סגור

בלעדי
רפאל במו"מ לרכישת חברה בריטית ב־140 מיליון יורו

המגעים לרכישתה של יצרנית הציוד המכני פירסון נמצאים בשלב מתקדם. אם הרכישה תאושר על ידי הרגולטורים תהיה זו העסקה הגדולה ביותר של רפאל. בספטמבר 2019 רכשה 50% מאירונאוטיקס ב־421 מיליון שקל

חברת רפאל מנהלת מו"מ מתקדם לרכישת החברה הבריטית פירסון (Pearson) המייצרת ציוד מכני הנדסי להגנה ממוקשים. ל"כלכליסט" נודע כי בין הצדדים יש כבר הבנות על רכישתה של פירסון תמורת 140 מיליון יורו וכי הצדדים נמצאים בשלב של בדיקות נאותות וקבלת אישורים רגולטוריים לעסקה.
זוהי אחת העסקאות הגדולות של רכישת חברה שמבצעת חברה ממשלתית כלשהי והגדולה ביותר של רפאל. כבר ב־2019 אמר יו"ר רפאל עוזי לנדאו כי החברה פונה לרכישות של חברות אחרות. ביוני 2019 רכשה רפאל 50% מחברת כנפית (המייצרת חלקים לכלי טיס) תמורת 64 מיליון שקל, ובספטמבר 2019 רכשה 50% מחברת אירונאוטיקס הפועלת בתחום המל"טים תמורת 421 מיליון שקל.
בדצמבר האחרון חשף "כלכליסט" כי רפאל מנהלת מו"מ לרכישת 50% ממניות פלסן סאסא תמורת 250 מיליון שקל. עסקה זו נוטרלה, נכון לעכשיו, בידי רשות החברות ומי שעמד אז בראשה רם בלינקוב. העסקה לרכישת פירסון לא אושרה עדיין בידי הרשות אולם סיכוייה טובים בהרבה.
על פי הערכות באוצר, מנכ"ל רפאל יואב הר אבן צפוי לעזוב את תפקידו בחודשים הקרובים, אולם הוא זה שמוביל את העסקה מול הבריטים.

דריסת רגל באירופה

פירסון, שהוקמה ב־1985, מייצרת ציוד מכני הנדסי לפינוי מיקוש, להגנה ממיקוש וציוד לגישור. מוצרי החברה נועדו למיגון רכב קרבי משוריין. על פי הערכות, רפאל מנסה להשיג דריסת רגל בתחום זה באירופה באמצעות ייצור בבריטניה, וכתחום משלים לפעילות הקיימת שלה. בנוסף עשויה רפאל למנף את פעילות "מעיל רוח" שלה (מערכת הגנה אקטיבית לטנקים ורכב קרבי משוריין) כפעילות מרחיבה לפעילות של פירסון.
פירסון מעסיקה 75 עובדים ופועלת מניוקאסל שבצפון אנגליה. מחזור המכירות שלה הוא כ־62 מיליון דולר בשנה. המכירות של פירסון צנחו משמעותית בשנים האחרונות. רק לפני 10 שנים רשמה פירסון הכנסות של יותר מ־200 מיליון דולר. כיום פירסון נמצאת בבעלות קבוצת Reece הבריטית, חברת אחזקות לא גדולה שבבעלותה ארבע חברות בתחום התעשיות הביטחוניות.
רפאל מפתחת ומייצרת טילים, ערכות להגנה אווירית כמו כיפת ברזל, ומערכות הגנה אקטיבית על כלי רכב משוריינים. היא מעוניינת ברכישת פירסון כדי לחבר את המערכות שלה לפלטפורמה העיקרית של פירסון לצורך התמודדות משותפת במכרזים באירופה ולכניסה עתידית לפעילות בתחום כלי רכב אוטונומיים לצרכים צבאיים. זה היה גם המניע לרכישת פלסן (עסקה שלא אושרה בנימוק שהיא מחלצת למעשה את פלסן מקשיים).
רפאל מנסה להרחיב את סל המוצרים שהיא מספקת כדי לשפר את נקודת התורפה העיקרית שלה: פעילות מועטה יחסית לאלביט מערכות ולתעשייה האווירית בשוקי היצוא ותלות חזקה במשרד הביטחון שסיפק לה 51% מהכנסותיה ב־2021 לעומת 49% ב־2020. רוב הגידול במכירות הגיע ממכירות למשרד הביטחון וצה"ל. 2021 היתה שנת שיא ביצוא הביטחוני של חברות ישראליות: 11.3 מיליארד דולר.
2 צפייה בגלריה
ציוד הנדסי למיגון מפני מוקשים של פירסון
ציוד הנדסי למיגון מפני מוקשים של פירסון
ציוד הנדסי למיגון מפני מוקשים של פירסון
(צילום: Pearson Engineering)

הזמנות ב־29 מיליארד שקל

צבר ההזמנות של רפאל עלה מ־22.9 מיליארד שקל בסיום 2020 ל־28.8 מיליארד שקל בסוף 2021. החברה רשמה הכנסות של 9.931 מיליארד שקל ב־2021 לעומת 9.454 מיליארד שקל ב־2020. הרווח ב־2021 עמד על 431 מיליון שקל לעומת 322 מיליון שקל ב־2020..
רפאל מחזיקה ב־30 חברות בנות ברחבי העולם, אך פירסון צפויה להיות הגדולה שבהן, לפחות מבחינת השקעה. שתיים מהחברות הבנות, אירונאוטיקס וקונטרופ (יצרנית מערכות תצפית), מהוות חלק משמעותי מהגידול בהכנסות של רפאל ב־2021.
רפאל רשמה בשנה האחרונה הישגים כמו מכירה ראשונה של מערכת הגנה אווירית למדינה אירופית – מערכת הספיידר שנרכשה בידי צ'כיה בעסקה בשווי 630 מיליון דולר. כמו כן, קיבלה הזמנה להשלמת פיתוח מערכת הלייזר נגד רקטות "מגן אור" ממשרד הביטחון בשווי 400 מיליון שקל. החברה חתמה עם לוקהיד מרטין על הסכמי שיתוף פעולה לפיתוח מערכת הגנה מבוססת לייזר, לקראת ניסיון למכור את המערכת לצבא האמריקאי.
לעומת גל עזיבות בהיקף של מאות עובדים שקיבלו הצעות מחברות הייטק, רפאל גייסה בשנה החולפת מספר שיא של 1,000 עובדים חדשים.
היקף החוב של רפאל הסתכם בסוף 2021 ב־3.4 מיליארד שקל, מחציתו באיגרות חוב שהנפיקה בשלוש סדרות. ב־2021 הורחב החוב ב־825 מיליון שקל בהרחבת סדרות אג"ח. העובדה שרפאל נשענת על לקוח מהותי, משרד הביטחון, זכתה להתייחסות בסקירה של חברת מידרוג שציינה בשבוע שעבר כי "פיזור הלקוחות של החברה נמוך ומוגבל כאשר משרד הביטחון מהווה כ־50% מההכנסות. ריכוזיות זו יוצרת חשיפה לשינויים אקסוגניים בהקצאת המשאבים במשק המקומי ולמגבלת התקציב של משרד הביטחון".