סגור

מה השאלה?
"אני עובדת על השריר של החיוך"

השחקנית מגי אזרזר מתפרנסת מלרגש ולהצחיק אבל היתה רוצה לעשות את זה יותר גם מחוץ לבמה. מעריכה את דנה אינטרנשיונל על הכנות חסרת הפשרות שלה וגם את אלמודובר ואת שייקספיר. מתכוננת לתפקיד חדש בסדרה מדוברת אבל חושבת שתיאטרון זה החיים. מחשיבה את החתונה להישג הגדול שלה ולא מתגעגת לכלום

איפה אנחנו תופסים אותך?
“יש לי חתונה הערב. השכמתי קום וראיתי שיש לי שורשים אז הייתי חייבת לצבוע. מדברת איתך אחרי חפיפה”.
איך ואיפה את שותה את הקפה שלך?
“בבית במכונה של נספרסו. אבל הדבר האמיתי זה קפה טורקי כי התרגלתי מההפקות. פעם הייתי אנטי קפה כי אני לא מאמינה בלהתמכר לכלום. אבל על הסט כל הזמן שואלים: קפה? כדי להתעורר. שחור בלי חלב, ועם הזמן גיליתי גם את המכונה”.
עם מי היית רוצה לשבת על בירה?
“עם דנה אינטרנשיונל שהיא האשה המרתקת בתבל. היא מדייקת את המציאות ויודעת לשים גבולות. אשה שאומרת את שעל ליבה וזה דבר שאני כמהה אליו. אנשים חושבים שאני כזאת אבל יש לי עוד עבודה בזה, אני הרבה פעמים פוליטיקלי קורקט ומתאימה לסיטואציה”.
על מה את עובדת עכשיו?
“יש הזדמנויות של פעם בחיים וזה קורה לי עכשיו בסדרה חדשה של יובל שפרמן ודינה סנדרסון ‘הברווזון המכוער’. קיבלתי תפקיד עוצמתי ומאתגר. אין שם מקום לטעויות. קומיות מול דרמה במשפט אחד וצריך להיות גאון בשביל להצליח בזה. זו רמה גבוהה של כתיבה ועכשיו העבודה היא עליי. שפרמן ידוע בפרפקציוניזם שלו, ובהתחלה נבהלתי מכמות הטקסט שצריך ללמוד בעל פה לחזרות. אבל עכשיו אני מבינה למה, וזה מדהים. אני גם במחזמר ‘אפס ביחסי אנוש’ בבית ליסין, ואתחיל בקרוב לעבוד על מחזמר חדש. תיאטרון זה החיים וטלוויזיה זה הבונוס”.
מה השריטה שלך?
“תדברי איתי ברבים. בכמויות ובאהבה לחוסר הנורמה. מילדות לא אהבתי להיות חלק מהעדר. מאז ומתמיד הייתי שנויה במחלוקת או יוצאת דופן, אז אני לא מתחברת למושג נורמה. זה לא שההפך מנורמליות זה שיגעון, זה פשוט לא להיות בתוך קופסה. אין שריטה ספציפית”.
מה העצה הכי טובה שקיבלת?
“בשיעור פיתוח קול אצל רחל הוכמן היא שאלה אם אני מכירה את השריר של החיוך, זה שנתקע אחרי החתונה, ואז קלטתי שהשריר הזה לא עובד אצלי בכלל, אני כנראה לא מספיק מחייכת. העבודה שלי היא להיות אדם שיודע להצחיק, לרגש או לבדר, אבל אני עצמי לא עושה את זה הרבה. אז בתור התחלה אני עושה את זה בכל חימום, זה מכניס למוד והלב נפתח. ברוך השם, יש לי 27 הצגות בחודש אז כל ערב אני עובדת על השריר”.
איך את אוהבת להעביר את שישי בצהריים?
“בעלי המושלם (קותי סבג) מכין את ארוחת השבת, אז אני מוצאת את עצמי עושה בינג'ים לסדרות ומפצחת גרעינים. מאז הקורונה התחלתי לשמור שבת כהלכתה, זה הופך אותי לאדם יותר שלו. יש פלטה, מיחם, אורות שנשארים דלוקים, אני ישנה עם מסכת עיניים של אל על כי האור מפריע לי. אנחנו שבע שנים יחד והוא בחיים לא ביקש ממני לשמור שבת, פשוט הקורונה טרפה את הקלפים”.
איזה כוח־על היית רוצה שיהיה לך?
“הייתי רוצה לדעת מה האדם שאני מדברת איתו חושב באמת”.
מי בעינייך האדם הכי סקסי?
“חד־משמעית בעלי”.
2 צפייה בגלריה
פנאי מגי אזרזר שחקנית
פנאי מגי אזרזר שחקנית
מגי אזרזר
(צילום: שי פרנקו)
למה את מתגעגעת?
“פעם התגעגעתי לצבא אבל אז יצא לי לעשות קומדיה מוזיקלית על צבא (‘אפס ביחסי אנוש’) אז אין לי געגוע לכלום. אני אוהבת את המחר, לא מתגעגעת למי שהייתי אתמול”.
איפה הכי היית רוצה לגור?
“אני אשה שמאוד אוהבת את מה שהיא עושה, אז אני אוהבת את המקום שאני נמצאת בו. אם הייתי רוצה לגור במקום אחר הייתי גרה בו, אני לא משאירה קצוות פתוחים. זה נובע מהאופי שלי להסתגל מהר”.
מה היית רוצה לשנות בעצמך?
“יותר לנשום, פחות להגיב. לספור על 10, במקרה שלי עד 20, ואז להגיב. יש קסם בפזיזות אבל אני מאוד מאמינה באיזון. יש סיטואציות שיכולתי לספור עד 10 ולהרוויח יותר לעצמי”.
מה את מחשיבה כהישג הכי גדול שלך?
“שהתחתנתי. לא חשבתי שזה יקרה לי בחיים. לא הייתי מהבנות שדמיינו שמלה לבנה, היה לי יותר קל לדמיין את עצמי לבד פוראבר. לכן גם חגגתי את זה כמו שחגגתי, הייתי באורות, לא הצלחתי להכיל את הסיטואציה. הבנתי שאני מתחתנת עם אהבת חיי, וכשדקלה הצעידה אותי לחופה עם "בדידותי הנהדרת", הבנתי שנפרדתי מהבדידות שלי וזה היה בשבילי שוק”.
מה את מחשיבה כנכס היקר ביותר שלך?
“הכישרון הוא המתנה הכי גדולה שקיבלתי, אני מודה על זה כל יום, וחושבת שזה לא הוגן מצדי לא להעביר את זה הלאה. לכן יש לי סטודיו בבית שלי שבו אני מלמדת ומכינה שחקנים לאודישנים ובעיקר מתעסקת בנפשו של האדם”.
איזו תכונה את הכי מעריכה אצל החברים שלך?
“כנות”.
מי האמן שהכי השפיע עליך?
“אלמודובר ושייקספיר. תחברי את שניהם וזאת אני — האחד איש של צבעים והשני איש של מילים”.
אם לא היית שחקנית מה היית עושה?
“עובדת עם נוער במצוקה או נוער בכלל. היום אני נותנת איפה שאני יכולה”.