הדרך".
לגבי המבנה הארגוני בחברה התרשם מחבר הדו"ח כי "שלושת מנהלי הצוותים בחברה עובדים בסנכרון. מנהלים הצוותים מדווחים ל־CTO אך בפועל מתנהלים עצמאית. להבנתי, המנכ"לים שניהלו עד היום לא היו מעורבים בנושא המדעי והטכני ולא התערבו בדרך קבלת ההחלטות בחברה".
עוד מצוין בדו"ח כי "כל הניסויים הקליניים שנערכו עד היום ומתוכננים בפייפליין הם ניסויים למיפוי וזיהוי ביו־מרקרים רלבנטיים לאינדיקציות השונות. להבנתי, לא נערך ולא מתוכנן עדיין ניסוי סמיות כפולה (שיטה מחמירה לעריכת ניסויים מדעיים שבה הנבדקים לא יודעים מה מטרת הניסוי — ע"ק) לבדיקת הביו־מרקרים באינדיקציה כלשהי".
על שאלת הדיווח למשקיעים על ממצאי הדו"ח: אם עורכי הדין היו אומרים שיש לדווח, היינו מדווחים. אם היינו מקבלים את דעת המומחה זה היה מהותי לחברה, אבל לא קיבלנו את דעתו"
לגבי הפטנטים, הדו"ח מעיר בסיכום כי "ייתכן והפטנט אינו מספק הגנה על המוצר והשיטה בפועל" וכי "יש לבדוק ולוודא את העברת כל הזכויות בפטנטים לחברה".
בנוגע לרגולציה מצוין: "עד היום החברה לא פעלה לקדם פגישה מקדימה עם הרשויות הרגולטוריות. פגישה שכזו מאפשרת בחינה מציאותית וריאלית של תוכניותיה (פיתוח, קליניקה, ולידציה וכו') אל מול דרישות הרגולטור (FDA לדוגמה), על מנת לשווק את המוצר". על אסטרטגיית הכניסה לשוק ומודל עסקי נכתב במסקנות כי "לחברה אין כיום מודל עסקי מוסכם ומאושר".
בסיכום כותב תורן: "לחברה יש טכנולוגיה ייחודית ופטנט חזק. על מנת לממש יתרונות אלה יש לחתור במהירות האפשרית למכשיר המציג את כל היתרונות התיאורטיים אשר הוצגו לי בחברה... ולהפוך אותם לממשיים הלכה למעשה". הוא מוסיף כי על רקע הפיתוחים המואצים בבדיקות VOC בנשיפה, "על מנת לקבע את מעמד החברה כמובילה טכנולוגית, יש להכות בברזל בעודו חם ולהאיץ את הפיתוח והוכחות קליניות".
ובשורה התחתונה נכתב: "החברה צריכה לשנות פאזה ולהפוך מחברת מו"פ לחברה הפועלת על פי תוכנית סדורה ומאושרת, בעלת יעדים ומטרות ותקציב ברור. היעדים חייבים לכלול אבני דרך שיווקיות ומסחריות ולהבהיר לדירקטוריון מתי ניתן יהיה להציג מכשיר ולידי עובד. יש לחזק ולייצב את שדרת ההנהלה הבכירה של החברה".

ממצאים בצד והחלטות בצד

באותה ישיבת דירקטוריון ב־27 בפברואר הסביר תורן את ממצאיו וענה לשאלות. נקסט ג'ן שלחה שאלות הבהרה לסנט־טק ביחס לתהיות שעלו בדו"ח, בעיקר בנוגע ליתרונות הטכנולוגיים מול מוצרים אחרים. מי שסיפקו את ההסברים היו הרשטיק, שהוגדר במסמך שנשלח לנקסט ג'ן כטכנולוגיה ואסטרטגיה VP, ופרופ' שמואל שפירא, לשעבר מנהל המכון הביולוגי בנס ציונה, שמונה במקומם הרשטיק ל־CTO (מנהל טכנולוגיות ראשי).
הם פירטו את היתרונות של המערכת על פני המתחרות הפוטנציאליות, וציינו כי החברה כבר מיישמת יתרונות אלה. "חלק גדול מהשיפורים כבר הוטמנו במערכת הדור הבא, מה שאפשר להוריד את זמן הבדיקה מ־12 דקות ל־30 שניות ולהוריד את מחיר המערכת", הם ציינו. בנוסף הם כתבו כי כל הניסויים הקליניים של החברה בחולי קורונה מבוצעים מול בדיקות PCR וטענו לקורלציה בין הבדיקות, בנוגע לביו־מרקרים שמופו בניסוי.
פרופ' שפירא היה הסמכות המדעית הבכירה שהובאה לישיבת דירקטוריון נקסט ג'ן כדי לתת מענה לממצאי הדו"ח, ולשכנע את הדירקטורים לתמוך בהמשך ההשקעה בסנט־טק. גורמים שלקחו חלק בתהליך מספרים שניטשו ויכוחים ומחלוקות בדירקטוריון ועלו שאלות לגבי הדו"ח, שנשקל בכובד ראש שעות ארוכות. לבסוף, בישיבה בתחילת מרץ הוחלט ליישר קו עם אנשי סנט־טק ועם עמדת היו"ר עמידרור, ולאשר את ההשקעה.
לדברי עמידרור, "בסוף זו החלטה של הדירקטוריון ולא של המומחה. למדנו את הדו"ח שלו וחשבנו שאנו מבינים אחרת את מצב החברה. הוא הרי לא מומחה לניהול אלא לתחום המדעי, ולא היה לו דבר רע להגיד על הטכנולוגיה. החלק השלילי העיקרי בדו"ח התייחס יותר לשאלות של ניהול, וזה ניתן לשינוי. ברגע שהיה לי ברור שהמצב המדעי מניח את דעתי, שאלת הניהול הפכה למשנית.
היו"ר יעקב עמידרור על ההתייחסות לדו"ח: חשבנו שאנו מבינים אחרת את מצב החברה. שכנענו את הדירקטוריון שזה יהיה נבון לא לקחת את כל חלקי הדו"ח שלו ולבסס עליהם את ההחלטה"
"עצם העובדה שסנט־טק לקחו לאחר מכן מנכ"ל חיצוני, רן טל, שבא מעולם הכסף, ומינו את פרופ' שפירא לטפל בצד המדעי, והביאו לארץ מומחה אמריקאי גדול בתחום העיבוד המתמטי והאלגוריתם - מראה שהבינו שיש בעיות. אבל אלה בעיות שאנו יודעים לפתור. זה עניין של גישה: יש מי שאומר שכשיש בעיה עדיף לא להשקיע ולנטוש, ויש מי שאומר שאם יש בעיה פתירה, נפתור אותה. אחרי לימוד הדו"ח והחברה לעומק הגעתי למסקנה הזו ויחד עם פרופ' שפירא שכנענו את הדירקטוריון שזה יהיה נבון לא לקחת את כל חלקי הדו"ח שלו ולבסס עליהם את ההחלטה".
בנוגע לדיווח לבורסה על הדו"ח וממצאיו אמר: "שאלת הדיווח על השימוש במומחה עלתה והוחלט לא להזכירה. אם עורכי הדין היו אומרים שיש לדווח, היינו מדווחים. אם היינו מקבלים את דעתו זה היה מהותי לחברה, אבל לא קיבלנו את דעתו. פתרנו בעיות שהועלו, ואם היינו מרגישים שנוצרה בעיה אחרי זה, היינו מדווחים". כשנשאל אם הדו"ח הועבר עם טיוטת התשקיף לרשות, ענה: "לא. זה לא מהותי, כי אנו מבינים את מצב החברה אחרת".

נקסט ג'ן: "לא אירוע מהותי שיש לבאר"

מרשות ני"ע נמסר: "הרשות אינה מתייחסת לפעילותה מול הגופים המפוקחים וככל שיידרש, זו תבוא לידי ביטוי בדיווחיהם".
תורן מסר בתגובה לפניית "כלכליסט" כי הוא מנוע מלהגיב מאחר שהוא חתום על הסכם סודיות.
מנקסט ג'ן נמסר: "חוות הדעת התבקשה לצורך בדיקת הטכנולוגיה וחוזקת הפטנטים של סנט־טק, כחלק מהעמקת הבדיקות המדעיות להעמדת הלוואה. המומחה התמקד בהיבטי הניהול שהיו ידועים לדירקטוריון, שאף החל לטפל בהם קודם לכן. דירקטוריון נקסט ג'ן התרשם כי אף שהמומחה ציין כי לסנט־טק טכנולוגיה ייחודית, ידע מקצועי נרחב ופטנט חזק, חוות דעתו לא נותנת מענה יסודי לסוגיות הטכנולוגיות המהוות את 'הלב הפועם' בפעילותה.
"בנוסף, הדירקטוריון העמיק והעלה שאלות רבות בתחום המדעי. התשובות, ובמיוחד הסבריו של פרופ‘ שפירא, הניחו את דעתו, והמומחה לא סתר אף אחת מהן. האירוע הדורש דיווח הוא החלטת החברה על העמדת ההלוואה, כפי שדיווחה. תהליך קבלת ההחלטות שקדם להעמדת ההלוואה לא היווה אירוע מהותי שיש לבאר בפני המשקיע הסביר. לו חברות יחויבו לדווח על תוכן דיונים פנימיים ועל תוכן חוות דעת פנימיות, ייתכן שהן יימנעו מלהתנהל באחריות, בכובד ראש ובזהירות המתבקשת וציבור המשקיעים יינזק".
סנט־טק מסרה: "החברה מאמינה ביכולות המנכ"ל החדש רן טל ומנהל הטכנולוגיות פרופ' שמואל שפירא להוביל את פיתוחיה במישור העסקי ובמישור הטכנולוגי".





מימין: כותב הדו"ח ששכרה נקסט ג'ן, ד"ר אמיר תורן ויו"ר נקסט ג'ן יעקב עמידרור. "הוא לא מומחה לניהול אלא לתחום המדעי"

מימין: סמנכ"ל הטכנולוגיה של סנט־טק שהורשע ברצח הראל הרשטיק, ומנהל טכנולוגיות ראשי בסנט־טק פרופ' שמואל שפירא
צילומים:
מאיה בירגר,
דולב ג'ולי